גסטון מכבים-רעות

"הבשר האיכותי היה רך וכמעט ולא היה צורך ללעוס אותו. הוא הגיע ברמת עשייה מושלמת של מדיום והרוטב היה מעודן עם מתקתקות כמעט בלתי מורגשת. אפילו השומן היה טעים לי ואכלתי אותו בלי למצמץ..." כל ביס כאן הזכיר ליעל ניישטוט את הסטייק האוס המעולים של ניו יורק. כן, כן, קרניבורים וחסידי הפליאו זה הזמן להכיר את מקדש הבשר החדש שלכם - גסטון במכבים-רעות

למרות שמה שאני הולכת להגיד יכול להישמע מאוד לא פולטיקלי קורקט בימים אלה, אני הולכת להגיד את זה בכל זאת: אני אוהבת בשר. ובשר טוב. אין על החוויה של התענגות על סטייק עסיסי שלא דורש שום תוספת (חוץ מאולי עוד קצת סטייק בצד). כחובבת בשר אני יודעת שיש שלושה סוגי מסעדות בארץ שיוכלו לספק את היצר: מסעדת בשרים בסגנון מזרחי, שיפודיה בלשון העם, מסעדת בשרים ארגנטינאית ומסעדת סטייקים ניו יורקית. בישראל אפשר למצוא את השתיים הראשונות בשפע, והסוג השלישי הוא מהזן שקצת חסר במחוזותינו. לכן כששמעתי שנפתחה מסעדה כזאת ברעות מיד הרמתי את הטלפון והזמנתי מקום. אין ברירה אלא לחזות בפלא במו עיניי (וקיבתי).

חוויה עירונית מפתיעה בגסטון

בלב אזור עירוני-אך-מנומנם, שקט ושופע חניה, שוכנת גסטון, מסעדת סטייקים. הכניסה המוארת מובילה למסעדה שיש בה תחושה אפלולית נעימה, עם עיצוב שכולל הרבה עץ, תאורה רכה ומוזיקה לטינית מלטפת, בדיוק כמו שסטייק האוס צריך להיות. הדבר הראשון שמכה בך זה הריח, ואוו, איזה ריח! אני כבר רוצה להתייחד עם מה שמפיץ כזה ריח אלוהי. לאחר שהתיישבנו סקרתי את התפריט שכלל פתיחים מעניינים, סלטים (שאליהם לא אתייחס כי אנחנו כאן בשביל הבשר) וקטגוריות הבשרים "על העצם" (נתחים לפי משקל), "הסטייקים שלנו" (סטייקים מובחרים) ו-"על הגריל" (כל מה שהוא לא השניים הראשונים - המבורגר גסטון, חזה עוף קייג'וני, סלמון במיסו לבן, המבורגר פורטבלו וטי בון טלה).

הטאליאטה והמחבת הלוהטת

למנה ראשונה הזמנו את טאליאטה, שהם נתחוני פילה בקר עם ארוגלה ופרמזן ברוטב בלסמי ויין אדום, טרטר סלמון ברוטב פונזו עם אבוקדו ותערובת בזיליקום, ג'ינג'ר ובצל ירוק, ומנת לחם הבית, כדי שנוכל לטפל במה שנשאר בצלחת. הטאליאטה הגיעה בנפרד מהמחבת הלוהטת והמלצרית הניחה את הנתחונים עליה ממש מול עינינו כך שהמנה הוגשה במצבה האופטימלי - ישר מהאש. הבשר היה טעים והארוגלה והפרמזן החמיאו לו מאוד. בהחלט מנה שעושה רושם. מנת הטרטר הייתה יפה מאוד, וזה חשוב, הרי אנחנו אוכלים קודם עם העיניים. הדג היה טרי והוגש עם עשבי תיבול ורוטב שהחמיא לו. מנת הלחם הייתה פרנה שנאפת במקום עם שבבי צ'ילי עליה, בתוספת חמאה וקרם חצילים על בסיס יוגורט. הפרנה הייתה חמה, רכה ורק טיפה פיקנטית, רציתי רק להמשיך להתענג עליה אבל נאלצתי להזכיר לעצמי שחשוב לשמור מקום לעיקריות.

חלום ניו יורקי

חסרי סבלנות ומזילי ריר לאור המנות שראינו בשולחנות שלידנו הגענו למנה העיקרית. בן זוגי הזמין נתח אנטרקוט קלאסי, ואני העזתי ובחרתי במנה המעניינת בתפריט - נתח על העצם ברוטב ג'ק דניאל'ס ומייפל. לשולחן הגיע סטייק ניו יורק במחבת ברזל שהודלקה על השולחן במפגן פלאמבה מרהיב. עכשיו גם הבנתי מאיפה בא הריח שקידם את פנינו בכניסה. הבורבון והמייפל יצרו עננה ריחנית שפתחה מחדש את התיאבון. הבשר האיכותי היה רך וכמעט ולא היה צורך ללעוס אותו. הוא הגיע ברמת עשייה מושלמת של מדיום והרוטב היה מעודן עם מתקתקות כמעט בלתי מורגשת. אפילו השומן היה טעים לי ואכלתי אותו בלי למצמץ, רק כדי למשוך את החוויה עוד קצת. המלצרית שלנו הסבירה שהבשר מגיע מהצפון ומיושן במקום 21-17 ימים. איכותו והיישון גורם לכך שרק צריך לחתוך אותו ולשים על הגריל, אין צורך בתוספות ופינפונים. הסטייק של בן זוגי הגיע צרוב מבחוץ וורדרד מבפנים, מלא טעם אך לא אגרסיבי, סטייק מצוין למי שיודע להעריך בשר.

החלטנו לדגום גם קצת מהתוספות. קרם התרד הגיע עשיר, קרמי ומלא גבינה. הגראטן היה עשוי מפרוסות דקות של תפוחי אדמה אפויות ברוטב שמנת עשיר. אלה מנות טובות ולא מתנצלות, אתם באים כדי לקבל אוכל איכותי בלי לספור קלוריות וזה בדיוק מה שתקבלו. את המנות ליווינו בכוס יין הבית ובירת לה-שופ. היין האדום היה טעים ומעודן, כל מה שאני אוהבת ביין, ובן זוגי ציין בהתרשמות שתפריט הבירות הוא לא גדול אך אקסקלוסיבי ומשובח.

הפינה המתוקה

לפי המלצת המלצרית הזמנתי קראמבל תפוחים ופטל וספל אספרסו. המאפה הגיע חם עם כדור גלידת וניל עליו והשילוב בין החמוץ-מתוק והקר-חם שיחקו לי ברכות על הלשון כך שהמשכתי לאכול עוד כפית ועוד אחת למרות שכבר מזמן לא הייתי רעבה. הקפה המשובח סגר מבחינתי את הנושא - בשביל קפה טוב לא חייבים להגיע לאיטליה ובשביל סטייק ניו יורקי טוב אפשר לנסוע לגסטון.