אבראג' יפו


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"כל אוצרות הים בצלחת אחת. מנה נדיבה במיוחד של קלמרי, שרימפס, מולים, קוקי סן ז’ק וסרטנים כחולים, ברוטב שמנת וירקות פיקנטי ונפלא, שהיה כיף לנגב עם הלחם. גם כאן חומרי הגלם הצטיינו בטריות ובפריכות...". ליאור פנחסי יודע איך צריך לפעול חבר אמיתי, ולוקח את מורן לאבארג' יפו, המציעה שנינות קולינרית, לוקיישן מושלם, עיצוב מרשים ומזל המאיר פנים לכל אורח

"אתה לא מאמין. הבוס לא מאשר לי לצאת לחופשה באיטליה, כל כך חיכיתי לזה. אין צדק בעולם!". מורן היא אחד הטיפוסים היותר שמחים שאני מכיר, והחיוך הוא הסמל המסחרי שלה. לכן כשראיתי אותה עם פרצוף תשעה באב, הבנתי שאני חייב לעשות משהו ומהר. הפתרון האידאלי בשבילי היה יפו העתיקה, שתמיד מצליחה לתת לי תחושה של חוץ לארץ, וחשבתי שזו הזדמנות מצוינת לנסות את מסעדת אבראג' הוותיקה ששמעתי עליה הרבה, בתקווה שזו לא סתם עוד מלכודת לתיירים.

אבראג', מזל שהגענו!


אבראג' לא יכלה לבחור לעצמה מיקום יותר מושלם. בליבה של יפו העתיקה, בכיכר קדומים הציורית, במבנה עות'מאני עתיק בן למעלה ממאה שנה עם קשתות מעוגלות, ממש בסמוך לכנסייה הקתולית סנט פטרוס. התיישבנו במרפסת הרומנטית הקטנה. מצד ימין נפרס לעינינו הים, שבדיוק נצבע בגווני אדום-צהוב של שקיעת בין הערביים, ומולנו ניצבה במלוא תפארתה כיכר קדומים היפיפייה, עם מזרקת המזלות המרהיבה שבה פסלי אבן של כל המזלות, מוטיב שחוזר על עצמו בתריסר הסמטאות הציוריות העוטפות את הכיכר, כשכל אחת מהן קרויה באחד מהשמות מגלגל המזלות. ואיך כל זה קשור לאבראג'? אז זהו, שפירוש השם אבראג' בערבית הוא מזלות. נשמנו את השלווה, את משב הרוח הנהדר מהים ואת הנוף שלא מבייש אף בירה אירופאית קלאסית. ועם כל נשימה הלב התרחב והחיוך גדל. "מזל שהבאת אותי לכאן", מורן אמרה, ואני נשמתי שוב לרווחה ורק קיוויתי שהאוכל ימשיך את ההנאה.

שרימפס חלומי ונשנושי חלומי


התחלנו את החוויה עם יין לבן - וויט טוליפ של יקב טוליפ, המשלב שני זנים, גוורצטרמינר וסוביניון בלאן. יין מעולה, בעל ארומה פירותית מרעננת. בזמן שלגמנו את היין, עיינו בתפריט העשיר של מסעדת הביסטרו הים-תיכונית, ושמחנו לגלות שעם כל הזמנת מנה עיקרית, מגיע לנו לחם הבית עם מטבלים וסלטים לפתיחה: חמוצים, סלט כרוב, סלט אטריות פיקנטי, סלט חצילים וסלט גזר, ומעל כולם בלט החומוס – שהיה פשוט מצוין. הצלחת הנקייה שנותרה אחריו כאילו יצאה מהמדיח, רק העידה על כך.

לא הסתפקנו במנות הפתיחה והזמנו עוד כמה ראשונות. סלט ערבי ישראלי מרענן, בדיוק כמו שסלט כזה צריך להיות, עם מלפפון, עגבניות ובצל טריים וקצוצים דק דק, בליווי עשבי תיבול וטחינה. עוד נהנינו מנשנושי חלומי – קוביות גבינת חלומי צרובות עם מטבל טעים על בסיס צ'ילי פיקנטי. מעטפת קריספית מבחוץ ומילוי עשיר, נימוח וכיפי. יופי של מנה. לא ויתרנו גם על מנת שרימפס קלאסית ברוטב חמאה, שום ולימון. הלוקיישן של המסעדה ליד הים בהחלט הצדיק את עצמו, וטריות השרימפסים הורגשה בכל ביס.

