פאו וואו ראשון לציון

"מנה עזת טעם נוספת כבר הצריכה מטוס וירטואלי למקסיקו: קסדייה - טורטייה כפולה במילוי ארבע גבינות, מוקרמת בגבינת פטה ומעוטרת בזיתי קלמטה, בזיליקום ופלפלוני חלפיניו..." גיא סופר-זמרני בלונה פארק של מאכלי רחוב מכל קצוות העולם המרוכז במטבח של פאו וואו שבראשון לציון. נרשמה בקשה לעוד סיבוב על הגלגל הענק

כשסיפרו לנו על פאו וואו, מסעדה בראשון לציון המתמחה באוכל רחוב, לא ידענו בדיוק למה לצפות. כלומר, מה זה אומר, אוכל רחוב? עם זאת, הקונספט נשמע מעניין מספיק בשביל שנזמין בייביסיטר, ניסע לרחוב רוטשילד הומה האדם, נחפש חניה (ונמצא די בקלות, ברחובות הצדדיים) ונצא לסיבוב טעימות בינלאומי נחמד.

תום, שף המסעדה, הסתובב קצת בעולם לפני שנחת בראשון לציון, עבד במסעדות ברחבי הגלובוס, והמנות שלו מושפעות ממטבחי הרחוב של אמריקה, אירופה ואסיה. התפריט עצמו מורכב ממנות לא גדולות, אבל שניתן לחלוק בקלות, ויש גם אפשרות להזמין קומבינציה של שלוש, חמש או שבע מנות, במחיר מוזל כמובן. גם מנות צמחוניות וטבעוניות יש. תוסיפו לזה את תפריט האלכוהול המעניין, הכולל גם הוא אפשרות לחלוקה של קנקני בירות, בקבוקי אלכוהול או צ'ייסרים; את מוזיקת העולם המגוונת, והעליזה תמיד; ואת ערבי הקונספט של המקום – כולל תפריט, תפאורה, תלבושות ומוזיקה. יומיים לפני שהגענו היה ערב ג'מייקה. בשבוע הבא מתוכנן ערב יווני, ותבינו למה המקום הפך מיד למקום החביב עלינו, עוד לפני שפתחנו את הפה.

מסעדה בראשון לציון, זכרונות מבנגקוק

פתחנו בשני קוקטיילים קיציים צוננים, ייחודיים למקום: "פרוט קייס" שהוא קוקטייל גרוס של תותים, אננס, ונענע על בסיס של וודקה אבסולוט; ו-"בזילי-בוז" – תפוזים, בזיליקום, פסיפלורה עם לימון סחוט על בסיס וודקה אבסולוט. שניהם היו טעימים מאוד, הראשון מתקתק ופירותי, השני חזק מעט יותר, אבל ככה או ככה האלכוהול טיפס מהר לראש, והאוכל הגיע בדיוק בזמן. לפתיחה, סלטים: שרי רוקו, שכלל מבחר חסות ועלי רוקט על עגבניות שרי, בצל סגול, חמוציות, גבינת פטה ברוטב ויניגרט הדרים, התאים למזג האוויר הקיצי והיווה פתיחה קלילה לארוחה. אבל הסיבוב האמיתי בעולם התחיל עם הסלט הוייטנאמי, שזרק אותנו מיד לבנגקוק ולסלט אסייתי שאכלנו שם באיזו מסעדה נידחת, שהיה בו זמנית טעים כל-כך וחריף כל-כך שאכלנו, בכינו וצחקנו לחילופין עד שהוא נגמר. פה הסלט מגיע על בסיס איולי צ'ילי, וכולל ירקות שורש, כוסברה, ג'ינג'ר, נבטים, ואטריות אורז, עם בוטנים וטריאקי להשלמת התמונה.

