Skip Navigation Linksראשי > מסעדות כשרות > פשוט מוכשרת> כתבת ביקורת על מסעדת זיארה באשקלון

זיארה אשקלון


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"פילה סלמון, צרוב במחבת ואפוי בתנור, עם נענע וצנוניות, על מצע של בורגול עם בצל, זיתים, ועשבי תיבול, עם נגיעות של קרם לימון חמצמץ שהוסיפו רעננות לדג הפריך..." גיא סופר-זמרני התמסר לתפריט של זיארה באשקלון, המוציא את כל הטוב מהים ומהיבשה

על זיארה קיבלנו המלצה מחבר, ששלח אותנו לשם בלי הרבה פירוט: פשוט תלכו. תפסנו איזה ערב אחד שלא התחשק להכין ארוחת ערב, ושמנו פעמינו לחופה הקסום של אשקלון. זיארה התבררה כמסעדה המשקיפה על המים, אבל לא נמצאת על החוף עצמו, אלא על טראסות הבנויות מעליו, מה שמבטיח נוף משגע מצד אחד, ובלי רעש של רוחצים מהצד השני. כבר בכניסה מרגישים מיד את האווירה המיוחדת של המקום – חלל גדול, מרווח ונעים, דק שלם מכוסה בחלונות שצופים לים, המקום מואר באופן נעים, שולחנות עץ עם מנורות שמן וכסאות תואמים, וזה פרט למרפסת שכבר תיארנו.

זיארה היא מסעדה חדשה יחסית בנוף האשקלוני המתחדש, היא קיימת כמעט שנה, ומטרתה המוצהרת היא להיות בר-מסעדה כיפי ונעים מצד אחד, ללא התפשרות על איכות האוכל מהצד השני. האוכל הוא כשר בהשגחת הרבנות אשקלון. תפריט היין מכיל מבחר מגוון של יינות ישראלים, כולל כמה אופציות מיוחדות באמת. בתפריט האוכל צדה את העין הכותרת "המיוחדים של יהודית". בירור קצר מעלה שיהודית היא טבחית וותיקה, שנותנים לה לנסות את כוחה ביצירת מנות מיוחדות משלה, וממה שאנחנו לפחות ניסינו – לגמרי בצדק.

לפני המנות הוגשה לנו פוקצ'ת הבית, חמה היישר מהתנור, עם שלושה מטבלים: פסטו, שמן זית/בלסמי, וממרח פלפלים קלויים. עם פתיחה כזו, חיכינו כבר לבאות.

פתחנו עם רול פסטייה מהמיוחדים של יהודית – הרול, עם טעמים עדינים במיוחד, מציג מורכבות טעמים מהמטבח המזרחי-מסורתי מחד, עם נפלאות המטבח השף המודרני מאידך. המנה מוגשת בצורה נאה: חתוכה לשניים בצורה אלכסונית, כשכול רול נח על פסי רוטב טחינה סילאן. המנה השנייה – שאוורמה של דייגים, מהתפריט הרגיל הפעם, היא שילוב מפתיע של דגים מחד, ותיבול שאוורמה מאידך, שנחים על מצה של פיתה שרופה וטחינה ירוקה, בליווי עגבניות שרופות, בצלים ופטרוזיליה – מנה מנצחת לדעתנו. בשביל הויטמינים, הזמנו גם סלט ארטישוק וחסות שהוגש על צלחת מוארכת עם פרוסות צנונית דקיקות, צימוקי עגבניות, בצל סגול, סלק צלוי ואגוזים בוינגרט הדרים. המנה חוסלה עד תום במהירות שיא.

היינו צריכים קצת אוויר לפני העיקריות, אז יצאנו לכמה דקות למרפסת, להנות מקולות הגלים והים. החושך כבר ירד מזמן, אבל ראינו שהחופים למטה מלאים רוחצים, שקופצים פה ושם למים, כנראה שהקיץ כבר באמת פה.

לעיקריות בחרנו מנה של צלעות טלה צעיר ברוטב דמי גלאס וסלט של עשבי תיבול, צ'ילי וטרטר של בשר מעושן בתוספת קוביות של תפוחי אדמה ובטטה ובצל מדורה. הצלעות היו עשויות נהדר, ומרכיבי המנה השתלבו יפה ונתנו טעמים מלאים של ארוחת שחיתות ליד מדורה. את העיקרית שנייה לקחנו מהספיישלים היומיים: פילה סלמון, צרוב במחבת ואפוי בתנור, עם נענע וצנוניות, על מצע של בורגול עם בצל, זיתים, ועשבי תיבול, עם נגיעות של קרם לימון חמצמץ שהוסיפו רעננות לדג הפריך. המנה הזאת הייתה אחת האינטרפטציות היותר מעניינות שראיתי שעושים לסלמון בארץ.

בלי קינוחים אי אפשר, אז חלקנו רול פיסטוק – פסטייה במילוי פיסטוק עם קרם פיסטוקים בצד – תענוג אמיתי, ופונדנט שוקולד – ע נ ק י – וטעים להחריד, אבל כבר בקושי היינו מסוגלים לאכול משהו בשלב הזה, והשארנו את חלקו לשם לצערינו הרב.

בטוח שעוד נחזור, לאיזו ארוחת ערב רומנטית לחגוג משהו, או סתם לעיסקית צהריים, או אולי אפילו נזמן את המשפחה לשם לאיזה אירוע, תירוץ כבר נמצא.