פבלה אשדוד


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"מנה מעניינת של חציל שרוף, שכוללת חציל קלוי, מעוטר בחצי ירח של טחינה לבנה מצד אחד, וחצי ירח של טחינה שחורה בצד השני..." גיא סופר זמרני מגיע לפבלה, הבר-מסעדה הכי עכשווי באשדוד, המעוצב בסגנון שנות ה-70 עם מוזיקה סוחפת, תפריט ים-תיכוני משובח, בריזה מהים והמון אלכוהול

תחום המסעדנות בדרום הקרוב בכלל ובאשדוד בפרט תופס תאוצה רבה בשנים האחרונות, ובצדק. כבר מספר פעמים ציינתי לטובה מסעדות באשדוד שסיפקו תמורה מצוינת למחיר, והשבוע שמחתי להוסיף לרשימה את פבלה: מסעדה באשדוד, ממש על הטיילת, עם אוכל טעים ומבחר אלכוהול רחב במיוחד – מה עוד אפשר לבקש?

קיץ באמצע החורף


אתמול היה עוד יום קיצי באמצע החורף, וחבר טוב שלא פגשתי כבר כמה חודשים התקשר אלי: "כל היום אני מתרוצץ בין מוסכים להעביר את הרכב טסט. אני מחפש מסעדה באשדוד לארוחת ערב טובה. אתה מצטרף?". אז קבענו להיפגש בפבלה.

הגעתי ישר מהעבודה, על השנייה תודות לווייז וללא בעיות חניה, כי ממש מול פבלה ממוקם מגרש חנייה עצום המשרת מספר מסעדות בטיילת. הוא כבר חיכה לי, מרוח על ספסל ונהנה מהבריזה. נכנסנו והובלנו לשולחן פנימי, לא רחוק מהבר התוסס. בשמונה וחצי המקום כבר מתחיל להתמלא אבל יש מספיק שולחנות פנויים. האווירה שמחה, עם מוזיקת רקע משתנה, אבל אין בעיה להעביר שיחה בכיף. העיצוב כולל בקבוקי אלכוהול לרוב, כלים אקלקטים שתלויים על הקירות וחלונות הזכוכית לכיוון הטיילת המשלימים את התמונה.

לא שותים בירה בלי צ'ייסר


תוך כדי התלבטויות לעניין בשר או דגה (החלטנו לכיוון הדגה הפעם), קיבלתי גם שיעור באיך בוחרים צמיגים מתאימים לרכב, ואיך להזמין אותם דרך הטלפון ולחסוך מלא כסף. בינתיים הגיעו שתי בירות בהירות וקומבו מעדניה: שתי ג'בטות לוהטות מהתנור, מומלחות במלח אטלנטי, ומגש עם צלוחיות של איקרה מצויינת, זיתי טאטוס שחורים עם אריסה, קוביות פטה, גבינה כחולה עדינה יחסית, שום אפוי, טחינה מעולה ואנשובי על מצע עלים ירוקים.

בעוד אנחנו לוגמים את הבירה הצוננת, ומנשנשים מהשפע המונח לפנינו, מגיעה המלצרית עם שלושה צ'ייסרים ונזיפה: "מה, ככה שותים בירה בלי צ'ייסר?". אז הרמנו לחיים.

סוד הטחינה השחורה


המשכנו לקרפצ'יו מוסר עדין וטעים, שהגיע עם טוסטונים, הרבה עלים ירוקים ועגבניות. אחריו קיבלנו מנה מעניינת של חציל שרוף, שכוללת חציל קלוי, מעוטר בחצי ירח של טחינה לבנה מצד אחד, וחצי ירח של טחינה שחורה בצד השני. מה זה טחינה שחורה, אתם בוודאי שואלים את עצמכם? ובכן: הטחינה השחורה עשויה עם חלקי חציל שרופים קלות, מה שנותן לה ריחות עזים של עשן ויוצר שילוב טעמים מאוד ישראלי ומאוד מעניין. כל זה הגיע עם סלט של קוביות פטה וצ'ילי.

אחריו הגיעה מנה נוספת עם חציל – הפעם טורטליני חצילים וגבינות. מנה כבדה יחסית, עם שילוב טעמים מדויק – הגבינה והחציל איזנו זה את זה - והרבה רוטב עגבניות על הצלחת, כמו שאני אוהב. לבסוף, כדי להשלים את מנות הים, פילה מוסר עם ארטישוק ירושלמי, מומלח כראוי וטעים בטירוף.

פבלה ולטיילת


עוד סיבוב צ'ייסרים הגיע בינתיים, ואנחנו כבר מוכנים לקינוחים: מילפיי עם קרם פטיסייר מצויין, ועוגת ביסקוויטים בשכבות. שתי המנות הוגשו עם תותים ענקיים, שנתנו טאצ' פירותי מרענן.

אחרי ארוחה מהסוג הזה, בטח ובטח כשהיא מחוזקת באלכוהול, חובה ללכת להסתובב קצת ולהוריד את האוכל. איזה מזל שהטיילת נמצאת ממש שם. תוך כדי הליכה, החבר אומר לי: זה מדהים, אני גר 12 דקות מאשדוד, והייתי בה אולי פעמיים במסעדה נורמאלית. זה לגמרי אתה, עניתי לו. העיר מאוד התפתחה בשנים האחרונות מבחינה קולינרית. יש המון מסעדות באשדוד, רובן טובות וחלקן מעולות, ורק פה לאורך הטיילת אני מכיר לפחות חמש מסעדות שהייתי חוזר אליהן בלי להסס, אם רק הייתה לי הזדמנות. טוב, עכשיו בעצם שש.