תפריט חורף: מקס ברנר

"תקענו את הכפית עד הסוף וככל שחפרנו עמוק יותר, ככה הרגשנו את שילוב הטעמים והשכבות. התותים הם הכוכבים הבלתי מעורערים של המנה, אבל לא משתלטים עליה, אלא משתלבים מצוין עם הקצפת, הקרמבל והמרנג. מנה שכולה חגיגה בפה..." ליאור פנחסי בדייט עם אמא שכולו הנאה מתפריט החורף החדש של מקס ברנר, שדרות רוטשילד, תל אביב

"אז תרצי לצאת אתי לדייט?", שאלתי. "טוב, נו", השיבה, "באמת לא יזיק לי לצאת קצת מהבית". לא היה לי ספק לאן אני אקח את אמא שלי. לאחר תקופה לא קלה, ידעתי בדיוק איזה מקום יכניס לוורידים שלה ושלי מנה גדושה ומרעננת של כיף. כילד רמת-גני, אימא לקחה אותי מדי פעם למפעל השוקולד של עלית ולחנות המפעל הצמודה לקנות את כל סוגי השוקולד, כשכל הדרך חזרה זמזמנו ביחד את השיר של 'הכבש ה-16'.

כשהתבגרתי, החליף מקס ברנר את מפעל עלית כ"בית המקדשוקולד" הפרטי שלי. המקום בו הילד שבי מנער את קליפות ההתבגרות וחומות הציניות של החיים ונשאב אל הריחות, הטעמים והמראות של הררי ואגמי השוקולד בכל הטעמים והמרקמים.

האהבה לשוקולד בסניף רוטשילד ניכרת בכל פינה, החל מהעיצוב המרהיב עם הדיספנסרים הגדולים, עד שלרגע נדמה שאתה רואה את אוגוסטוס שלוק מ'צ'רלי בממלכת השוקולד' נתקע באחד מהם, דרך צבעי השוקולד העזים וכלה בטקסטים היפים של עודד ברנר על קירות המסעדה ובתפריט, שכולו אהבה ותשוקה למתוק מתוק הזה.

"מה, ישר שוקולד? כי באתי די רעבה", אמרה לי אמא. "אל תדאגי", הרגעתי אותה "לא על השוקולד לבדו יחיה מקס ברנר, יש כאן אוכל מצוין". מתוך התפריט קפצה לנו מול העיניים הכותרת "מנות קטנות ומטריפות". פתחנו עם "פלאפל של גבינות" – ארבעה כדורי גבינת שמנת, פטה ופרמזן בציפוי קריספי על מצע יוגורט שום. מנה קלילה וחמודה שהתפצפצה לנו בפה ופתחה לנו את התיאבון. יחד עם זה הזמנו לשתות "סמוזי כתום" – שייק מנגו, יוגורט וקינמון, שהיה בעל טעם אקזוטי, מעניין ומרענן. יופי של פתיחה.

"שנאכל משהו?" אמא חייכה, וידעתי שאנחנו במקום הנכון. לאמא לא הייתה שום התלבטות. כחובבת פטריות מושבעת היא בחרה למנה העיקרית את הטליאטלה פטריות – פסטה מוקפצת עם פטריות שמפיניון וכמהין ברוטב שום, חמאה ופטרוזיליה. "מרגישים את הטריות של המרכיבים ומפתיע כמה שהמנה הזו קלילה ולא מכבידה", אמרה אמא בפה מלא והתענגה על כל ביס. אני לקחתי את הפיש אנד צ'יפס, שהגיעו בליווי רוטב איולי שום. נתחי הדג היו בשרניים, פריכים ונימוחים בפה, ולמרות שהגיעו כצמד עם הצ'יפס, היה ברור לגמרי מי הכוכב שגונב את ההצגה. חיסלתי את המנה במהירות.

היינו כבר מוכנים לעבור למתוקים, בכל זאת אנחנו הרי במקס ברנר. אמא אמרה שאם כבר לחזור לילדות, אז חייבים לקחת מילקשייק. מבין המילקשיקים הקלאסיים הלכנו על מילקשייק צרפתי – קרם שוקולד טהור, גלידה וניל, קרמל, מלח ים לאיזון הטעמים וקצפת. פינוק אולטימטיבי שיכול להוות קינוח בפני עצמו.

המלצר אמר לנו שאנחנו חייבים לנסות גם את תפריט הקינוחים החדש לחורף. החלטנו ללכת על שני כוכבי התפריט – לוטוס ותותים. אבל מגוון הקינוחים עם התותים בלבל אותנו. המלצר פתר לנו את ההתלבטות כשהמליץ בחום על השאנטי תותים ואמר שחיכה כל הקיץ לזה. לשולחן הגיעה מנה יפיפייה. במקס ברנר משקיעים בוויזואליות של המנות וכמעט הצטערנו לקלקל את כל היופי הזה. מהגביע חייכו אלינו קרם שמנת, שוקולד לבן, קרמבל עוגיות, תותים וקצפת. תקענו את הכפית עד הסוף וככל שחפרנו עמוק יותר, ככה הרגשנו את שילוב הטעמים והשכבות. התותים הם הכוכבים הבלתי מעורערים של המנה, אבל לא משתלטים עליה, אלא משתלבים מצוין עם הקצפת, הקרמבל והמרנג. מנה שכולה חגיגה בפה.

הכוכב השני של תפריט החורף – הלוטוס, הגיע אלינו בצורת קרפ עם ממרח לוטוס, שוקולד לבן נמס, קרמבל עוגיות, גלידת קרם וניל, סלט פירות וטראפל שוקולד חם. שפכנו את מבחנת השוקולד וצללנו לתוך ים של מתיקות אקזוטית. הקינוח היה מתוק בטירוף, אבל עמדנו בזה בגבורה וסיימנו עם חיוך אווילי ומרוצה. לפני צאתנו מהחנות, לא יכולנו שלא לרכוש כמה פרלינים מהחנות שימשיכו את החגיגה גם לימים הבאים.

"אוכל טעים, שוקולד משובח, מה עוד אפשר לבקש?", שאלתי. "שתתחתן כבר ותביא לי נכד!", השיבה מיד. טוב, יש דברים שאי אפשר למצוא בתפריט של מקס ברנר.