Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> סלבה וידה תל אביב

סלבה וידה תל אביב


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"חתיכות דג אדמדם, מנוקדות בקרם אבוקדו וואסבי (דואט מושלם!) ועליהן גרגרי רימון ופיסטוקים קלויים – הייתה מנה של ריקוד. הניגוד הזה בין הרכות והנימוחות של הדג לבין הקראנצ'יות של הפיסטוקים והחריפות הקלה והמתקתקה של הקרם היה מרגש ממש..." אורית צמח הגיעה לסלבה וידה תל אביב וזכתה לחוויה בלתי נשכחת הכוללת נוף מרהיב לים התיכון, קוקטיילים עם טוויסט, מנות שף מלאות תשוקה ואווירה צעירה ואינטימית

יש לי זיכרונות טובים מרחוב הירקון, זיכרונות של נעורים, בעיקר. המזיגה הזאת של חוץ לארץ וישראליות תל אביבית. בלילה הים גלוי פחות אך מרגישים שהוא ישנו. משהו באוויר פתוח מרחיב את הנפש, והבריזה של סוף אוקטובר... תענוג. בדרך למסעדת "סלבה וידה", אני ואחותי, כבר לא בנות 16, בערב בנות, העלינו זיכרונות, נשמנו את הים, והיינו יותר ממוכנות ליהנות ממטעמי המסעדה. ונהנינו. מאוד. והנה עוד זיכרון קסום לקשור במקום.

קוקטיילים במרפסת מול הים


מסעדת "סלבה וידה", בניצוחו של השף יובל פכלר, החלה דרכה כמסעדת פופ-אפ (מסעדה בתנועה) במלון בראון תל אביב, ולאור הצלחתה מצאה בסוף 2016 משכן קבוע במלון TLV 88. עיצוב המסעדה פשוט, החלל אינו גדול, התאורה עמומה ורכה, יש בר קטן ומרפסת נעימה עם עציצים ומספר שולחנות, כך שהאווירה היא אינטימית, קלילה ומאוד מזמינה. חיוכו הלבבי של סתו, מנהל המסעדה, קיבל אותנו בכניסה, ושמחנו להתיישב במרפסת הצופה לרחוב ולים. סביבנו ישבו בעיקר תיירים. ואז הגיעו הקוקטיילים...

כחובבת קוקטיילים מתקתקים עם טוויסט מעניין, אני נוהגת לבקש שיפתיעו אותי. לצערי, לרוב ההפתעות מסתיימות במפח נפש ואני מקבלת במקרה הטוב מרגריטה מלאה במלח ובמקרה הרע משקה "זיפ" בקרח או קוקטייל ארטיק רמזור שנמס לתוך כוס. לכן שמחתי כל כך מההפתעה שהכינו לי פה בבר: קוקטייל שנקרא "קלובר קלאב" שמורכב מסטולי קריסטל, קואנטרו, תותי בר וליים טרי. ה"דאקירי ספייסיאל" ששתתה אחותי לא נפל משלי, עם מיקס פירות טרופיים וחריפות מענגת. יש עוד קוקטיילים ברשימה ואני בטוח חוזרת.

קסם הוואסבי ותרועת השרימפס


השף יובל פכלר, יליד קליפורניה, שהתמחה במסעדות כוכבי מישלן בלונדון ובאיטליה ועבד בארץ לצד השפים יונתן רושפלד ויובל בן נריה, לא מוציא מנות סטנדרטיות. הוא יצירתי ומפתיע וזה ניכר בכל מנה. מתחילות לאכול. אחת מאתנו (אני) נהנית במיוחד ממנות ראשונות. בחרנו בסשימי טונה ובברוסקטה סינטה בקר. מנת הסשימי, חתיכות דג אדמדם, מנוקדות בקרם אבוקדו וואסבי (דואט מושלם!) ועליהן גרגרי רימון ופיסטוקים קלויים – הייתה מנה של ריקוד. הניגוד הזה בין הרכות והנימוחות של הדג לבין הקראנצ'יות של הפיסטוקים והחריפות הקלה והמתקתקה של הקרם היה מרגש ממש. מנת הברוסקטה, שכללה נתחוני סינטה עסיסיים ועשויים במידה הנכונה בעלי בייבי עם בצל ירוק ובצלים מקורמלים וטריים, אגסים מתקתקים וקרם חזרת (אמרתי מפתיע) היא מנה כיפית, רעננה וטעימה.

וכך, בעודנו אוספות מהצלחות את אחרוני הפיסטוקים, הוגשה לנו גולת הכותרת - מנת הגרילד שרימפס. שרימפס טריים, שמנמנים ופריכים, ברביקיו חריף על מצע עלי קייל ברוטב קיסר. מנה משמחת, חגיגית, מנה של תרועת ניצחון.

סלבה וידה – "לפחות האהבה תציל אותנו מהחיים"


ועוד לא דיברנו על השירות במסעדה. המלצר שלנו ג'רמי, בחור נחמד ומנומס, הכיר היטב כל מנה, ידע בדיוק ממה היא מורכבת, הגיע תמיד בזמן, וברגעים של שיחה ערה נמנע מלגשת. הכול היה מתוקתק מאוד, אך לא באווירה מלחיצה ומלאכותית המאפיינת מסעדות שף רבות.

למנות העיקריות בחרנו את מנת הניוקי צ'וריזו – ניוקי רכים שנעשים במקום, ברוטב עדין, מעט מתקתק, של יין לבן בשילוב עם עגבניות שרי שנותנות מעט חמיצות וצ'ילי, ומולים טריים וטעימים במיוחד לצד מנת פילה בקר במרינדת קפה. הבשר, צלוי ושחום, מבריק ורך, עשוי מצוין, הגיע בשיפוד על מצע של עלי בייבי תרד, תפוחי אדמה וחזרת. זוהי מנה נדיבה, טעם הקפה המריר מעט מורגש, אך מתאזן עם עסיסיות הבשר והתוספות והופך גם אותה לעוד מנה מעניינת ולא שגרתית.

לא חשוב כמה אוכלים, הציפייה לקינוח היא מנגנון שעובד עוד מילדות. הוא בראשיתי ואין טעם להתווכח איתו. אנחנו צריכים מתוק כדי לחגוג, או במקרה שלנו לסיים את החגיגה. שתי נשים תמיד יבחרו בפרנץ'. פרנץ' טוסט. זהו קינוח קליל שכיף לחלוק - שתי פרוסות של לחם בננה קצת קריספי מבחוץ ונימוח מבפנים, ברוטב מתקתק (אופציונלי) והכי מעניין – בייליס שמנת מוקצפת. תוסיפו לזה נגיעת נענע והנה חיוך ילדותי, מסופק.

בתפריט המסעדה יש ציטוט משירו של המשורר פבלו נרודה: "Si nada nos salva de la muerte,al menos que el amor nos salve de la vida" - "אם דבר לא יצילנו ממוות, לפחות האהבה תציל אותנו מהחיים". בדרך החוצה, אחרי לחיצת יד לשף וחיוך גדול של רועי, בעל המקום, חשבתי לי שאם האהבה לא תציל אותנו, אוכל טוב בהחלט יעזור.