דרבי בר דגים הרצליה

"אך את ההצגה האמיתית גנב פילה דניס אפוי בתנור בתוספת פירה ולימון טרי. הדג היה עשוי במידה מדויקת, עסיסי, פריך מבחוץ, משוח בתערובת תבלינים פלאית שהעצימה את טעמו אך לא השתלטה עליו יתר על המידה..." חגית גרוס, דרבי בר דגים, הרצליה

שום דבר לא הכין אותנו לסערה החורפית שפקדה את איזור השרון בשבוע שעבר. נכנסנו לדרבי בר להשביע את רעבוננו ולהתנחם באווירה ישראלית חמה ונדיבה כמו שזכרנו שבדרבי בר דגים ההרצלייני יודעים לתת. הדרבי בר ההרצלייני הוא שלוחה של מסעדת האם שקיימת ברמת אביב מאז 1998. הטאץ' הוא אותו טאץ' אבל שום דבר לא יכול להתחרות בהרגשה של לאכול דגים במקום שהכי קרוב לים.

המסעדה ששוכנת מזה 11 שנים במרינה מהווה המשך ישיר לחוף בו עוגנות הסירות ורוח הים מביאה עימה ניחוחות מעוררי תיאבון ורצון עז לבדוק מה העלו בחכתם הדייגים השכם בבוקר. נכנסנו לדרבי בר והמלצרים כאילו קראו את מחשבותינו. בכלל בשלב מסוים התחלתי לחשוד בהם שהם קוראי מחשבות (חלק מתנאי קבלה חדשים??). מיד הושיבו אותנו במרפסת הצופה למרינה תחת עמוד תנור מחמם מה שאפשר לנו להישאר באינטימיות בחלל החיצוני של המסעדה שהיה מרווח והעיקר: אפשר צפייה ישירה בים הסוער וביאכטות שהחלו לעגון חזרה במרינה לקראת רדת הערב.

מבלי שהספקנו למצמץ ואף לפני שהונח לפנינו תפריט הגיעו שני מלצרים עמוסים בכל טוב. מיד מילאו את השולחן צלוחיות ובהן סלטים במבחר מסחרר. הכל טוב וטעים. וכרגיל, צריך להיזהר לא להתמלא לפני השוס הגדול, הדגים כמובן – בשבילם אנחנו כאן. אבל טעימה חפוזה מגלה את סוד המקום. יש כמה סלטים שהתבקשו לחזור אל השולחן שוב ושוב, ללא תוספת תשלום, כמו האיקרה הנפלאה, כרובית מטוגנת והחציל בטחינה שכבשו את ליבנו מיד. נפלא וייחודי היה ההרינג עם בצל ירוק והלחם פרנה – לחם מרוקאי עשוי בעבודת יד. אבל אז הגיעה מנה תמימה למראה של שיני שום צלויות ולוהטות. השתררה שתיקה בשולחן. הבטנו זו בזו – חברות טובות משכבר הימים – נשבענו לא לריב ולחלוק אותן בכבוד אך המשימה הייתה קשה מנשוא.

מהר מאוד הפסקנו להתקוטט כשלשולחן הגיעו המנות העיקריות שהזמנו. כמקובל במסעדות דגים – ברגע שמזמינים מנות עיקריות הסלטים בעצם מוגשים לשולחן על בסיס חופשי וללא תשלום נוסף. מי שבכל זאת יתעקש לבוא לטעום רק מפלטות הסלטים ייפרד מ- 40 שקלים לסועד. צללנו למעמקי המנות העיקריות. אחר כבוד הונחו לפנינו קלמרי פריך המכונה בתפריט קריספי קלמרי מלווה ברוטב איולי בכמות נדיבה מאוד. הקלמרי אכן היו קריספיים מאוד ונטרפו עד תום. אך את ההצגה האמיתית גנב פילה דניס אפוי בתנור בתוספת פירה ולימון טרי. הדג היה עשוי במידה מדויקת, עסיסי, פריך מבחוץ, משוח בתערובת תבלינים פלאית שהעצימה את טעמו אך לא השתלטה עליו יתר על המידה. הפירה היה טעים ועשוי במרקם קטיפתי ומחמיא לדניס. בתוך כך, המלצרים החביבים באו וחזרו כל פעם עם סלט אחר שהתרוקן מפלטת הסלטים בנדיבות קורנת וטלפאתית משהו.

באיזשהו שלב נכנסתי פנימה לבקר בחדר הנוחיות והתרגשתי למצוא בתוך המסעדה חלל שונה לגמרי מהמרפסת החיצונית. החלל הפנימי היה מלא עד אפס מקום באנשים עולצים, צעירים ומבוגרים ישובים על ספות עור מפנקות סביב שולחנות גדולים. הכל מפנק, מפנק, מפנק. מרוהט באווירה ביתית משהו. קצת הצטערנו של ישבנו מראש בחלל הפנימי אך זה רק האיץ את המחשבות על הפעם הבאה.

קינחנו בקרם מסקרפונה עם תותים ופיסטוק על מצע קדאיף. זו הייתה משימה לא פשוטה להשתלט על מנה כל כך נפלאה אחרי הסלטים והמנות העיקריות אבל המנה הזו הייתה גדולה מאיתנו. הקרם היה עשיר, מתוק במידה הנכונה וטעם הפיסטוק שבר את המתיקות המעודנת שהסבו התותים ושערות הקדאיף.

קצת מפתיע היה לגלות שמסעדת דגים משקיעה כל כך בקינוחים שלה אבל הבנו שזה סוד הקסם בדרבי. משקיעים בך החל מהרגע שאתה נכנס למקום והחוויה שאתה עובר כלקוח היא שאתה חשוב. מכאן השירות האדיב והנדיב, המנות הנדיבות והטעימות והצ'ופרים הקטנים והגדולים שמלווים את הארוחה. יצאנו משם עם הבטחה לחזור במהרה לשבת בתוך המסעדה ולא לריב עוד על מנת השום הצלוי.. מה שבטוח שאם יש הרבה דגים בים - תדאג שאת אחד מהם תאכל בדרבי.