עם נוף לפיאצה נאבונה של יפו


בזמן שהמתנו לעיקריות, המשכנו להתבשם מיופיו של הנוף הנשקף וממזרקת המזלות, שמורן, עדיין בהשפעת ה"כמעט חופשה באיטליה", כבר הספיקה להגדיר אותה כפיאצה נאבונה של יפו. אי אפשר להסביר במילים את הקסם של יפו העתיקה בת אלפי השנים, והאווירה המושלמת במרפסת של אבראג' פשוט החדירה לנו את הקסם הזה ישר לתוך הווריד. כשהשקפתי מטה, דמיינתי את נפוליאון מטייל בכיכר, את "אבו נבוט" מטייל בסמטת המזלות ומחטיף בנבוט לכל עובר אורח תמים ומסכן, ואת יונה הנביא שואל איך הוא מגיע לנמל כדי לברוח כמה שיותר רחוק מכאן.

אבל אנחנו ממש לא רצינו לברוח לשום מקום, וכך העיד גם בליל השפות השמח של הקהל המגוון שלידינו. כן, גם הרבה תיירים היו, אבל אנחנו כבר הגענו למסקנה שאבראג' רחוקה מלהיות מלכודת תיירים, אלא שהיא פשוט מסעדה נהדרת שמראה את יופייה של יפו, גם בהיבט הלוקיישן וגם בהיבט הקולינרי.

חגיגה בקדירה


לעיקריות, חלקנו שתי מנות מן היבשה והים. נתח אנטריקוט משויש ומיושן במשקל 300 גר' עשה את העבודה. הוא שמר על עסיסיות נהדרת, היה צרוב בדיוק במידת העשייה הנכונה ועשיר טעם. לצידו לקחנו קדירת פירות ים, ושמחנו לגלות שהיא בהחלט מצדיקה את הטייטל שלה כמנת הדגל של המסעדה ומגישה את כל אוצרות הים בצלחת אחת. מנה נדיבה במיוחד של קלמרי, שרימפס, מולים, קוקי סן ז’ק וסרטנים כחולים, ברוטב שמנת וירקות פיקנטי ונפלא, שהיה כיף לנגב עם הלחם. גם כאן חומרי הגלם הצטיינו בטריות ובפריכות. בשר הסרטנים החמאתי הפתיע בטעמו המתקתק ונמס בפה, והיה כיף וקל לפצח את הסרטנים בידיים. גם כל שאר החברים בקדירה התקבלו בברכה ובהנאה בחך, והוכיחו שבאבראג' לא מתפשרים על איכות חומרי הגלם.

כל העיקריות במסעדה מגיעות גם עם תוספת לבחירה, אז נשנשנו קצת מהאורז ופלחי התפוח אדמה שבחרנו, אבל העדפנו לא להתמלא ולהשאיר מקום לשחיתות המתוקה שלנו בסיום הארוחה.

הכנאפה הכי טובה ביפו


ועוד איזו שחיתות. תפריט הקינוחים העשיר כל כך שימח אותנו, עד שלא עמדנו בפיתוי והחלטנו לנסות שלושה קינוחים, שהתגלו כטעימים במיוחד וכשווים בפני עצמם קפיצה למסעדה. אז מה היה לנו? אנו עוד זוכרים בהנאה את המלבי על בסיס שמנת, קלאסיקה קלילה ונהדרת. את התותי פרוטי המשגע – עוגת גבינה ביתית אפויה ומתוקה, שהשתלבה נהדר עם רוטב פירות היער החמצמץ שאיזן את הטעמים. ואיך לא, את הכנאפה. סופ-סוף ביפו גיליתי איפה אפשר ליהנות מכנאפה משובחת כמו בצפון, כזאת שלא צבועה בצבע מאכל כתום אלא בצבע הטבעי שלה. מבחינתי, זו הכנאפה הכי טובה ביפו!

יצאנו מפוצצים ושמחים. הסמל המסחרי של מורן חזר להאיר את פניה, והעולם שב למסלולו. תודה אבראג', תודה יפו, אנחנו עוד נחזור.