Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> לחם בשר תל אביב

לחם בשר תל אביב


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"תבשיל טלה בבישול ארוך עם ירקות שורש, גרגירי חומוס, טחינה, צנוברים, קרם חציל ותערובת תבלינים ארומטית. כל העושר המיוחד והמפנק הזה מוכנס למחבת מתכת, נעטף כולו בבצק נפלא ונאפה בטאבון..." ליאור פנחסי בארוחה קרניבורית כשרה בלחם בשר תל אביב, המחברת בין עולם הבשר לעולם האפייה, ובין נוף אורבני לסביבת הנמל והים. מי מצטרף?

אתמול חזרתי הביתה אחרי יום מתיש ומעצבן בעבודה, לא התחשק לי לדבר ולראות אף אחד. אבל ברגע שהנייד צלצל והשם של עופר הופיע על הצג, כבר הרגשתי הרבה יותר טוב. יש לי הרבה בני דודים, אבל עופר תמיד היה האהוב עליי מכולם. חכם, מצחיק, שנון, עם לב רחב. זה שאני יכול לדבר איתו על הכול.

לפני עשר שנים עופר חזר בתשובה, עבר לגור בירושלים וללמוד בישיבה, התחתן, ואחרי ההלם הראשוני, באמת שמחתי בשבילו כי ידעתי שהוא מצא את מקומו ומאושר ומסופק יותר מאי פעם. המשכנו לשמור על קשר הדוק טלפוני, אך בגלל המרחק הפיזי, הפגישות בינינו הפכו להיות אירוע די נדיר לצערי. לכן, כשהוא התקשר אליי ואמר לי שהוא סופסוף מגיע לתל אביב, ידעתי שאנחנו חייבים לחגוג את המאורע במקום מיוחד. חיפשתי מסעדת גורמה בשרית כשרה למהדרין, וברגע שראיתי את כל ההמלצות, הבחירה הייתה קלה מאוד.

כשכשרות (למהדרין) פוגשת כישרון


למסעדת לחם בשר, אשר מאחוריה עומדת קבוצת "קפה קפה", קבוצת עסקי המזון הגדולה בארץ, יש כבר כמה סניפים, אבל אני בחרתי בסניף הדגל המקורי בנמל תל אביב. מתחם הנמל היפיפה והבריזה כבר עשו לנו טוב על הלב. נשאר רק להשביע את הרעב. החלל המעוצב והיפה של המסעדה, שהשקיף על נוף הים והיה מלא בסועדים שמחים בשעת ערב מוקדמת באמצע השבוע, כבר נתן לנו תחושה שהגענו למקום הנכון. עופר לא סמך עליי כמובן ווידא בעצמו שוב שהמסעדה בעלת כשרות מהדרין של רבנות תל אביב ובד"צ "יורה דעה" של הרב מחפוד, שזו הכשרות הכי מהודרת שיש, וכן שישנו משגיח צמוד במקום בכל שעות פעילות המסעדה.

"זהו? יש אישור להתחיל?" שאלתי אותו, אבל הוא כבר לא שמע אותי והיה שקוע בתפריט הדיגיטלי המזמין, שלשמחתנו היה מהודק והצדיק את שמו, כשהתמקד בעיקר במנות המבוססות על לחמים ובשרים ומוכנות בטאבון במקום.

מתפריט היינות, הכשר כמובן, אני בחרתי במרלו גמלא השמורה 2014, ואילו עופר העדיף ללכת על יין לבן גוורץ ירדן 2016. היינות הוגשו לנו לשולחן על ידי סומלייה שהוא גם משגיח כשרות, וכך למדתי להפתעתי שלפי ההלכה רק יהודי שומר שבת יכול לפתוח ולמזוג יינות אלו. אמרתי לעופר שזה מסקרן ושלא ידעתי את זה, והוא צחק ואמר שאני מוזמן מתי שרק ארצה לשיעורים אצלו שיגלו לי עוד המון דברים מעניינים. ושאם כבר, אז עכשיו מתחיל השיעור הראשון שלי בו סופסוף אגלה שאוכל כשר יכול להיות גם אוכל מאוד טעים. אמרתי לו שאמנם באתי עם חששות, אבל רק מלראות את כל החיוכים על פני הסועדים סביבנו והצלחות שלהם שהתרוקנו במהירות, אני די בטוח שלא אתאכזב, ושבאמת מספיק עם הדיבורים והגיע הזמן לדבר האמיתי.

כפטריות אחרי הגשם


לראשונות חלקנו קרפצ'ו פילה בקר טעים בתיבול מדויק, עם בלסמי, נבטים ופיסטוקים ששדרגו את המנה הקלאסית. הקרפצ'ו הגיע עם פלוט – מקל פוקצ'ה, שנגמר לנו מהר מדי, אז ביקשנו גם את לחם הבית ונהנינו מפוקצ'ה שנאפתה בטאבון, בליווי מטבל.

