Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> בישיקיו משמר איילון

בישיקיו משמר איילון


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"המנה שבאמת הפילה אותנו הייתה ספייריבס טלה, שהגיעה חתיכית ויפה כאילו הביאו אותה היישר מתכנית בישול בערוץ האוכל. עם בשר רך ונוזלים הניגרים ממנה למגע הסכין בצורה פוטוגנית מגיעה לה תכנית משל עצמה..." יעל ניישטוט מגיעה לבישיקיו במשמר איילון, מסעדת ברביקיו כשרה במבשלת בירה משפחתית, המציעה ארוחות שחיתות על טהרת הבשר - תחנת חובה עבור כל חובבי הבשר והקרניבורים!

יש אנשים שרק מחכים למשפט אחד כדי שיוכלו לנשום שוב - הסתיו כאן. אחוזי הלחות שיורדים, הקרירות הנעימה באוויר, הערב שמצריך פתאום שנתלבש לקראתו, כל הדברים שעושים את החיים שווים לחיות עבורם. אם בקיץ הולכים לים ובאביב הולכים לקטוף רקפות (או פרחים אחרים שאינם מוגנים) בסתיו הולכים לראות ציפורים נודדות, או במקרה שלנו נוסעים למושב משמר האיילון לאכול במסעדת בישיקיו.

אירוע משפחתי בבישיקיו


נסיעה בשבילי המושב היפה לא מרמזים על החוויה שעתידה לבוא. כניסה למה שנראה כמו בית פרטי מובילה לחניון, וכשהגענו לחניון בחור חביב כיוון אותנו לקראת חנייה פנויה, ממש כמו שתמצאו בכניסה לאולם אירועים. אז עוד לא ידענו, אבל בהחלט הגענו לאירוע ראוי לשמו. בכניסה קידם את פנינו בחיוך ניר, הבעלים והמייסד, חיוך שהיה קבוע על פני כל העובדים עד אחרון המלצרים. העסק הוא עסק משפחתי, מהמארחת הנעימה שהובילה אותנו למקומנו וגם ביררה במהלך הערב האם האוכל לשביעות רצוננו, ועד ההורים של ניר שאמונים על הסלטים הטריים והמצוינים שהציפו את שולחננו ברגע שהגענו. הקונספט של בישיקיו הוא ארוחת בשרים כפי יכולתך על פי מסלולים במחירים שונים הכוללים בתוכם ארבעה סוגי בירה מהמבשלה הקיימת במקום.

לפתות את הארוחה כמו שצריך


העיצוב במקום חמים ומזמין, עם הרבה עץ ותאורה חמה. הרהיטים מעץ היו נוחים ואפשרו להתרווח בין מנה למנה (ואף לפתוח כפתור במכנסיים), המוזיקה עכשווית אך לא מעיקה, כל מה שניתן היה לעשות כדי למקסם את נוחות הלקוח נעשה. הסלטים שהגיעו לשולחננו היו טאבולה, סלט כרוב, חציל קלוי בשלמותו עם זילוף טחינה מעליו, סלט עגבניות עם פלפל חריף, חומוס עם בשר מעושן, זיתים פיקנטיים, קרפצ'ו סלק, קרפצ'ו סינטה, פלאפל בעשבי תיבול, סלט כרוב וגזר, פלפל חריף קלוי, שום אפוי, סלט סלק, סלט ירקות, חמוצים, וכל זה בתוספת לחם פרנה טרי.

לכאורה מה שקיבלנו הוא סלטים סטנדרטיים המלווים ארוחה במסעדת בשרים אבל במציאות קיבלנו הרבה יותר מזה. כל הסלטים היו טריים וטעימים וכל סלט קיבל טוויסט קטן ששידרג אותו מעוד סתם סלט לרמה אחרת שעוד לא נתקלתי בה. קרפצ'ו סינטה פרוס דק-דק ברוטב בלסמי מצומצם, שמן זית ומלח גס נתן כבוד לבשר וכל הטעמים השתלבו לכדי מנה מדויקת ומוצלחת, הטובה לסוגה שטעמתי. הפלאפל היה טרי ופיקנטי, עשבי התיבול הוסיפו עוקצנות קלה שהרימה את המנה לשלב הבא. הזיתים היו חריפים וטעימים, חריפות מדודה שנעמה מאוד לבן זוגי, אדם שמעדיף פחות תיבול ששורף את הלשון. המנה שבהחלט בלטה בין המנות הראשונות והיוותה רמז למה שעתיד לבוא הערב הייתה מנת החומוס עם הבשר המעושן. החומוס היה טרי וטוב ומעליו תבשיל בשר קצוץ ומתובל בשלמות, כל כך שונה מהבשר הטחון שמקבלים בחומוסיות מין הישוב. בירור קצר העלה שזה בשר אסאדו והמנה נוגבה עד תום בעזרת הלחם הטרי והרך.

