Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > מסעדות מומלצות> בני הדייג הרצליה פיתוח

בני הדייג הרצליה


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"השרימפס היו שמנמנים, טריים ופריכים, והקלמרי – חישוקי חשק מפתיעים ברכות שלהם, בציפוי פריך, עם נגיעות של רוטב טעים שלאט לאט חלחל לתוך הציפוי והפך דומיננטי יותר. זה הכניס אותי לדילמה..." בלוקיישן עם נוף לים וליאכטות העוגנות, מציעה מסעדת בני הדייג בהרצליה פיתוח שלל מאכלים טריים ממעמקי הים לצד סלטים שפשוט אסור לפספס, תשאלו את אורית צמח, שגילתה שכאן לא רק הדגים נשארים ללא מילים!

זה חזר על עצמו במהלך כל היום. בכל פעם שציינתי שבערב אני יוצאת לאכול אצל בני הדייג, התגובה הייתה, "כיף לך", "טעים", "אפשר להצטרף?" או "וואו איך מתאים לי עכשיו..." בר המזל שזכה להצטרף אליי הוא אחי. אנחנו אוהבים לאכול טוב. אבא שלי תמיד קורא לנו "שני האיסטניסים" ותוהה איך יצאנו כאלה בשעה שהוא אוכל הכול חוץ מתפוחי אדמה. מסתבר שהיה לו מספיק מהם בילדות.

קו ראשון לים


אל המרינה בהרצליה מתבקש יותר לבוא עם בן-זוג. תאורת לילה רומנטית, רוח קלה נושבת, מים שקטים, יאכטות מתנדנדות. מסעדת "בני הדייג" משתלבת היטב בנוף הזה. המקום מרווח מאוד. בחוץ מספרם הרב של השולחנות הלבנים על המרבד הירוק מעיד כמה פופולרי המקום. בשבתות אנשים מחכים בתור להיכנס. בקיץ גם פותחים את הבר בחוץ, בו מוגשים משקאות ומנות נבחרות והאווירה קלילה וצעירה. בפנים המראה מהודר יותר, שילוב יפה של צבעי שמנת ועץ.

בחרנו לשבת בחוץ, מרחק של כמה פסיעות מהיאכטות. עד מהרה קישטו את השולחן הלבן שלנו צלוחיות סלטים צבעוניים בשלל צורות וטעמים. אין מראה משובב נפש יותר משולחן מנוקד בצלוחיות. השפע משמח. סלט ירקות, חמוצים, סלט שעועית עם חתיכות מוסר קטנות ועדינות, סלט עגבניות ובצל בפלפל חריף, סלט חיטה ברוטב אדום, חציל בטחינה, מחית פול, סלט סלק, כרוב, גזר, אנטיפסטי, כרובית מטוגנת, מבחר דג מלוח וחומוס קטיפתי שעושים במקום ועוד ועוד – כל אלה הופכים אותך ליותר גרגרן מאיסטניס. בצענו את הלחם הטרי והתחלנו לטעום. כן, לטעום... הרי אי אפשר באמת להפסיק. את מנת הסלטים אפשר להזמין כשלעצמה במחיר של 45 ₪ בשיטת הרפיל (מילוי מחדש) האהובה עלינו הישראלים, ואם מזמינים מנה עיקרית כלשהי – הסלטים כלולים במחיר. לא תצאו רעבים.

להתחיל כמו שצריך


מה שגרם לנו להתענג על מבחר הסלטים הוא הטריות והרעננות של חומרי הגלם. בסלטים מהסוג הזה, התיבול לא אמור להשתלט על הטעם המקורי של החציל או הסלק, ושמחנו לקבל את הטעמים שאנחנו אוהבים. יש משהו מנחם בחזרה לטעם מוכר, צפוי, כמו פזמון שאנחנו רוצים לשמוע בגרסה המקורית. בלי סלסולים מיותרים ובלי יומרות. פשוט כמו שסלט צריך להיות.

