קיוטו הרצליה פיתוח

"טונה וסלמון המוגשים על מצע של מיקס עשבים פיקנטי ברוטב סויה וקרמל. המנה הזו גרמה לי לחייך, אין לי דרך אחת לתאר את זה. טעמים לא מורכבים מידי שעושים שמח בפה..." אז אחרי שבילה שבוע מעבר לים, יעל דור לוקחת את בן הזוג לחלוצת המטבח היפני היוקרתי בארץ - קיוטו הרצליה פיתוח. אל תשכחו לנסות את הסאקה.

הגענו למסעדת קיוטו שבהרצליה אחרי שבוע שבן זוגי שהה מעבר לים, ואם נוסיף לעניין תינוקת טרייה בבית זה מרגיש כמו תחילת הקשר כשעוד נמצאים בשלב הגישושים ומחפשים קצת אינטימיות בלב העניינים. קיוטו לגמרי מספקת את כל מה שצריך למקום איכותי ומפתיע החל מהבר המעט חשוך, מוזיקת רקע נעימה שמלווה את הערב אך כמעט ואינה מורגשת ומאפשרת לנהל שיחה בלי הפרעות, ועד העיצוב הנקי מעורר השראה כיאה לתרבות היפנית מלאת האסתטיקה. בשורה התחתונה כאן תקבלו אווירה מקרבת בלי תזזיתיות מיותרת בעיניים והסחות דעת. אחד על אחת.

המרענן הרשמי של הקיץ

אז אחרי שבוע בנפרד אין כמו להתחבר מחדש עם המרענן הרשמי והמפתיע של הקיץ הזה - הסאקה. אם אתם בעניין של ריגושים תפתיעו את עצמכם ולכו על הלא שיגרתי, מבטיחה לכם שתיהנו. הבר של מסעדת קיוטו מתמחה באלכוהול יפני מסורתי ומעז להפתיע עם קוקטיילים מעולים כמו ה-SNOW FLAKE, שילוב מוצלח ביותר של סאקה ניגורי, ג'ין, ליים ובזילקום, ה-strawberries basil smash משקה קיץ מרענן, וכמובן הסאקה הלוא הוא האורז המשכר. אני הלכתי על סאקה ניגורי הגרסה הלא מסוננת ויש לומר גם לא מצונזרת, צבעו חלבי וטעמו מתקתק, מעולה למתחילים ולאלו המחפשים השפעה איטית ונעימה אבל עם הפתעה בכוס השלישית. עוד מתארחים בכבוד על הבר היפני יינות שזיפים שמביאים איתם טוויסט מתוק וחווית שתייה קצת אחרת.

בחרנו להתחיל עם סשימי פלמידה - טונה וסלמון המוגשים על מצע של מיקס עשבים פיקנטי ברוטב סויה וקרמל. המנה הזו גרמה לי לחייך, אין לי דרך אחת לתאר את זה. טעמים לא מורכבים מידי שעושים שמח בפה. המשכנו עם טונה בלו לגונה - פרוסות מנתח טונה במעטפת טמפורה שעבר צריבה קצרצרה שהותירה אותו פריך מבחוץ ואדמדם-נא מבפנים, כאן ממש הצטערתי שלא הייתה על השולחן איזו חלה או ג'בטה כי הרוטב היה פשוט מושלם, ורק מתבקש היה לנגב אותו עם לחם טרי. המנה הבאה בתור שהיתה מרעננת כמו שורש גלנגל, היא נתחי טונה נאים שהגיעו עם אטריות בצד, ואם תשאלו אותי הייתי מוותרת על האיטריות, ונותנת את כל הבמה רק לטונה.

עזבו את הצ'ופסטיקס

אני מודה, אני ממאותגרי המקלות וטוב שכך כי אין יותר מעורר חושים וחוויתי לאכול בידיים ואני מניחה שאם הגעתם עד לקיוטו בטח שאין לכם בעיה עם הריח של הדגים, אז תפרגנו לעצמכם ותרשו לכם לפחות פעם אחת להרגיש את הטעמים היישר מקצות האצבעות.

ממנות הפתיחה המוצלחות אנחנו עוברים לסושי, וכיאה למסעדה יפנית, מחלקת הסושי כוללת עשרות סוגים, שלל טעמים, ומיני שילובים. כשאור המלצר שאל מה נרצה בדיוק, הדגשנו שחשוב לנו להרגיש את הטעמים, בלי רוטב שמערפל את הטעם של הדג ובלי קישוטים מיותרים. במילים אלו בדיוק. ביקשנו וקיבלנו: יאקוזה קרייזי ספייסי ותלכו על זה עם הטוביקו (ביצי דגים צבועות בואסאבי), שף רול-שרימפס טמפורה ואבוקדו עטוף בסלמון, ספייסי טונה קראנצ'י ו-onion crispy veg שהיה נהדר ויש אותו גם בגרסה הלא צמחונית. בקיוטו לא חסכו עלינו, הדגים טריים ובשרניים במידה, לא יותר מדי ולא פחות מדי, האורז היה נהדר, דביק מתקתק ולא דייסתי, הירקות שליוו את הסושי לא העמיסו על הביס. פשוט חגיגה יפנית של ממש!

קצת מתוק בקיוטו

השעון דופק לבייביסיטר אבל אנחנו רצינו להמשיך עם יפן גם בגזרת המתוקים ועוד קצת סאקה לדרך. להפתעתנו, תפריט הקינוחים לא מדבר יפנית חוץ מכמה נגיעות של ג'ינג'ר אבל אי אפשר לסרב לקרמבל תפוחים שכל ביס ממנו מלא בניגודיות משלימה, הפריכות של הקרמבל אל מול רכות התפוחים הנמסים בפה, חמוץ ומתוק ביחד, תענוג. לא עמדנו בפיתוי, כך שהכפיות שלנו מצאו עצמן גם בעוד קינוח מעולה - קרם ברולה ג'ינג'ר ופטל על קראסט שקדים ושוקולד.

אם אתם רוצים לדעת את סוד ההצלחה של קיוטו, אז הוא טמון בתפריט היפני העתיר כל טוב, שגם אחרי כמה מנות אין את תחושת הכובד ואפשר להמשיך עוד ועוד. תוסיפו לזה את השירות האישי והמקצועי, את השליטה והמיומנות של המלצרים בתפריט הכוללת גם המלצות על שינויים בהתאם להעדפות שלכם - ויש לכם קלף מנצח.