סאטיה ירושלים


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"כריך של סאטיה מורכב מצנימים של לחם טוב, פילה דג ים מטוגן ופריך עם סלט עגבניות וחריפות נעימה. באמת יופי של סנדוויץ' שמסתדר מצוין עם בירה קרה או כוס ערק-אשכוליות..." היא בירושלים, היא לא כשרה, היא פתוחה בשבת והתפריט בה פשוט מוצלח. יונתן שטרנברג מגיע לסאטיה של השף אילן גרוסי

מסעדת סאטיה בירושלים אוטוטו חוגגת שנתיים מאז שנפתחה וזו הייתה הזדמנות נהדרת להשאיר את העולל אצל סבא-סבתא בשבת בצהריים ולקפוץ לביקור עם הגברת. המסעדה שוכנת בקצהו של רחוב קרן היסוד בואכה גן הפעמון ואם המקום ייראה לכם מוכר, ייתכן וביקרתם בו בגלגולו הקודם שכן באותו חלל שכנה מסעדת פרדיסו הוותיקה שבמשך שנים הייתה לאחת המסעדות הלא כשרות הבודדות שהיו פתוחות בשבת בעיר.

הגענו לקראת השעה 15:30 ולאחר התלבטות קלה, החלטנו לשבת בחלל הפנימי אל מול המטבח הפתוח. אישית, אני מאוד אוהב מטבחים פתוחים ולמרות שאף פעם לא עבדתי במטבח מקצועי, כיף לראות את עבודות ההכנה והרכבת המנות ולהעריך את השקט והסדר ששף טוב מייצר תוך כדי סרוויס אינטנסיבי. לאלו שמעדיפים אויר הרים צלול כיין במקום מזגן, אפשר גם לשבת על הדק החיצוני אך אם מגיעים בערב, אפילו בחודשי הקיץ מומלץ להביא שאל דק או משהו ארוך ללבוש.

ים-תיכון חדש בסאטיה


התפריט בסאטיה מגוון ולא מתיימר מדי ומציע מגוון מנות בעלות אופי ים תיכוני לצד כמה מנות אסייתיות: סלטים, בשר, דגים ופירות ים, פסטה, ירקות והרבה שמן זית, לימון-ועשבי תיבול שהרבה יותר מתאימים לאזורינו ולמזג האוויר הקיצי. יש גם תפריט קוקטיילים ממוקד ואיכותי ואם בא לכם לטעום מגוון מנות, סאטיה מציעה מספר מסלולים של ארוחות טעימות עם מחיר משתנה. אם תכננתם להזמין ראשונה ועיקרית בכל מקרה, לדעתי זו אופציה נהדרת.

אנחנו בחרנו באופציית הטעימות. תחילה הוגשו לשולחן ברוסקטות, האחת עם צלעות בקר (אסאדו) מפורק ופרוסה עבה של חציל מעושן והשנייה שהייתה מוצלחת יותר, הוגשה עם ספייסי טונה – טונה אדומה טרייה שנקצצה גס עם בצל ירוק, הונחה על איולי חרפרף ותובלה בנדיבות. מנה נהדרת שאם לא מתאפקים אפשר לאכול צלחת שלמה ממנה. טעמנו גם את מנת הקרפצי'ו סלקים מפוחמים שהייתה טובה מאוד. פרוסות דקות של סלק שנצלה בתנור על הקליפה עם קרם פרש ושברי פקאן מסוכר. השילוב של הטעמים האדמתיים-מתוקים עם הקרם פרש מוצלח מאוד ומומלץ לנסות את זה בבית; אפשר לגוון גם עם גבינה כחולה. משם המשכנו למנות מהים שכללו "מעורב-ירושלמי" בגרסה האמפיבית עם קצת טחינה ולימון כבוש. קלאמרי ושרימפס עם המון בצל מטוגן ותערובת תבלינים מדוייקת שמזכירה את זו הסודית של סטקיית חצות.

זכרונות מאיסטנבול


המנה הבאה הייתה פשוט גאונית בעיני – דג אקמק, טייק משודרג של סאטיה על מנת הרחוב הטורקית הפופולרית באליק אקמק או בתרגום חופשי, דג בלחם. למרות שהרבה זמן לא יצא לי לבקר, הייתה תקופה שהייתי מגיע לאיסטנבול כל כמה חודשים לצרכי עבודה ומיד אחרי שהייתי מניח את התיק במלון, הייתי יוצא לכיוון שוק הדגים בקרבת גשר גלאטה כדי לאכול דג בלחם וצלחת "חאמסי", מעין סרדינים קטנים שמטוגנים עד פריכות ומוגשים עם חצי לימון וכמה עלים של תרד טורקי. הכריך של סאטיה מורכב מצנימים של לחם טוב, פילה דג ים מטוגן ופריך עם סלט עגבניות וחריפות נעימה. באמת יופי של סנדוויץ' שמסתדר מצוין עם בירה קרה או כוס ערק-אשכוליות.

בחזרה לירושלים


לאחר אתנחתא קצרה ושיחת טלפון כדי לוודא שהעולל לא חושב ששכחנו ממנו, המשכנו עם הארוחה ולשולחן הגיעה צלחת עם קבבונים, עגבניה צלויה, טחינה וקצת כוסברה. הבשר היה טעים מאוד ועסיסי עם ארומות מודגשות של שומן טלה. המנה הבאה הייתה טובה גם היא וכללה נתחים רכים של שורטריבס שצופו בגלייז יפני מתקתק והוגשו עם פירה קלאסי. מנה מנחמת וכבדה שמתאימה יותר לחורף או ערב ירושלמי קריר.

רגע לפני הקינוח המלצרית החביבה הניחה על שולחננו בוצ'ר בלוק עם שיפוד פילה נדיב במיוחד. תפוח אדמה צלוי, תלולית של מלח ים וכף חרדל דיז'ון עוקצני בפינה. לא צריך יותר מזה.

סאטיה מציעה יופי של חוויה ויכולה להתאים לנשנוש קליל ולא מחייב על הבר או ארוחה חגיגית מרובות מנות. השירות טוב, האוכל טעים והמרחק היחסי ממרכז העיר, מאפשר גם למצוא חניה בקלות יחסית באחת הרחובות הסמוכים. אני בטוח אחזור, אפילו רק כדי לאכול את הדג אקמק.