הבעיה עם שלב הסלטים היא שלפעמים שוכחים שיש עיקרית. במקרה שלנו, האחים הגרגרנים, היו גם ראשונות. בעודי מנגבת עוד ועוד מהחומוס הממכר, אחי, שעד כה לא גילה איפוק גדול, הזכיר לי שלידו מונחת מנת הקרפצ'ו סלמון. איך יכולתי לשכוח קרפצ'ו אלוהים יודע, אבל לרגע התלבטתי, שומו שמים, בינו לבין החומוס. לבסוף הושטתי יד חמדנית אל הסלמון ובעודי תוחבת לפי רצועת דג ורדרדה, הונחה על שולחננו בחגיגיות מנה ראשונה נוספת בסיר לוהט – פטריות מוקפצות ועגבניות שרי. גם הפטריות הצטיינו בטריותן ונאכלו בתאווה.

בני הדייג – האושר בא בגלים


בני הדייג זה מותג. ההצלחה שלו, שהביאה אותו לפתוח סניפים בתל אביב, הרצליה, ראשון לציון, אשדוד וחדרה, קשורה באהבה ובקשר האמתי לים, בניסיון רב השנים, בידע ובמומחיות בטיפול בדגים. הוא מגיע למסעדות שלו לבקר, יושב, מבשל. שחר, מנהל המסעדה, בחור לבבי ופתוח, גם הוא דייג חובב. הוא הראה לי תמונות שלו במהלך הדייג, עם השלל, וסיפר שבכל יום מציעה המסעדה "מנת דייגים" – שמשתנה לפי שלל היום מן הים. במסעדה נמכרים גם דגים לפי משקל. למנה העיקרית הוא המליץ על דג ים, לברק, אפוי במלח. זה בשביל חובבי דגים כמו אחי, שגם יש להם סבלנות להתעסק עם קוצים.

מנת הלברק מוגשת עם תפוח אדמה אפוי בצד. הדג עשוי מעולה, בדיוק במידה, אפוי במלח ים גס שסופג את הנוזלים ומחזק את הטעמים של הדג. הטעם עדין, כמו רפרוף של משי, טעם פתוח, שלוכד את התנועה הקלה במים. אני בחרתי במנת פירות ים, שרימפס וקלמרי מטוגן ברוטב שום, שמן זית ולימון. במסעדות רבות אני מתאכזבת לגלות טבעות קלמרי שמנוני ולעיתים צמיגי. במקרים רבים הציפוי והרוטב מחזיקים את המנה. אצל בני הדייג הקלמרי כיכב. השרימפס היו שמנמנים, טריים ופריכים, והקלמרי – חישוקי חשק מפתיעים ברכות שלהם, בציפוי פריך, עם נגיעות של רוטב טעים שלאט לאט חלחל לתוך הציפוי והפך דומיננטי יותר. זה הכניס אותי לדילמה, האם להיכנע לרוטב המענג או לשמר את הקריספיות של הציפוי? בסופו של דבר הייתי כל כך שבעה שנשארו לי בצלחת כאלה וכאלה. אל דאגה, אחי סיים בסיפוק את הדג והתפנה לטפל גם בהם.

אמור אמור - מקנחים באהבה


כשהמלצר החביב שאל מה לקינוח, תהיתי איך זה תמיד עובד. איך המילה "קינוח" אוטומטית מפנה לי מקום בקיבה? בחרנו שני קינוחים, את הקראמבל תפוחים בעקבות המלצת המלצר, ואת ה"אמור אמור" שנראה לנו מעניין. הקינוחים נעשים במסעדה ומרגישים את זה. הופתענו מהטעם הרענן. שמחתי לגלות שכל החבילה הזו של תפוחי עץ מקורמלים עם סירופ מייפל, גלידה ושברי עוגיות לא הייתה מתוקה מדי. הקינוח השני, קרם גבינה ונגיעות חלווה עם פירות יער, בוטנים ועוגיות, כשמו כן הוא - היה באמת מלא אהבה.

אחרי ארוחה כזאת, עם נוף כזה וחומרי גלם טריים ומטופלים היטב, בלי יומרות ובנדיבות, תאמינו לי, קל מאוד לאהוב. אבל קשה קשה לחזור אל האוטו.

לחם בשר הרצליה אירועים חדש