המשכנו לאיטליה, לארנצ'יני לוהטים: כדורי ריזוטו ממולאים בעגבניות מיובשות, בזיליקום וגבינה, מטוגנים ומענגים, שהוגשו עם רוטב עגבניות חרפרף ורוטב צ'יפוטלה בצד. עוד מהצד הזה של הגלובוס: קרפצ'יו סינטה – מנה עדינה בדרך כלל של נתחי סינטה כבושים, שפה הודגשה בטעמים עזים של בלסמי, רוקט ופרמזן. מנה עזת טעם נוספת כבר הצריכה מטוס וירטואלי למקסיקו: קסדייה - טורטייה כפולה במילוי ארבע גבינות, מוקרמת בגבינת פטה ומעוטרת בזיתי קלמטה, בזיליקום ופלפלוני חלפיניו.

חלון לים התיכון

המנות הבאות כבר החזירו אותנו בחזרה ללבנט. מנה משעשעת של כרובית בפיתה נראתה והרגישה כמו טייק-אוף על אייל שני – שלוש פיתות-תינוקות ממולאות בכרובית בציפוי פנקו, חציל, עגבנייה, מלפפון רגיל וחמוץ, איולי לימון וטחינה. כדי להשלים את לוק הרחוב, הוגשה שלישיית הפיתות בתוך מתקן לפלאפל. אחריו הגיעה ראס אל חנות – קציצות טלה בתיבול יפואי (הבשר מגיע טיפה נא), טעימות להפליא, שהוגשו עם שקדים, בצל, חציל שרוף על טחינה ועגבניות חריפות. ובגזרת הפחמימות: לחמא בעג'ון – פוקצ'ה חמה וטרייה שעליה בשר טחון מתובל עם בצל, טחינה, שקדים קלויים, סלסה ופטרוזיליה.

מתוק ומשגע בפאו וואו

עם הגעת תפריט הקינוחים נתקלנו בשתי בעיות. האחת היא שאכלנו כל כך הרבה שקיבת הקינוחים אותתה בייאוש שצפוף לה. השנייה – שרצינו להזמין את כל המנות מהתפריט. בסוף התפשרנו על שתיים: צ'ורוס – כי אנחנו מתגעגעים לארגנטינה ולקינוח המסורתי הזה, שכולל רצועות בצק מטוגן (כאן הגיעו חמש), מצופה בסוכר וקינמון ומוגש לוהט עם רוטבי שוקולד וריבת חלב, לטבילה. מנה טעימה להפליא, רק שהיא מתגמדת לעומת הבאה: הצונאמי, הקינוח שהמליצו עליו המלצרים, הוא עבודת אמנות של ממש: רול של "סושי" שוקולד, המורכב משלוש שכבות של דפי שוקולד, מגולגלים ועוטפים מלית וניל ומצופים שוקולד ושבבי קוקוס. הרול נפרס לפרוסות, ממש כמו סושי סטנדרטי, והוגש עם מגדל מסקרפונה וקדאיף וקערה ענקית של גלידת הבית, המשתנה מדי יום בהתאם להיצע השוק. אנחנו הגרלנו יום של וניל-אפרסק-אבטיח. זה היה, אכן, צונאמי של טעמים, והתאהבתי במנה הזו מעל הראש.

בדרכנו החוצה כבר עסקנו בחישובים על מתי הפעם הבאה שנבוא לפה. כשההורים שלה יגיעו לביקור, כמובן, ופעם אחת עם הילדה כי היא תחגוג על קשת הטעמים פה, ואולי לאיזה ערב בירות עם החבר'ה. כשכבר חלפנו על פני המארחת ראינו אותה: עגלת תרומה של עמותת לתת. מסתבר שהמסעדה משתפת פעולה עם העמותה, הלקוחות מוזמנים להביא לפה דברי מזון לתרומה, וגם המסעדה עצמה תורמת לעמותה, ויש תפריט עם מנות מיוחדות שההכנסות מהן מוקדשות לה. כאילו שהיינו צריכים סיבות לחבב את המסעדה הזו עוד יותר.