זאייצ'יק תל אביב

"הענק הירוק הוא גאוות הבר ובצדק. קוקטייל טריקולור יפיפה וגרוס על בסיס אבסינת, ליקר מלון, ספרייט ונענע...". ליאור פנחסי מגיע לפאב השכונתי, זאייצ'יק שברחוב נחלת בנימין בתל אביב, ונהנה מערב גדוש באלכוהול, טוסטים מושלמים, אווירה טובה ומוזיקה משובחת

"מוריס, לאן יוצאים היום?". מורן, המכונה מוריס, היא החברה המגניבה שלי. כשכל שאר החברים שלי נשואים עם ילדים ובערב הם כבר במצב צבירה נוזלי, היא רק מתעוררת לחיים ומכירה לי, תל-אביבי בלאי שכמותי, את הפאבים הכי שווים בתל אביב. "היום אני במוּד נוסטלגי, אז נצא לפאב השכונתי שלי כשגרתי בנחלת בנימין, זאייצ'יק. ממש התגעגעתי אליו", ענתה. זאייצ'יק זה 'ארנבת קטנה' ברוסית ובעיקר שם ממש חמוד לפאב. בא לי לקרוא ככה לאקסית הבאה שלי.

להרגיש בבית מהרגע הראשון

עוד לא הספקנו להיכנס וכבר חיוך רחב התפשט על שפתיי. מהרמקולים התנגן "Black" של פרל ג'אם, אחד השירים האהובים עליי ביותר. "יההה, אחלה מוזיקה!", אמרתי למורן שהנהנה בהסכמה. תכל'ס, מה מבקשים מפאב? שתייה במבחר ובמחירים סבירים, אוכל טעים לנשנש, אווירה טובה ומוזיקה משובחת.

כבר מהשנייה הראשונה הרגשתי בנוח. פאב שכונתי מתוק, שלא מתפלצן ולוקח עצמו בצניעות. אפילו הסלוגן שלו הוא "זאייצ'יק - בר קטן". הפאב מחולק לשתי קומות, כשבקומה השנייה יש ספות לחבורות ולמי שרוצה פינה שקטה ואינטימית יותר. התאורה עמומה, העיצוב חמים ונעים ותמונות קטנות של גדולי האומה ושועי עולם עם אוזני ארנב, סליחה - אוזנייצ'יק, מעטרים אותו.

גן עדן של שותים

התיישבנו על הבר. הכי כיף לשבת על הבר. הבטנו ברשימת הקוקטיילים. רובם מסומנים עם ארנבון בצד, שזה אומר שהם מקוריים, יצירת המקום. לי דווקא התחשק לונג איילנד אייס טי שהיה חזק וטעים כמו שאני אוהב. יונתן הברמן שהוא גם המנהל, שאל את מורן אם היא אוהבת אניס. "בטח!", ענתה מורן. "אז את חייבת לקחת את הענק הירוק", הציע לה. 'הענק הירוק' הוא גאוות הבר ובצדק. קוקטייל טריקולור יפיפה וגרוס על בסיס אבסינת, ליקר מלון, ספרייט ונענע. חזק וטעים אף הוא ובאמת גן עדן לחובבי האניס ומשפחתו. "איך הקוקטייל?", שאלתי את מורן שהתחילה לשיר את שירו של אייל גולן: "זה אניס!". יופי, הקוקטייל מתחיל להשפיע.

