מקדש של פירות ים: קנקון אשדוד

"השרימפס מוגשים בסגנונות שונים. הכי פשוט, וגם זה שהכי נותן לאיכותו של חומר הגלם לדבר – על הפלנצ'ה, מתובלים במלח גס, פלפל שחור וקצת לימון, ומוגשים עם איולי חרפרף בצד..." אשדוד, שהפכה ליעד קולינרי בולט כזה ששווה נסיעה מיוחדת אליו, מאכלסת גם את קנקון - חנות לממכר מוצרי מזון מהארץ ומהעולם עם בר אוכל המציע מנות טריות כאילו זה הרגע נשלפו מבטן האוקיינוס. גיא סופר-זמרני מגיע לתחנת חובה לפודיז ואוהבי פירות ים

אני לא אדם דתי או מאמין, ולא שומר כשרות. מטבע הדברים, אני מאוד מעריך את ידידי המאמינים בדתות השונות ומכבד אותם. השנה, כמו בכל שנה, הוזמנתי לארוחת איפטאר – ארוחת שבירת הצום היומי בחג הרמאדן, ואיחלתי רמאדן כרים (חג שמח) לידידי המוסלמים. לכן, מיד כשכף רגלנו דרכה במסעדת קנקון באשדוד, הבנו שנקלענו למקדש. מקדש של פירות ים. נכון, לא היו קטורת, קישוטים מזהב, פסלים, פסלונים, ואביזרי תפילה, אבל את עשרות המאמינים שהסתובבו להם ומילאו עגלות בפירות ים קפואים וטריים, דגים נדירים יותר ופחות, לובסטרים חיים ששכשכו להם באקווריום עגול, צלופחים, ובשרים מיושנים – את זה אי אפשר היה להסתיר.

לאכול באמצע החנות

קנקון היא רשת. סניף האם הקמעונאי נמצא במודיעין, אבל סניף הדגל הוא כאן, באשדוד – רחב ידיים, מעוצב באופן מודרני, כשברקע מתנגנת מוזיקה קצבית. כאן גם הוחלט לפתוח מסעדה שמגישה מנות על טהרת מוצרי המקום – כלומר טריים כאילו הרגע שלפו אותם מבטן האוקיינוס. המטבח הפתוח ממוקדם מסביב לבר ארוך, ומספר שולחנות ממוקמים בסמוך אליו, ומאפשרים לסועדים ללטוש עיניים במקררים ולתכנן את השופינג של אחרי. בשעות הערב מורידים פה מחיצות, המפרידות את המסעדה מאזור הקניות, מוסיפים עוד שולחנות, והמטבח והבר פועלים במלוא המרץ עד השעות הקטנות של הלילה.

עוד יתרון לכך שמדובר במסעדה השייכת לרשת של יבואני מזון היא המחירים הזולים – נגזרת של נגישות חומרי הגלם. דוגמה לכך היא עסקית צהריים של המבורגר 250 גרם, המוגש בתוספת של צ'יפס ושליש בירה, במחיר של 49 ₪, או ערב מולים בימי ראשון – קילו מולים, בשלושה רטבים שונים לבחירה, פלוס בירה ב-79 ₪. בקרוב יוסיפו כאן תפריט עסקיות.

הריעו לנפלאות הים

אנחנו פתחנו עם סביצ'ה מוסר ים, המוגשת פה עם קוביות אבוקדו. זה שילוב מעניין. קוביות הדג עצמן הן סופר קלילות, מקבלות טיפול עדין בשמן זית ובלימון, ובשילוב האבוקדו, השומני והכבד יחסית, מתקבלת מנה מאוזנת וטעימה להפליא. הסביצ'ה מוגש על שלוש צדפות אוייסטר, ולדעתי מספק תמורה מצוינת למחיר.
לצידו קיבלנו סלט אסייתי, שגם הוא הפתיע לטובה. מדובר במנה נדיבה, שכוללת לצד ירקות קצוצים דק בסגנון ג'וליאן גם שפע של בוטנים ורוטב חמצמץ וקליל, עם טוויסט בדמות נגיעה של מיונז. הרוטב הזה, שאינו אסייתי שגרתי בשום פנים ואופן, עושה עבודה מצוינת בלקשור את הרכיבים יחדיו.

המשכנו לשרימפס. קנקון היא המקום המושלם לטעום בו שרימפס. מעבר לטריות – המנות פה נדיבות בצורה יוצאת דופן, מבוססות על שרימפס לנגוסטיני, שזה לא משהו שרואים כל יום, וכוללות 300 גרם במחירים כמעט מצחיקים. השרימפס מוגשים בסגנונות שונים. הכי פשוט, וגם זה שהכי נותן לאיכותו של חומר הגלם לדבר – על הפלנצ'ה, מתובלים במלח גס, פלפל שחור וקצת לימון, ומוגשים עם איולי חרפרף בצד. לצידו לקחנו גם שתי מנות ברוטב, כדי שיהיה לנו איך לנצל את לחם המחמצת המצוין של המקום: מנה אחת של שרימפס ברוטב חמאת שום, לימוני וחמים, ועוד אחת ברוטב עשיר של גבינה כחולה, שמרוב שהוא בולט וטעים קצת שולח את השרימפס עצמו לספסל האחורי. פה כבר נאלצנו להזמין מנת לחם נוספת.. נו, צרות של עשירים.

רגע אחרי הקינוח

לקינוח התפנקנו בשתי כוסות אספרסו ובגופרה פירות יער – ופל בלגי שוחה ברוטב פירות יער, שעליו מונחים שני כדורי גלידה ענקיים, בטעם וניל. תענוג מושלם לשפתיים ולחך.

אחר כך הלכנו להוציא כרטיס חבר מועדון לסופר (חינם, מומלץ) – קנינו כמה קופסאות של פירות יער שאנחנו אוהבים וקשה למצוא, קצת דגה טרייה, ופירות ים קפואים – שיהיו בפריזר לימים שבהם בא לנו להכין ארוחת ערב ואין כח לעמוד לבשל הרבה זמן... כמה דקות הקפצה במוקפץ, או בישול קצר ברוטב, ויש ארוחת מוכנה.