מקסיקנה תל אביב

"לוקחים טורטייה, מורחים את הסלסות, מעמיסים ירקות ואורז ולסיום כף של ממרח שעועית, ומגלגלים. ואז מתחילים לנגוס, ומגלים בכל ביס חגיגה של טעמים ומרקמים אשר משתלבים היטב ומאזנים זה את זה..." יאיר הנר עדיין לא החתים דרכון במקסיקו, אבל כן ביקר בשגרירות הקולינרית של מקסיקו בתל אביב - מקסיקנה. אמיגוס, מי מצטרף לחוויה?

תמיד רציתי לטייל במקסיקו. משהו בארץ החמה והססגונית הזו תמיד קסם לי, ויכולתי לדמיין את עצמי חבוש סומבררו גדול, יושב לצד איזה קקטוס ואוכל בנחת טורטייה. עד כה החיים זימנו לי לא מעט טיולים מעבר לים - טיילתי בארצות הברית, באירופה, ואפילו לסין כבר הגעתי. אבל במקסיקו עוד לא יצא לי לבקר. הסומבררו והטורטייה נשארו בגדר חלום רחוק.

טיסה מהירה וזולה למקסיקו

והנה, ביום שני האחרון, בצהרי היום, עשיתי גיחה קטנה למקסיקו. טוב, נו, לא למקסיקו, אבל לדבר הכי קרוב שיש במרחק חצי שעה נסיעה מהבית - מקסיקנה. החלטנו, זוגתי ואני, לקחת הפוגה קטנה באמצע יום עמוס, ושמנו פעמינו לרחוב בוגרשוב בתל-אביב. שם, ממש ליד הים, נמצא הסניף הראשון של רשת מקסיקנה. מיד בכניסה קיבלה את פנינו מלצרית חייכנית ומסבירת פנים, ומוזיקה ספרדית עליזה התנגנה ברקע. המקום, אשר עבר שיפוץ ומתיחת פנים משמעותית לאחרונה, מעוצב בסגנון שמח, צבעוני ומזמין, וכבר התחלנו לשכוח את טרדות היומיום ולהיכנס לאווירה.

התפריט במקסיקנה הוא חוויה בפני עצמה - עשיר, נוח וידידותי במיוחד. כל מנה מסומנת בצורה ברורה לפי קטגוריות - פיקנטי, חריף, צמחוני, טבעוני וללא גלוטן. כך כל אחד (וגם זוג "בעייתי" כמונו - צמחוני וטבעונית) יכול למצוא בקלות את המנות המתאימות לו בלי צורך לבזבז זמן על שאלות מיותרות. התפריט הורחב לאחרונה ונוספו לו מנות חדשות ומסקרנות. עוד לפני שהספקנו לבחור, הגישה לנו המלצרית טעימות של המרגריטס המפורסמות של המקום, בטעמי ליים, מנגו וקוקוס. שלושתן היו טעימות ומרעננות. פתחנו את הארוחה עם אנסלדה פינייה, סלט מרענן המשלב מגוון ירקות יחד עם אננס, פקאן סיני ורצועות טורטייה פריכות. התיבול העדין, השילוב הנעים בין המתוק למלוח ותוספת הקראנץ' של הטורטיות יצרו סלט נהדר שפתח לנו את התיאבון להמשך הארוחה. ואיך אפשר לבקר במקסיקו בלי לטעום גוואקמולה - סלסת אבוקדו המגיעה עם נאצ'וס מתפצפצים בפה וגבינת קסו פרסקו, אותה ביקשנו בצד כדי שגם גל הטבעונית תוכל ליהנות מהמנה.

לאכילת הטאקוס, הקהל יעבור לנוח!

בזמן שהמתנו לעיקריות נהנינו מהמיקום של המסעדה, מטרים ספורים מרצועת החוף של תל אביב. תיירים חלפו על פנינו מבעד לחלון מצוידים במפות, ואנחנו הרגשנו לרגע בחוץ לארץ בעצמנו. גל הזמינה פחיטס ווג'טריאנו, פלטה רותחת ועליה אורז ליים מתובל היטב השוכן לצד ירקות מוקפצים פיקנטיים מעט, בתוספת של ממרח שעועית שחורה וסלסות של אבוקדו ועגבניות. יחד עם כל אלה הגיעה קערה סגורה אשר בתוכה הסתתרו להן הטורטיות החמימות והמזמינות. הכיף במנה הוא בהרכבה - לוקחים טורטייה, מורחים את הסלסות, מעמיסים ירקות ואורז ולסיום כף של ממרח שעועית, ומגלגלים. ואז מתחילים לנגוס, ומגלים בכל ביס חגיגה של טעמים ומרקמים אשר משתלבים היטב ומאזנים זה את זה, ממש תענוג לחיך.

אני הלכתי על טאקוס מתירס כחול, מאכל רחוב מקסיקני נהדר. מדובר בשלוש טורטיות קטנות, כחולות להפליא, שעל כל אחת מהן מתנוססת גבעת ירקות: ארטישוק בגריל, חסה, כרוב סגול וצנונית, ומדביקים את הכל עם גווקמולה ומיונז צ'יפוטלה. טעים ומדויק. לצד המנה הגיע סלט קטן שהתגלה ככוכב בפני עצמו - אסקיטס - סלט תירס קלוי וחם. הוא היה נהדר, מתקתק ופיקנטי בדיוק במידה הנכונה. בין הלעיסות והפטפוטים (על הילדות כמובן... נו, על מה עוד זוג נשוי כבר יכול לדבר?) שמנו לב שהסועדים שסביבנו נהנים ממנות שונות משלנו, שנראו מגרות לא פחות. זוג מבוגרים בשולחן לידנו התענג מדוס מקסיקנוס, ארוחת טעימות מקסיקנית זוגית, ואילו זוג אחר הלך על קסדייס עם יין אדום מספרד. חבל שיש לנו רק קיבה אחת.

מתוק שבא לבכות. מהנאה.

כמעט הגיעה שעת האיסוף מהגנים, ואיתה הדייט שלנו במקסיקנה התקרב לסיומו, אך לא יכולנו לוותר על המנות האחרונות. אמנם כבר כמעט התפוצצנו, אבל ידוע הרי שלמתוקים יש קיבה נפרדת. הזמנו את הבראוניז קון במבה. מנה מעניינת ומקורית עם שברי בראוניז חמים, פרוסות בננה חמה, רוטב טופי מלוח, מוס שוקולטה וכמובן קרמבל במבה. גל שמחה לגלות שיש קינוח טבעוני ושוקולדי במיוחד - שוקולטה: בסיס עוגיות קריספי שוקולד ונוגט, קרם שוקולד מריר, גנאש שוקולד, טוויל שוקולד בוטנים, קולי מנגו שנתן טוויסט מעניין וקרמבל קקאו. שוקולדי כבר אמרנו? וטעים! פינאלה מצוין לארוחה נפלאה.

יצאנו שבעים ומרוצים וחזרנו ארצה להמשך שגרת היום שלנו. אח… היה כיף במקסיקו!