"טוסטים מושלמים", הבטיח הקיר וקיים

הקוקטיילים עשו את העבודה אבל הגיע הזמן להכניס לקיבה גם קצת אוכל. התפריט מאוד מצומצם, מורכב ממספר טוסטים, נאצ'וס ואדממה. צניעות כבר אמרנו? אבל דודו דנון, הבעלים, שישב על הבר, הבטיח לי שהטוסטים פצצה. הזמנו טוסט זאייצ'יק בשרי וזאייצ'יק פסטו. הפסטו שבא עם גבינת גאודה, זיתים ופסטו היה נהדר עם טעם פסטו מורגש. הבשרי אפילו היה משובח ממנו עוד יותר כשהוא מכיל כל טוב: גבינת גאודה, כתף בקר, סחוג אדום ועגבנייה עסיסית. אח, אין על טוסט טוב. קצת מוזר לי להתפייט על טוסטים, אבל אלו באמת היו חגיגה לחך. על הקיר כתוב "טוסטים מושלמים", והם בהחלט הצדיקו את הטייטל: טריים, עסיסיים ועשירים ומגיעים עם זיתים טעימים וקטשופ בצד. אפילו הלחם מיוחד, לחם קסטן דגנים ייחודי שדודו מביא מהשוק מדי יום. כשאין לחץ, הם עושים הרכבות: כל מה שאתם אוהבים - שמים בפנים.

ארנבת קטנה – חוויה גדולה

שיר רדף שיר ועונג רודף עונג. סטון טמפל פיילוטס, נירוונה, סאונדגארדן... נחלת בנימין פינת סיאטל. בזאייצ'יק מתמקדים בגראנג' ומתבלים לעתים ברוק קלאסי. הראש נע מעצמו מצד לצד והעיניים מביטות לצדדים ורואות שגם השאר נהנים. בצד השני יושב זוג. רואים שהם בדייט ראשון שנראה מוצלח למדי. הרבה מגיעים לכאן לדייט. יש משהו באווירה שגורם לך להיות עצמך, להיות מי שאתה, בלי פילטרים ובלי התחכמויות. באים לכאן אנשים בקבוצות, זוגות וגם הרבה שבאים לבד, ואפשר להבין למה. אפילו אני, שמרגיש תמיד חוסר נוחות לצאת לבד לפאב, לא אהסס לבוא לכאן בחברת עצמי, לשתות בירה טובה וליהנות מהמוזיקה. זה מקום שאומר לך: תרגיש בנוח עם עצמך, תבוא עם שרוואל וכפכפים, תבוא אפילו אם בא לך עם פיג'מת סוסים. אבל מאיפה אני מתארגן עכשיו על פיג'מת סוסים?

המשכנו לבירה. בדרך כלל אני טיפוס של חבית, אבל מוריס שידלה אותי לבקבוק מרדסו טריפל 10, בירת מנזר בלגית חזקה בעלת 10% אלכוהול. זה (גם) מה שאני אוהב במורן, יש לה קיבולת שתייה של גמל רוסי. יונתן סיפר לנו שרוב האנשים קבועים מהשכונה. הוא יודע כבר מה הם ייקחו בסיבוב הראשון ומה בשני, ויש כאלו שייקחו שלושה סיבובים של בירה מהחבית ויקנחו בבקבוק.

"תבואו גם מחר", הוא מציע, "יש רביעי ישראלי". הרביעי ישראלי הזה נשמע מעולה: המוזיקה ישראלית משובחת נטו - רוק, אלטרנטיב ישראלי חדש בטוויסטים פחות מוכרים וגם בשתייה יש מבצעים על כחול-לבן: ערק, ערק אשכוליות, גולדסטאר בבקבוק - 15 שקלים, בירה שפירא ב-22 ש"ח וצ'ייסר טובי 60 ב-10 ש"ח.

זאייץ' וחשבון

קינחנו בשני צ'ייסרים של טובי 60 – גאווה חיפאית, והזמנו חשבון. "תרצו זאייץ' עם החשבון?", שאל יונתן. "בטח!", ענינו, "רק מה זה זאייץ'?". מסתבר שזאייץ' זה כוס של בערך 200 מ"ל של הבירה שהזמנו לפני או משהו אחר מהחבית, שהם מפנקים ככה באהבה לסיום. מי שחדש – מקבל את זה, מי שקבוע – כבר יודע לבקש את זה. ההרגשה הטובה ממשיכה גם עם החשבון והמחירים ההוגנים.

"העם דורש גזר גמדי", צועק סטיקר על הקיר. "העם דורש זאייצ'יקים בכל הארץ", השיבה מורן, ואני הבנתי למה היא כל כך התגעגעה לפאב החמוד הזה.