Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> כתבת ביקורת על מסעדת וילהלמינה בתל אביב

וילהלמינה תל אביב


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"פפרדלה פירות ים - רצועות פסטה רחבות עם שרימפס, קלמרי, מולים, כרישה ורוטב סרטנים אלוהי. הפסטה הייתה במידת עשייה מדוייקת להפליא ופירות הים השתלבו בחגיגה..." חגית גרוס, וילהלמינה, מתחם שרונה בתל אביב

היום כבר לא צריך סיבה חגיגית כדי להגיע למתחם שרונה החדש ולמסעדות השונות המאכלסות אותו. המיקום שלו כל כך מזמין לקפוץ ולהנות מארוחה או אפילו דרינק באמצע היום באווירה בוהמיינית המשלבת ארכיטקטורה קסומה ותפריט קולינרי שמהווה את הצעקה האחרונה בתחום המסעדנות. התיישבנו בוילהלמינה שספגה לאחרונה קצת אש ומיהרה לבצע מקצה שיפורים נרחב שהורגש כבר בקבלת הפנים ובשירות האדיב שקיבלנו.

התיישבנו במבנה טמפלרי עתיק שהסיפור מאחוריו יכול להוות סיפור פיקנטי שמספיק לארוחה שלמה. בשורה התחתונה מדובר במבנה שהשתמר בצורה הטובה ביותר במושבה הטמפלרית ולכן אורחיו יכולים להנות מקומת המסעדה התחתונה ומקומת הגלריה (שהיא בעצם חדר השינה לשעבר של וילהלמינה בכבודה ובעצמה) המהווה חדר לאירועים פרטיים ולערבי יין. התלבטנו אם לשבת בחוץ ולהנות מבריזה תל אביבית סתווית אך לבסוף החלטנו להתיישב בחלל הפנימי המעוצב להפליא עם שולחנות ורהיטי עץ חמים. על הקירות תצלומים ישנים מתקופת הטמפלרים בשרונה מעוטרים במסגרת מוזהבת. התיישבנו בפינת הלאונג' בעלת הספות בצבע אפור-ירוק המזמינות להתרווח ולהתחיל בארוחה.

למנה ראשונה הגיע סשימי מוסר ים. חתיכות בשרניות של דג טרי עם צנונית ומיקרו עלים מושרים ברוטב חמצמץ עם ניחוחות ג'ינג' וצ'ילי. לצד הסשימי הנפלא שהתחסל במהירות הגיע חזה מולארד ברוטב ספייסי קרמל. החגיגה החלה.. ארבע חתיכות של מולארד (שילוב של ברווז ואווז אם אתם מתעקשים לדעת) נדיבות מלאות טעם ורעננות במידת עשייה מדוייקת. התענגנו על כל ביס והתקשינו להיפרד מהטעמים והניחוחות של המנות הראשונות.

בזמן שהמלצר החביב החליף את הסכו"ם והצלחות לקראת המנות השניות התפנינו להעיף מבט מסביבנו. בכמה שולחנות סמוכים ישבו תיירים חביבים מאירופה וגם ניתן היה להבחין בכמה ידוענים הגודשים את המסעדה והיום אפשר להבין למה. וילהלמינה הצליחה לצלוח את חבלי הלידה ולהפוך למסעדה שוקקת חיים ומלאה בלקוחות שחוזרים לאכול את המנות המשובחות פעם אחר פעם.

ואז הוא הגיע. מוסר ים לצד ניוקי מעשה ידי השף, חיים אלוש, וקרם שום שחור מעטר את הצלחת בנדיבות ובאופן המעניק למנה את הטעם החד ששובר את הבנאליות. הדג – נתח נדיב של מוסר ים קראסט מורגש היטב ורמזים ללימון כבוש שהתגנב בצדק למנה. תאווה לעיניים ולחיך. ממולי הוגש נתח אנטריקוט מלווה בתפוחי אדמה שנעשו בשיטת "המדורה"- תפוח אדמה שלמים מבושלים שלקראת הגשתם לשולחן עוברים צלייה על הפלנצ'ה בתוספת נדיבה של חמאה. האנטריקוט היה במידת עשייה מדיום עסיסי מעוטר בפטרוזיליה ושום. בנוסף, הגיעה לשולחן גם פפרדלה פירות ים, רצועות פסטה רחבות עם שרימפס, קלמרי, מולים, כרישה ורוטב סרטנים אלוהי. הפסטה הייתה במידת עשייה מדוייקת להפליא ופירות הים השתלבו בחגיגה. כיף כיף ועוד פעם כיף!

שמנו לב שלמרות שהמסעדה הולכת ומתמלאת לקראת שעות הערב המאוחרות רמת השירות לא נפגעה. היחס האדיב והמהיר ההתעניינות והעובדה שעירית, בעלת המקום, מסתובבת בין האורחים ומארחת אותם כאילו היו בסלון ביתה מהווים אולי את סוד קסמה של וילהלמינה.

קינחנו בבראוניז של ריבת חלב וקפה ובפאי לימון חמצמץ ועשיר. המסעדה התמלאה לחלוטין והמוסיקה סחפה אותנו עד אשר ניתן היה לדמיין, איך לרגע אחד, וילהלמינה מתעוררת משנתה מחייכת וחוזרת לישון מרוצה וגאה.