רק בשר תל אביב


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"לא חיכינו הרבה זמן, עד שהיינו שקועים כבר באנטרקוט הנהדר שקיבלנו. נתח 250 גר' צרוב במדויק במידת העשייה שביקשנו (מדיום, אלא מה), משויש ועסיסי. גם הסינטה שהגיעה אחריו לא נפלה ממנו, גדולה, טעימה ובעלת נוכחות..." הקונספט של רשת 'רק בשר' ממגנט אליו אלפי קרניבורים הנהנים מחוויית בשרים משובחת, יין ללא הגבלה, מוזיקה טובה, תחרויות שתייה ופרסים. ליאור פנחסי יצא לבדוק מקרוב מה קורה ברשת שבה הבשר הוא השחקן העיקרי, כמעט היחידי בתפריט

הריח של הגשם הראשון? של פריחה באביב? או אולי הבושם של חברה שלכם? אין לי מושג מה הריח האהוב עליכם, אבל אצלי התשובה פשוטה. ריח של בשרים הנצלים על האש. הריח המשגע הזה פשוט מעורר אצלי את כל בלוטות הטעם. מצדי, הייתי מחליף את כל מפיצי הריח המשעממים בבית בתרסיס ריחני של בשר. איך עוד לא המציאו את הדבר הגאוני הזה? לא ברור. בכל אופן, בזמן האחרון אני קם כל בוקר עם קרייב מטורף לבשר, אז לקחתי את מוטי, האח הגדול שלי, שגם הוא משוגע לדבר כמוני ומתגאה בקיבה ללא קיבולת, המסוגלת לאכלס בתוכה אינספור כמויות של בשרים. זה היה יום שלישי בסוף החודש, אז היה לי ברור לאן אנחנו נוסעים.

שלישי עוד הרבה פעמים כי טוב


את כל עניין הפסטיבלים והפסטיגלים מיציתי מזמן, ועד שלא יהיו לי ילדים משלי, אין לי שום כוונה שכף רגלי תדרוך שם בקרוב. אבל יש פסטיבל אחד שאני מוכן ללכת אליו בשמחה. לא ללכת, לרוץ!

פעם בחודש, בשלישי האחרון של כל חודש, מסעדת 'רק בשר' הטובה והוותיקה מציעה בכל הסניפים שלה, כבר למעלה משש שנים, חגיגת בשרים מטורפת ומשתלמת במיוחד של 'אכול כפי יכולתך'. דווקא עם מוטי, למרבה הבושה, עוד לא יצא לי להיות שם. אז הפעם החלטתי לפצות אותו, לבלות זמן איכות עם אחי הגדול ולאכול בגדול. הכי גדול. הלכנו לסניף האהוב עליי בסלמה, שזה הסניף הראשון שהמסעדה פתחה. כבר ברגע שנכנסים למבנה העתיק, בחלל האבן דמוי המערה, אי אפשר שלא להתאהב. אפשר לדמיין שזו טירה מימי הביניים, עם עיצוב יפיפה של קירות וקשתות אבן ושולחנות עץ ארוכים שנותנים תחושת שייכות ושיתופיות. התיישבנו ליד עוד הרבה אנשים שמחים ורעבים וחיכינו שהחגיגה תתחיל.

חגיגה של בשר, יין ושמחה


לידינו אנשים מכל הגילאים, אז ניצלנו את ההזדמנות להכיר אותם קצת יותר. מכנה משותף לא היינו צריכים לחפש. כולנו ידענו למה אנחנו פה. בכלל, זה מאוד מרענן לצאת מהקטע של שני אנשים שיושבים לבד בשולחן ולא מתעניינים במה שקורה סביבם. כאן זו חגיגה חברתית עם אנשים זרים שאוהבים לאכול בשר טוב ולשתות יין. כן, גם היין הוא חלק בלתי נפרד מהכיף שמציעים כאן. חוץ מבשרים ללא הגבלה אפשר ליהנות בפסטיבל גם מיין הבית חופשי, יין אדום יבש מרום גליל של סגל. אז כשהיין נשפך כמו מים, כשהמוזיקה טובה והחברה נעימה, וכשאתה לא צריך להתלבט מול ויטרינת בשרים מהממת, אלא הנתחים פשוט מגיעים אליך, נשאר פשוט ליהנות.

