וילה מארה בת ים


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"הנתח הנפלא הזה הגיע עם אותה נוכחות משמחת של הפירה והירקות הנלווים ועם גלימה מפוארת מעליו של שלושת השרימפסים וגבינת רוקפור עשירה. השילוב המפתיע הזה התגלה כמוצלח במיוחד, והגבינה הדומיננטית רק החמיאה ועשתה טוב לנתח...". וילה מארה בחוף בת ים משלבת בין אוכל טעים, נוף לים ואווירה של חופש. ליאור פנחסי הצליח להכניע לברק של 450 גרם, ועדיין להשאיר מקום לקינוח

"יא תל אביבי מתנשא שכמוך, צא כבר מהבועה התל-אביבית שלך ותגלה שיש אחלה מקומות לאכול בהם גם מחוץ לעיר!". מסעדות טובות זו אחת מהאהבות המשותפות שלי ושל יעל, בת דודתי האהובה שגרה בבת ים, ובכל הזדמנות שיש לנו, אני מגלה לה עוד נדבך מהסצנה הקולינרית התל-אביבית. אבל הפעם היא התעקשה לבחור את המסעדה ולקחת אותי למסעדת וילה מארה בחוף הים של בת ים. אני מודה שבאתי סקפטי וממש לא התחשק לי לנשנש שניצלונים וצ'יפס במסעדה סתמית על החוף. "מה כבר יכולים לחדש לי כאן? לא חבל? אפשר עדיין להתחרט ולנסוע לכיוון תל אביב בחזרה. שמעתי על מקום חדש מהמם..." המבט הזועם של יעל השתיק אותי, והבטחתי לה לתת צ'אנס אמיתי למקום ולא לבוא עם דעות קדומות.

אח, יפה כאן!


ברגע שהגענו והתיישבנו מול הגלים, כבר הרגשתי אחרת. הבריזה המלטפת והמראה המרהיב של הים ממיסים גם את הלבבות הקשוחים ביותר, אז בטח את שלי. האח הדקורטיבי שקיבל את פנינו במסעדה השרה אווירה חמימה. הסתכלתי עליו, הסתכלתי על הגלים, הסתכלתי על יעל ואמרתי לה שאני מתחיל להבין למה היא הביאה אותי לכאן. יעל, שהיא כבר חלק מהלקוחות הקבועים כאן, והבנתי ממנה שיש המון כאלו, הכירה לי את זכר, מנהל משמרת הערב המקסים עם השם הגברי, ששמח על ההזדמנות לספר לי קצת על המקום שאוטוטו חוגג שנה לפתיחתו על ידי אלכס, שיש לו ניסיון רב שנים בתחום, וזכר איתו כבר מהפתיחה.

זכר התגאה בפנינו ובצדק, שהמסעדה כבר ביססה לעצמה קהל אורחים קבוע, כמו למשל אורח שמגיע במיוחד פעם בשבועיים מנהרייה(!!!) רק כי התאהב במקום ובאוכל, ושהרבה אורחים מתלהבים ומזמינים את המקום לאירועים סגורים של חתונות, בריתות, ימי הולדת ומה לא. אורחים, כן, ככה הצוות במסעדה קורא ללקוחות שלו, וזה כבר אמר לי המון על היחס החם והשירות במקום שהוא מאוד ידידותי בגובה העיניים ולא פלצני. העיניים של זכר נצצו בהתלהבות ובהתרגשות כשהוא דיבר איתנו, והיה כיף לראות כמה הוא חי את המקום ומאמין בו. הוא אמר שישמח לקשקש איתנו עוד, אבל קודם כל הוא מעדיף שניתן לאוכל לדבר.

אהבה גיאורגית


תפריט הקוקטיילים העשיר, שכמעט כולו מורכב מקוקטיילים מקוריים של המסעדה, סיקרן אותנו, אז אני לקחתי מולן רוז', חזק וטוב כמו שאני אוהב, עם ויסקי, פרנג'ליקו וליקר פסיפלורה, ויעל נהנתה מקוקטייל ג'וליה קליל ומרענן עם וודקה ואן גוך אננס, אמרטו, ליקר תפוחים ומיץ אננס. בינתיים התרשמנו מהתפריט המגוון שזכר סיפר לנו שבנו אותו כך שיפנה לכל הטעמים ויציע את המנות הכי טובות מכל סוגי המטבחים, כולל אפילו מנות לצמחונים.

