ערמונים אשקלון

"הראשונה - לזניה גבינה ותרד, עלעלי בצק במלית של תרד מוקפץ, מלית גבינות עשירות ורוטב שמנת נפוליטנה, מוקרמת בגבינת מוצרלה. השנייה - רביולי מתפריט ההרכבה העצמית..." במשך שנים רכשה לעצמה ערמונים באשקלון מוניטין של מסעדה חלבית כשרה ועשירה בטעמים. גיא סופר-זמרני חזר משם שבע בטן ורצון

בשנים האחרונות יוצא לי לבקר בהרבה מסעדות באשקלון. ערמונים היא שונה: מסעדה חלבית, כשרה למהדרין בהשגחת בד"ץ בית יוסף. חוץ מזה, היא איננה ממוקמת על הטיילת, כמו רוב המסעדות באשקלון, אלא בלב שכונה שקטה, עם מגרש חנייה ענק צמוד אליה, כ-15 דקות הליכה נינוחה לטיילת.

כבר בכניסה מרגישים את האווירה המיוחדת. המסעדה ממוקמת בחלל אירועים גדול, העיצוב האירופאי השקט והמהודר, מקנה הרגשה של קרון יוקרה באוריינט אקספרס. הקירות מצופים אבנים שפורקו מבתים ישנים ברחבי אירופה, ומקושטים עגלות עשויות בעבודת יד מגרמניה שיובאו במיוחד למסעדה. המקום ערוך לאירועים מכל סוג שהוא עד 140 איש, בריתות, חתונות ואף אירועי חברה.

אנחנו בחרנו לשבת בפנים, באולם הממוזג, למרות שהיה נעים גם בחוץ, וסביבנו הסתובבו מלצרים רבים. ביקשנו וקיבלנו כוסות מים, יחד עם תפריטים מהודרים, הצצה חטופה בתפריט הבהירה שמדובר במסעדה שגאוותה בפסטות בהרכבה עצמית. יש גם מבחר מנות ראשונות, פיצות, לזניות, קישים ודגים. גם ארוחות הבוקר נראות מסקרנות: נוסף לארוחת הבוקר הישראלית הסטנדרטים יש פה בוקר ספרדי, הכולל אומלט ספרדי עם בצל, עגבניות, פלפלים ושמיר קצוץ; בוקר נורווגי הכולל ביצים עלומות על קרסט ג'בטה עם סלמון מעושן וגבינת שמנת; בוקר צרפתי הכולל אומלט לבחירה וקרואסון; מבחר של שקשוקות ועוד הפתעות.

מן התנור ומן המחבת

אבל אנחנו הגענו בערב, והגענו רעבים. לכן פתחנו עם לחם הבית: ג'בטה טרייה, אפויה במקום ומוקרמת בגבינת מוצרלה עם עגבניות שרי וזיתי קלמטה, המוגשת עם מבחר של ממרחים. בנוסף, הזמנו את סלט ערמונים, מנה טובה הזכורה לי מביקור קודם במקום: חסה, עלי בייבי, עגבניות שרי, בצל סגול, מלפפון, ערמונים, פקאן מסוכר, לבבות דקל, תחתיות ארטישוק קלויות, עגבניות שרי, עלי בזיליקום, פטריות מוקפצות, טבעות בצל וצ'יפס בטטה. כל זה מגיע מעוטר בוינגרט הדרים ומוגש בתוך טורטייה אפויה.

תוך כדי אכילה התווכחנו על פוליטיקה, ספורט, ומה שביניהם. בינתיים פינו המלצרים את השולחן, ואז הגיעו העיקריות: הראשונה - לזניה גבינה ותרד, עלעלי בצק במלית של תרד מוקפץ, מלית גבינות עשירות ורוטב שמנת נפוליטנה, מוקרמת בגבינת מוצרלה. השנייה - רביולי מתפריט ההרכבה העצמית. לא רבנו יותר מידי על סוג הפסטה - שנינו רצינו רביולי – וגם סוג המילוי – בטטה - היה בחירה קלה. הרוטב, לעומת זאת, היווה נקודה כואבת יותר, ולקח זמן להגיע לעמק השווה בעניין הזה. לבסוף בחרנו ברוטב עשיר של פטריות ושמנת, בחירה שהוכיחה את עצמה: הרוטב העשיר את מנת הרביולי ושילוב הטעמים היה מוצלח, גם בפני עצמו וגם כקונטרה מתקתקה ללזניה. בנוסף, המנות נדיבות ומשביעות.

סיום מתוק לערב

אחרי המנות הכבדות יצאנו קצת החוצה לחצר הסגורה לנשום אוויר צח. בינתיים התקרר ונעשה מאוד נעים, השמיים היו בהירים וצפינו קצת בכוכבים. כשחזרנו, השולחן כבר פונה, ומלצרית באה לקחת הזמנת קינוחים ולשאול לגבי שתייה חמה. שתי כוסות אספרסו סגרו את פינת השתייה, ובגזרת הקינוחים החלטנו ללכת על קלאסיקה אחת - עוגת שוקולד חמה, שמגיעה עם כדור גלידת בננה; ועל מנה ייחודית יותר: פס לוטוס – קרם לוטוס עם בוטנים מעל מצע קריספי מצוין של שוקולד נוגט, פיסטוק ואגוזים. זו הייתה מנה מוצלחת, שהוגשה עם כדור גלידה וניל, ומומלצת לאהבי טעם הלוטוס באשר הם.

אחרי האוכל, הלכנו לבדוק את ההבטחה שאנחנו קרובים לטיילת, ואכן, אחרי שיטוט לא ארוך בין סמטאות ציוריות, נשפכנו לטיילת ההומה והסואנת, והלכנו דרומה לאורך הים להוריד קצת את האוכל. בדרך עברנו מאות, אם לא אלפי בליינים. ככה זה בשעות הערב באשקלון, הטיילת הומה באנשים – טוב שבחרנו במקום שקט ורגוע, רחוק מההמונים.