במחבת לוהט של פירות ים, הכולל מולים, שרימפס, קלאמרי, סקלופס וסרטן ים כחול (89 ₪) ברוטב פרובנסאל (שמן זית, עגבניות ועשבי תיבול). מנה נדיבה אשר בהתחשב במנות הראשונות, אפשר היה בהחלט להסתפק במחבת כמנה עיקרית לשניים) של חומרי גלם איכותיים וטריים
בסתם ערב של חול, על גבול ינואר – פברואר, בשנה של חורף אמיתי, אנו פוסעים לנו על המזח השומם של נמל תל אביב לעברseaport , בר מסעדה.
סיפורט היא המסעדה האחרונה בשורת המסעדות ובתי הקפה שעל המזח. מקום מאד מרווח, מעוצב בפשטות ובחום, תרתי משמע: הרבה עץ חשוף, מיצג של חלב נרות מוצב בכניסה והרבה מקרני גז פועלים ומעניקים לאורח הרגשה שמישהו שמח לקראתו.
המלצרית החיננית והידענית מוסיפה לתחושה הטובה השורה על הסועד. תוספת לאווירה החמימה הייתה המוזיקה שריחפה בחלל האוויר בעת כניסתנו בצלילים של ילדותנו (שהתרחשה לפני אי אילו ארבעים שנים). סיכום ביניים: בחוץ, גלים גבוהים מתנפצים אל מזח שומם מאדם, רוח, קור ורסיסי מים מלוחים באוויר, ואנחנו מתחילים להתפשט ממעילינו. חם ונעים לנו ועוד כמה נקודות זכות לסיפורט
כמנהג המקום, בעיצומו של חורף, עסוקות המסעדות בחילופי תפריט וכדאי לשאול את המלצרית. ובכלל כך, פטריות שמפיניון חביבות מבושלות קמעה (כך שהמרקם הטבעי שלהן לא אבד) וטובלות ברוטב יין לבן, שום חרדל ופרמזן מגורר מעל – מנה מקורית ומוצלחת. יחד עימה הזמנו לפתיחה גם עלי גפן ברוטב צזיקי, מנה ''בטוחה''.
הבחירה של המקום בלחם בוכארי (מהסוג שניתן לרכישה במכולות המובחרות, גם ליד ביתכם) היא בחירה מוצלחת ביותר. לטעמי, המדובר במאפה העולה באיכותו על רוב הפוקצ'ות ''מעשה בית'' שתקבלו בדרך כלל, מה עוד שהלחם שודרג בזילוף של שמן זית ופיזור תבלינים בעת חימומו והוא שימש אותנו נאמנה גם לאיסוף הרטבים של המנות העיקריות.
הגענו לעיקריות. מצד אחד, ארוחת דגים יש לאכול בישיבה בחוץ, כשהבריזה מלטפת את העור החשוף, כוס אוזו בקרח ביד מה שלא בדיוק מתאים לליל חורף זועף, אבל, מצד שני, כך לימדו אותנו מאז ומעולם, יבול הדגה המשובח ביותר מתקבל בעת החורף . מה עושים? פתרון אפשרי היה לנהוג על פי המלצת חברנו ולהזמין בשר (של הולכי על ארבע לשעבר), אך נמנענו מכך, כי כלל נקוט בידינו (ומתברר בדיעבד, שבצדק) שלא אוכלים בשר במסעדת דגים (ולא דגים במסעדת בשרים).
תוצאות ההתלבטות באו לידי ביטוי במחבת לוהט של פירות ים, הכולל מולים, שרימפס, קלאמרי, סקלופס וסרטן ים כחול (89 ₪) ברוטב פרובנסאל (שמן זית, עגבניות ועשבי תיבול). מנה נדיבה אשר בהתחשב במנות הראשונות, אפשר היה בהחלט להסתפק במחבת כמנה עיקרית לשניים) של חומרי גלם איכותיים וטריים, כאשר דווקא התיבלון ושיטת ההכנה ''הפשוטים'' עשו למנה חסד גדול. על תחושותינו כלפי המנה יעידו פיסות הלחם ששימשו לניגוב הרוטב – אין מחמאה גדולה מזו לשף.
החוק של ''כל המוסיף גורע'', היה נכון גם לעיקרית השנייה: קח דג-ים יפה שבשרו מוצק וטעים, כמו לברק, למשל, עטוף אותו מבפנים ומבחוץ בעשבי תיבול, שום מוחמץ (מעשה בית - מעדן), קוביות קטנטנות של לימון, גרגרי כוסברה ושמן זית: תנו לו את הזמן שלו בתנור וקבלו דג נפלא, עסיסי במידה, קרנצ'י במידה, חמצמץ במידה ... מנה מוצלחת (מאד) נקודה. וגם במחיר סביר (89 ₪).
נטינו לוותר על מנה אחרונה. גם היינו מלאים למדי, גם הקלוריות, גם רצינו לשמור בפה על הטעם הטוב של העיקריות וגם די נמאס לנו לקבל בכל מסעדה את אותם קינוחים עצמם (כשבכל פעם מספרים לנו על שף קונדיטור שעובד במיוחד עבורם ...מהבית). אז זהו שלא.
לסיפורט יחד עם מדלן, הסמוכה יש שף קונדיטורית שעובדת רק עבורם והיא רקחה מעדן (שוב – שאלו את המלצרית) המורכב מעוגת שוקולד כבסיס, עליה קרם ברולה ומוס שוקולד ממעל. על הצלחת, ליד המעדן המתואר למעלה, שתי פיסות של סורבה קסיס קפוא. אודה ואתוודה – אפסו המילים מפי כדי לתאר את השילוב של שלושת סוגי המתיקות עם החמצמצות של פירות היער, עם ניחוחות ההל אשר בקרם, הקינמון והקקאו המפוזרים מעל המנה והכול, בשילוב תערובת המרקמים, הקשיחות השבירה של המקפא, נימוחות הבצק, הלחות של הקרם .
לסיכום? מה יש לסכם? קיראו שוב והדברים מדברים בעד עצמם.
סיפורט
יורדי הסירה 1,מתחם הנמל, תל אביב
טלפון: 03-5460927