באנו רעבים אז החלטנו לחלוק שלוש מנות ראשונות. סלט גבינת העזים היה הפתעה כיפית. עיגולי גבינת עזים חמים במעטפת קראנצ'ית, התחברו מצוין עם הרעננות של עלי החסה, הסלק האפוי ופטריות השמפיניון הטריות ברוטב ויניגרט. גם קרפצ'ו הבקר שהגיע בהגשה יפיפיה עם עגבניות, עלי רוקט, פרמז'ן וקרוטונים המשיך את ההנאה. אהבנו את צורת ההגשה המקורית עם הקרוטונים, שביטלו לנו את הצורך בלחם שהיה ממלא אותנו סתם.

לצד אלו, התמוגגנו גם מפסטלים חמים עשויים על האש, במילוי של גבינת סולוגוני ובליווי עגבניות ופלפל. הכיסונים הנהדרים האלה החליקו לנו בפה והיו ממש קלילים וטעימים, ויעל אמרה לי שהיא מאוהבת בטעם המיוחד של הגבינה הגיאורגית הזו, ושאם ככה כל הגבינות הגיאורגיות, אז היא חייבת לעלות על מטוס בקרוב.
הייתה תחרות קשה בין כל הראשונות, אבל בעצם למה שנכריז על מנצח כשאפשר להעמיד את כולן באותו הפודיום.

שתי עיקריות נהדרות בכובע של שרימפס


בעיקריות לא הייתה לנו שום התלבטות. אני איש של ים ויעל של יבשה. כששמעתי שבתפריט הספיישלים, יש דג לברק טרי במשקל 450 גר' שהגיע הבוקר מהים, כבר חייכתי. לברק הוא מבחינתי הכוכב הבלתי מעורער של הים. ואכן, הדג ענה על כל הציפיות שלי ויותר. הדג שנצלה על הגריל היה עסיסי ונימוח להפליא, וטעמי הים ששפעו ממנו עטפו אותי בגלים של הנאה. מעל הדג התנוססו בגאווה שלושה שרימפסים בשרניים ונפלאים עם רוטב קטיפתי של סלסת עגבניות, ועוד מלווים מפנקים בדמות פירה קטיפתי וירקות בגריל (פלפל, קישוא וברוקולי).

בזמן שאני הייתי עסוק בדג, יעל התרכזה בסטייק האנטרקוט שלקחה, ועם כל ביס השמיעה קולות של הנאה. זה היה סטייק כמו שסטייק טעים וטוב צריך להיות, צרוב למידת העשייה המושלמת, עסיסי ומשויש. גם הנתח הנפלא הזה הגיע עם אותה נוכחות משמחת של הפירה והירקות הנלווים ועם גלימה מפוארת מעליו של שלושת השרימפסים וגבינת רוקפור עשירה. השילוב המפתיע הזה התגלה כמוצלח במיוחד, והגבינה הדומיננטית רק החמיאה ועשתה טוב לנתח.

הבה נרגילה


לשחיתות המתוקה לסיום, הלכנו על שני קינוחים מפנקים מהקלאסיקה של המקום. "דראנק שרי קייק" בציפוי שוקולד – קינוח שוקולדי עשיר שהקהל הרוסי במסעדה גדל עליו ואוהב במיוחד. שילוב של שוקולד ודובדבן טרי ששבוע שלם היה בברנדי ויין אדום יבש, ואז הוציאו אותו ועטפו בשוקולד. לאיזון, לקחנו גם לביבות גבינה אפויות בתנור, שהגיעו ברוטב ריבת חלב והוגשו בליווי פירות יער. קינוח מאוד מיוחד ועשיר טעם.

רצינו למשוך את ההנאה עוד קצת, אז לא התאפקנו והמשכנו את הבילוי על הבר, כמו עוד סועדים רבים לידינו, עם צ'ייסרים של פיג'לינג ונרגילה שבחרנו מתוך תפריט נרגילה עשיר המוצע בעשרה סוגי טעמים ובשלושה סוגי בסיסים (מים, חלב ומיץ). זה היה הסיום המושלם לארוחה ששילבה הכול בעצם. גם ים, גם אווירה, גם שירות וגם טעם.

כשיצאנו, יעל חייכה אליי את חיוך הניצחון שלה, ואני הודיתי בהכנעה שיש חיים וחוויות קולינריות גם מחוץ לתל אביב, ושכולם חייבים להכיר את הפנינה המשגעת הזו על הים. כשמגיע – מגיע!

לחם בשר הרצליה אירועים חדש