תאוות הבשרים


בזמן שלגמנו את הבירות, העיקריות התחילו לזרום לשולחן בקצב מסחרר. רק אציין שבירת החיטה בווארית לא מסוננת 5.3% שהזמנתי לי וטריפל חיטה בלגית 8.3% שהזמין בן זוגי היו טריות ומשובחות. עם מגוון של שתי בירות נוספות, בירה פילזנר 5.2% ודופלבוק כהה גרמנית 8.3%, כל אחד יוכל למצוא את הטעם החביב עליו.

ראשונה להגיע הייתה השווארמה מבשר בקר עם שומן כבש, שהגיעה חמה בקישוט טחינה. אם הייתי צריכה לבחור מנת שווארמה אחת לאכול עד סוף חיי, זאת הייתה המנה. אחריו הגיע עוף מעושן עסיסי ורך, מלא טעמים שלעולם לא אוכל לשחזר בבית. האסאדו הגיע וניתן לו מיד מקום של כבוד על השולחן. הצלייה הארוכה גרמה לבשר ליפול מהעצם והתיבול המינימלי השאיר את הזירה המרכזית לטעם הבשר. המנה שבאמת הפילה אותנו הייתה ספייריבס טלה, שהגיעה חתיכית ויפה כאילו הביאו אותה היישר מתכנית בישול בערוץ האוכל. עם בשר רך ונוזלים הניגרים ממנה למגע הסכין בצורה פוטוגנית מגיעה לה תכנית משל עצמה, "קחי אותי טלה", ואני הייתי לוקחת. היינו פוסעות יחד לעבר השקיעה ואני הייתי מתה מחסימת עורקים אישה מאושרת.

אני יכולה להמשיך עוד ועוד אבל מפאת חוסר מקום אציין את נקניקיות העגל עם צנוברים בייצור עצמי שהיו קלילות והחליקו בקלות בגרון, קציצות בקר עם עשבי תיבול שהיו צלויות באופן מושלם ואפילו הלבבות השאירו את חותמן על שנינו. כשחשבנו שאיננו יכולים עוד המלצר שאל בחיוך איך נרצה את הסטייק שלנו. כידוע לסטייק יש קיבה נפרדת ואנחנו סיכמנו שהכי טוב שנבקש אותו במידת עשייה מדיום ונשאל שאלות אחר כך. ה"קינוח" היה בדיוק מה שהיינו צריכים לסיום הארוחה, שחום מבחוץ וורדרד מבפנים, מידת עשייה מושלמת למנה מושלמת. פתחנו את הכפתור ונשמנו לרווחה.

תחילתה של ידידות מופלאה


אחרי הקינוח הרשמי (קפה שחור/אספרסו/תה עם נענע ועוגות הבית, שכללו עוגת שוקולד ופאי אגוזים מצוין, שטעמנו למרות שממש לא היינו צריכים) פרשנו למכונית, אסירי תודה על כך שאנחנו לא צריכים ללכת הרבה ברגל עכשיו. המסעדה, שהייתה בתפוסה חלקית כשהגענו, הייתה מלאה כעת עד אפס מקום, ובחנייה הסתובבו כמה חסרי מזל שחיפשו חנייה קרובה למקום. "אתם יוצאים?" שאל בחור שעשה את הסיבוב החמישי שלו ולא התייאש. אמרנו לו שכן, אבל בטח נחזור עוד לפני שהסתיו ייגמר.

לחם בשר הרצליה אירועים חדש