באנו רעבים, אז היה לנו ברור שאנחנו רוצים לחלוק עוד מנה ראשונה, ובגלל שבאנו למסעדה אחרי יום גשום במיוחד, החלטנו שאין יותר מתאים מאשר להזמין פטריות. שמחנו מאוד על הבחירה במנה, שהתגלתה כטעימה במיוחד ואף התעלתה על קודמתה. המנה המאוד נדיבה ומפנקת שילבה פטריות שמפניון, פורטבלו ושימאג'י מוקפצות, במרינדת טריאקי אסייתית עם ערמונים ובצל ירוק. הטריות והרעננות של הפטריות הבשרניות הפכו כל ביס לכיפי במיוחד. מנה צבעונית ושמחה שאי אפשר להפסיק לנשנש.

ההצלחה כבר בת חמש


בזמן שהמתנו לעיקריות, שמחתי לראות את קהל הסועדים המגוון במקום, שרובו אמנם הגיע מהמגזר הדתי כמתבקש, אך עדיין כלל גם הרבה תיירים, משפחות ועוברי אורח שהסתובבו בנמל והרעב לבשר איכותי תקף אותם. יניב, הבעלים ומנהל המסעדה המקסים הסתובב בין הסועדים, אז ניצלנו את ההזדמנות לשוחח איתו. הוא אמר לנו שהעובדה שהמסעדה פועלת בהצלחה כבר חמש שנים ושיש לה הרבה מאוד לקוחות חוזרים, מדברת בעד עצמה ומעידה על האיכות הגבוהה של חומרי הגלם והשירות האדיב והבלתי מתפשר. התפריט אמנם לא רחב, אבל הם משתדלים לתת מענה לכל הקהלים ותמיד משלבים מנות ספיישל ומחדשים את התפריט מדי עונה, תוך שהם מצהירים בלי בושה שהם חותרים למצוינות ושואפים להיות מסעדת הבשרים הכשרה הטובה באזור, אם לא בארץ. כמובן שהכשרות המהודרת מהווה עבור המסעדה יתרון מאוד משמעותי ובולט במתחם הנמל, שנדיר למצוא בו מסעדות בשריות כשרות וטובות, ולכן המחירים הם בהתאם. אבל שוב, ליניב היה חשוב לציין שלמרות קהל היעד הדתי המתבקש, הלב שלהם פתוח לכולם והם מאמצים בחום ובשמחה את כל סוגי הקהלים שהמתחם התיירותי מושך, כפי שאנו יכולים לראות בעצמנו.

לחם ובשר – שילוב מושלם!


לעיקריות חלקנו סטייק אנטריקוט וסנייה טלה. נתח האנטריקוט הטרי (350 גר') אשר עבר יישון במקררי המסעדה במשך 21 יום, הגיע בליווי עגבנייה ובצל צלויים ורוטב צ'ימיצ'ורי, היה צלוי במדויק למדיום כפי שביקשנו, עסיסי ועשיר בטעמים. קלאסיקה נצחית.

אך עם כל הכבוד לאנטריקוט, את תואר המנצחת שלנו קטפה הסנייה טלה – תבשיל טלה בבישול ארוך עם ירקות שורש, גרגירי חומוס, טחינה, צנוברים, קרם חציל ותערובת תבלינים ארומטית. כל העושר המיוחד והמפנק הזה מוכנס למחבת מתכת, נעטף כולו בבצק נפלא ונאפה בטאבון. התוצאה הסופית מרהיבה לעין. ללא ספק זו לא רק אחת מצורות ההגשה המקוריות שנתקלנו בהן (הבצק ליפף את המחבת ויצר מעין צורת מטקה), אלא גם אחת הסניות הטובות שאכלנו. מנה שבהחלט מצדיקה את שם המסעדה ומבליטה שוב את אחת מהחוזקות הבולטות של המסעדה – לחם פריך ומתובל על בשר טלה משובח. יותר מזה אנחנו לא צריכים!

וחייבים משהו מתוק לסיום


את הפינוק המתוק שלנו בסוף החוויה הנהדרת הזו, קיבלנו עם טופי פי – בסיס של קרמבל שוקולד קריספי עם שכבות של טופי וקרם שוקולד, מקושט בקרם קרמל וטווילים של שוקולד. קינוח שהיה טעים אפילו יותר ממה שזה נשמע. אם לא הייתי יודע – בחיים לא הייתי מנחש שזה פרווה.

"נו, אתה רואה שמסעדה כשרה למהדרין יכולה לספק חוויה בשרית נהדרת?", חייך אליי עופר. "היי, היי", עניתי, "אל תשכח מי הביא אותך לכאן".