Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> כתבת ביקורת על מסעדת כרמים במושב סגולה

כרמים סגולה


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"מנת קרפצ'יו מנתחי סינטה דקיקים בתחמיץ שמן זית עם נגיעות של רוטב בלסמי ופיסטוקים שהוגשה עם סלט רוקט וטוסטונים קלויים היטב, אבל לא פריכים מידי..." גיא סופר-זמרני מתענג על מנות משובחות וחמות בכרמים, שבכניסה למושב סגולה, כשבחוץ משתוללת סערת גשמים עזה

סופה. קור. רוח. אפס ראייה על הכביש. מטלפן לאשתי מהעבודה:
- יוצאים בערב?
- אתה השתגעת? לצאת במזג אוויר כזה?
- אבל לא בא לי לשבת בבית.
- אז תמצא משוגע אחר

מצאתי. חבר טוב מהעבודה הסכים לעצור בדרך הביתה לכוס יין וארוחה טובה, איזה מזל. סגרנו על כרמים במושב סגולה. לפחות לא נטבע באיילון בדרך לתל אביב.

נכנסנו פנימה בריצה לברוח מהמבול שבחוץ. המקום מעוצב באווירה כפרית קסומה, חמה ונעימה כאשר מוזיקה רגועה מתנגנת ברקע. התמקמנו לצד חלונות הזכוכית העצומים של המסעדה ולקחנו לעצמנו כמה דקות להתבונן בשדות הפלחה, עצי הנוי, הפרחים וכרמי הזיתים הסובבים את המסעדה שברגעים אלו ממש "גומעים" את מי הגשמים. כשקצת התאוששנו מהמולת היום בעבודה, סימנתי למלצרית. לכרמים יש יחסי ידידות מופלאים עם יקבי רמת הגולן כבר המון שנים. ביקשתי שיפתחו לנו בקבוק של יראון, יין שתמיד מחמם את הלב וקולע בול לארוחת כבדה וארוכה כמו זו שתכננו.

כרמים הוקמה לפני 12 שנים ומנוהלת כבר תקופה ארוכה תחת הנהגתו של השף סהר רפאלי. יש הקפדה רבה על שימוש בחומרי גלם מקומיים ואיכותיים, מנות קלאסיות מגוונות הפונות לכל הסועדים באשר הם. לכרמים מגיעים מבקרים מהסביבה הקרובה והרחוקה, ששמעו המלצות חמות על המקום והגיעו להכיר בעצמם את המסעדה, כך שהמקום אינו שומם אף פעם.

בכל פעם שאני סועד בכרמים אני מוצא דברים חדשים לנסות בתפריט. בזמן שעבר מאז הביקור האחרון שלי נפתחה "מסעדה אחות" בבאר שבע, מה שאומר שצריך לקפוץ לבקר בבירת הנגב כדי להתענג גם שם מהטעמים המשובחים. אבל בינתיים אנחנו פה, וצריכים לבחור מה לאכול. יש הרבה אופציות וכל אחת טובה יותר מהקודמת.

לסבב ראשונות ראשון לקחנו סלט רוקפור ובטטה, שמוגש עם פלחי תפוז ברוטב וינגרייט הדרים – סלט קייצי מצד אחד, אבל התאים כפתיח לארוחה שלנו מאידך. בקלאווה טלה – בשר טלה מגולגל בקפידה למאין סיגר ארוך מאוד, כשעליו עיטורים של טחינה גולמית וסילאן, שילוב טעמים חזק שהשתלב באופן מוצלח עם התיבלון העז של בשר הטלה, מנה מעניינת וטעימה מאוד; ולבסוף מנה של ריזוטו פטריות עשיר ביותר, עם תועפות של פרמז'ן ושמנת, מנה חמה שמתאימה בול ליום חורפי שכזה.

אנחנו עם הפה הגדול שלנו... היינו צריכים להסתפק במנות האלו, אבל הכל היה כל-כך טעים, ולא באמת רצינו להפסיק, אז הזמנו עוד שתי ראשונות, דבר שיתנקם בנו בשלב הקינוחים מאוחר יותר. מנת קרפצ'יו מנתחי סינטה דקיקים בתחמיץ שמן זית עם נגיעות של רוטב בלסמי ופיסטוקים, שהוגשה עם סלט רוקט וטוסטונים קלויים היטב, אבל לא פריכים מידי. אותם הטוסטונים הגיעו גם עם מנה של פטה כבד עשוי במדויק לצד ריבת בצל ועלים ירוקים.

הזמנו עיקריות, אבל ביקשנו מהמלצרית רבע שעה הפסקה בכדי להתאושש. דיסקסנו על ענייני היום בעבודה – הרי צריך איכשהו להצדיק את הארוחה הזאת, לא? אני בחרתי פילה דניס מצויין עם שרימפס ופירה. כבר הייתי מפוצץ, אבל אני סאקר מוחלט של פירה, ולא השארתי פירור בצלחת. החבר הזמין צלעות טלה עם עדשים, תפוחי אדמה, קונפי בצלים, עגבניות ואווז מעושן. אני פחות התחברתי לשילוב הטעמים, מה גם שאני לא חובב עדשים גדול, אבל הצלעות היו עסיסיות ועשויות בדיוק במידה, והחבר היה מאושר עד הגג.

בשלב הזה כבר לא יכולנו לזוז אבל בלי מתוק קטן הרי אי אפשר. חלקנו קינוח של מטבעות קרם ברולה על ריבועי פילו עם בננות מקורמלות בצד. קל וטעים, ובדיוק סגר את הפינה.

"יש עוד הרבה מה לנסות פה.." סיכמנו בינינו, עוד נחזור בעתיד הלא רחוק.