רוצה להיות חבר של קבע


המנות הראשונות זרמו אל השולחן. קרפצ'יו בקר מצוין, כנפיים עסיסיות וכיפיות, צ'ילי קון קרנה נהדר עם אורז, סלט ירוק מרענן ואפילו לחם הבית, שאנחנו החלטנו מראש שלא נתמלא ממנו, אז טעמנו ממנו קצת, נהנינו מכל הראשונות ואפילו ביקשנו עוד כמה צלחות קרפצ'יו. לידינו ישב בחור חמוד, עודד, שסיפר לנו שהוא חבר מועדון ומגיע לפסטיבל כל חודש-חודשיים. אנחנו שילמנו על הפסטיבל 195 ש"ח, שזה באמת אחלה מחיר בשביל כל התמורה שמקבלים, אבל עודד, סיפר לנו שכחבר מועדון כל התענוג הזה עולה לו רק 170 ש"ח, שזה כבר באמת משתלם בטירוף. עוד הוא סיפר לנו שחברי מועדון נהנים ביומולדת (שבוע לפני היומולדת ועד שבוע אחריו) מהטבה של 3 ש"ח על כל שנת חיים. זה אומר שאני יכול ליהנות ביומולדת מארוחה בשווי 120 ש"ח. ועכשיו אתם כבר יודעים בן כמה אני... עוד לפני שעודד אמר לנו שיש עוד מלא הטבות שוות לחברי מועדון, מוטי ואני כבר אמרנו למלצרית שאנחנו רוצים להצטרף.

השישייה המנצחת


עם כל הכבוד לכל הראשונות הבאמת מפנקות שקיבלנו, אנחנו וכל הסובבים אותנו הגענו בשביל הבשר. ועוד איזה בשר. במסגרת הפסטיבל מקבלים ללא הגבלה מבחר מרשים של שישה סוגי בשרים: אסאדו, אנטריקוט, סינטה, פיקניה, קבב וצ'וריסוס. רק מלהיזכר שוב ברשימה המפוארת של הבשרים שאכלנו, אני שוב נהיה רעב. האסאדו היה הנתח הראשון שנחת על שולחננו. וואו, איזה אסאדו! בדרך כלל אני לא מת על הנתח הזה, אבל האסאדו של רק בשר פשוט נפלא. כל כך עסיסי ושומני, עתיר טעם, בלי שום אזורים יבשים ולא לעיסים. נתח עם אופי, שמגיע עם רוטב פיקנטי משגע על בסיס חריסה. בין הטובים שאכלנו.

פסטיבל? קרני-בל!


עוד כמה לגימות מהיין (גם מיצי תפוזים ולימונדה היו על השולחן אבל מטבע הדברים לא התמקדנו בהם), וכמה נגיסות מצ'יפס פריך שגם נותר די מיותם על השולחן כי הבטחנו לעצמנו להתמלא רק מהדבר האמיתי, והנה הגיעו יתר הבשרים בזה אחר זה כלאחר כבוד. נקניקיות צ'וריסוס נהדרות וחרפרפות בדיוק במידה וקבבים דשנים וטעימים. היינו בעיצומו של קרב קשה בין הפה שנהנה בטירוף עד עכשיו משלושת הבשרים שקיבלנו ורצה מהם עוד, לבין המוח שאמר "הלו, תעצרו, יש עוד סטייקים בדרך". לא חיכינו הרבה זמן, עד שהיינו שקועים כבר באנטרקוט הנהדר שקיבלנו. נתח 250 גר' צרוב במדויק במידת העשייה שביקשנו (מדיום, אלא מה), משויש ועסיסי. גם הסינטה שהגיעה אחריו לא נפלה ממנו, גדולה, טעימה ובעלת נוכחות. ואחרונה חביבה הגיעה הפיקניה, שעודד סיפר לנו שזה הנתח האהוב עליו, אבל אצלנו בתחרות העזה שניטשה בין הנתחים, ניצחו האסאדו והאנטרקוט. הגר, המלצרית המקסימה והמקצועית, דאגה כמובן לבדוק מה מצבנו בכל רגע בו ראתה שהצלחת ריקה ולשאול אם אנחנו רוצים עוד משהו, כך שהרגשנו ממש כמו בבית.

ואפילו יש הגרלה ותחרות בירה!


שכחתי לספר לכם שכשנכנסנו, חילקו לנו פתקים עם מספרים, ובאמצע כל חגיגת האוכל הזו הייתה הגרלה, והזוכה המאושרת קיבלה ארוחה בשווי 150 ש"ח לביקור הבא שלה ברק בשר. אחר כך עוד הייתה תחרות שתייה של בירה וצ'ייסר, כשהמנצח לא משלם על הארוחה. הפרטנר שלנו לארוחה, עודד, השתתף בתחרות, ואמנם לא זכה אבל לפחות נהנה מבירה. כל התחרויות האלו בהחלט הוסיפו לאווירה ולכיף, ואחרי יום שלם בעבודה עם פרצופים לחוצים ועצבניים, זה פשוט שינוי מרענן להיות מוקף באנשים שמחים, שיודעים להעריך אווירה, אוכל, יין טוב ופינוקים. לכל התענוג הזה היה כמובן גם סיום מתוק וטעים של פרפה חלבה, פרפה שוקולד וסורבה בטעמי מנטה, תות ופסיפלורה. אין מה לומר, כל מי שכבר היה ברק בשר, בטוח יסכים איתי שמבחינת value for money, אני לא חושב שיש עוד מקום בארץ שנותן להם פייט. ולא רק בפסטיבלים של ימי שלישי. יצאנו מפוצצים ושמחים. אנחנו עוד נחזור, איך אפשר שלא?

לחם בשר הרצליה אירועים חדש