דרבי בר דגים הרצליה

"כמות נדיבה של מולים וקלמרי עסיסיים, שרימפסים ורדרדים ורכים, חתיכות סקאלופ משגעות שהונחו בצלחת כמו הפתעות קטנות ואפילו שתי חתיכות סרטן..." כבר מעל לעשור שדרבי בר דגים, השוכנת במרינה של הרצליה פיתוח, מתמחה בכל מה שיש לים להציע ועושה את זה באהבה גדולה. טל יונאי שרייר נשאבה בקלות פנימה אל תוך עולם הדגה הקסום. מי מצטרף לסיבוב בים?

אם יש משהו שתמיד יש לי מצב רוח אליו זה דגים. כבושים בבוקר או מפולטים בערב, לי זה לא משנה, רק תביאו. לכן, כשחברה הציעה שהפעם נחגוג את יום פטריק הקדוש באווירה קצת אחרת, עם פחות אלכוהול ועשן סיגריות ויותר אוכל טוב, השם הראשון שנזרק לחלל האוויר היה 'דרבי בר דגים' במרינה בהרצליה. בעצם... זה גם היה השם האחרון. דגים היא הציעה, דגים נאכל!

ערב כחול עמוק

דרבי בר דגים היא אחת מהמסעדות הוותיקות במתחם המרינה של הרצליה (עוד משנת 2003) והיא משלבת חומרי גלם איכותיים עם מטבח מפתיע. לא פלא, אפוא, שלמרות התחושה כי מתחם המרינה קצת איבד מכוחו לאחרונה, דרבי בר הייתה מלאה ושקקה חיים בערב יום חמישי כשהגענו לסעוד בה.

בחרנו להתיישב במרפסת המקורה של המסעדה, הכוללת גם שני מפלסים פנימיים. דק העץ שהיווה את הריצוף, האורות החמימים בפנים ולוחות הגיר שהיו תלויים על קירות האבן הזכירו לנו טברנה על חוף הים, וכמעט ויכולנו לטעום את המלח על השפתיים. בהתחלה קצת חששנו שהמסעדה תהיה רועשת מדי לנוכח כמות האנשים, אבל האקוסטיקה הייתה מעולה והצלחנו לנהל שיחה (כלומר, להחליט מה להזמין כי בשאר הזמן היינו עסוקות באוכל...) וזאת למרות שולחן היום הולדת שלידנו.

עוד בטרם הספקנו לבחור לעצמנו מנות ראשונות פרסו לנו על השולחן מבחר של סלטי פתיחה טריים ומגרים בצלחות קטנות ויפות. מה לא היה שם?! דגים כבושים, סלק, טחינה מעולה, קוביות חציל, כרובית בטמפורה ועוד ועוד. מעל לכל בלט סלט האיקרה שהיה פשוט מעולה, עדין בטעמיו אבל עם זאת עשיר וממכר. חיסלנו את כולו בעזרת הפוקאצ'ה החמה שהוגשה לנו והרגשנו מוכנות לבחור לעצמנו מנות ראשונות.

הלכנו על סלט הבית ומנת שום בתנור שנשמעה מסקרנת והתגלתה כאחת ההפתעות הכי משמחות בארוחה. שיני שום שהונחו על מצע של שמן זית וכוסו בכמון, הוכנסו לתנור ונאפו עד לכדי רכות מושלמת. מרחנו את שיני השום על הפוקאצ'ה החמה והתענגנו, משתדלות להשאיר שן שום או שתיים גם למנות העיקריות.

דרבי בר דגים - ישר ולעיקר

למנות עיקריות הזמנו מיקס של פירות ים ודג לוקוס עם עשבי תיבול על הגריל. הלוקוס הגיע בשלמותו, כשהוא פתוח וללא עצמות, מתובל ברוזמרין ותבלין הבית שמורכב (ככה נאמר לנו) מעשרים תבלינים שונים. נעצנו מזלגות בהתרגשות גדולה, בכל זאת עמד לפנינו דג אצילי שנחשב למלך הים, והתחלנו במלאכה. הדג היה עסיסי, עשיר בטעמים ובשרני. דג עם ייחוס, כבר אמרתי?! גם התיבול עשה עמו חסד, וכמובן שתי שיני השום מהמנה הראשונה ששמרנו במיוחד בשבילו. אין ספק, הדייג בדרבי בר הרצליה מאוד אוהב דגים. לצדו של הדג הונחו פלחי תפוחי אדמה בתנור שהיו טעימים, אבל גם הם הבינו מי הכוכב האמיתי כאן.

גם מיקס פירות הים היה חגיגה של ממש. הוא כלל כמות נדיבה של מולים וקלמרי עסיסיים, שרימפסים ורדרדים ורכים, חתיכות סקאלופ משגעות שהונחו בצלחת כמו הפתעות קטנות ואפילו שתי חתיכות סרטן לאלו מכם האוהבים לאתגר את עצמם. הכול היה עטוף ברוטב עדין של חמאה ויין לבן שהבליט יפה את טעמם של פירות הים בלי להעפיל עליהם

היו שלום ותודה על הדגים! (אבל קודם קינוח...)

שבעות עד מאוד, אחרי שסיימנו הכול מהצלחת כפי שמצופה מבחורות מחונכות שכמנו, התפנינו לבחור קינוח. הרי זה ידוע שאין באמת ארוחה בלי מתוק ובמילא מדובר בקיבה נפרדת לחלוטין. החלטנו לחלוק ביחד קינוח, ואחרי התלבטות לא קלה בכלל בחרנו ב'שוויצריה הקטנה'. נטיפי שוקולד לבן, קרם מסקרפונה אוורירי ועוגיית בראוניז דחוסה שמחזיקה את כל האושר הזה. על הצלחת גם פוזרו בוטני בראס שהשלימו את המנה ועשו לנו הרבה שמח בפה. בדיוק מה שצריך בשביל לסגור ארוחה.

שיכורות, ולא מיין, יצאנו אל הערב הקר והבריזה של המרינה. הסירות נעו להן בשקט על המים, ואנחנו הפלגנו לנו הביתה עם פיסה קטנה של ים בתוכנו.