צל תמר

"זרמו לשולחן גם פטריות פורטובלו בגריל עם גבינת מוצרלה, עגבניות, נבטי חמנייה, צנובר ובלסמי מצומצם, מנה יוצאת מהכלל, חמימה ונימוחה עם טעמים עדינים ונכונים..." נורית פורן חוזרת לטעמים ולניחוחות של צל תמר בקיבוץ אשדות יעקב

ראשית נפתח אודות בעלי המקום, למה? כי משם צומחת מנה. היחס האישי אם להיות טיפה סנטימנטליים ניכר בכל ביס וביס ואולי זו הסיבה שהמקום שומר על צביונו לאורך השנים.

אז תכירו את מסעדת צל תמר בקיבוץ אשדות יעקב איחוד שהוקמה ע"י דני זאבי בן הקיבוץ שחלם על מקום משלו ובמו ידיו הקים חלקת אלוהים קטנה, על שדה אבטיחים חרוש ומטע תמרים, למרגלות הרי הגולן והגלעד בין נהר הירמוך וסכר נהריים. מקום שעד לא מזמן היה, איך לומר, נטול טעם קולינרי והיום, אודות להשקעה הסביבתית הוא מפיח חיים וניחוחות של טעם באזור הכל כך יפיפה.

אבל עד שזה יקרה וגם שזה יקרה מסעדת צל תמר תישאר אם כל המסעדות באזור ותשמור על מקומה היטב, עם מנות מדויקות, מגוונות ובאיכות גבוהה. סיבה נוספת למיקומה הגבוה מבחינתי הינה המענה הניתן לאוכלוסייה המקומית, המורכבת בעיקרה מקיבוצים וישובים קטנים, בכך שהיא מציעה ארוחות עסקיות, במחירים עממיים במשך כל השבוע (פרט לסופ"ש) ולאורך כל שעות היום. שאפו.

למסעדה מקומות ישיבה נוחים ומפנקים, מישיבה נוחה ונעימה בתוך המסעדה או מחוצה לה בשולחנות רגילים ועד לרביצה על פופים נעימים שברקע קולות של ברווזים, תוכים ומים זורמים, לחלוטין גם גן עדן לילדים.

התפריט מאד מגוון ואיכותי. מצד אחד שומר על עצמו כבר שנים עם מנות דגל קבועות עליהן נדבר בהמשך ומצד שני יש כל הזמן חידושים ותוספות מרעננות לצד ארוחות עסקיות.

החלטתי לטעום שוב מנות מוכרות מהעבר שהשאירו טעם טוב בפה ולשמחתי לא התאכזבתי. מנת הלביבות בטטה ברוטב פנטסטי של שמנת ועירית, כמה פשוטה ככה טעימה, זו אחת המנות האהובות כאן ולמען האמת זה מובן, לא הפסקנו לנגוס בלביבה הנפלאה וללקק את הרוטב עד שחוסל כאילו לא היה. המנה הבאה שהגיעה הייתה מנת אנטיפסטי שהגיע בצלוחיות לבנות שהונחו בהרמוניה מעולה על מגש ברזל מוגבה ונראה ססגוני וטעים, התוספות הקטנות בכל מנה כמו נענע, טימין, אגוזי מלך ועירית הוסיפו טאצ' נהדר למנה המגוונת שכללה חציל בגריל עם טחינה, עגבניות קצוצות, נענע וצנובר, קוביות בטטה אפויות עם גבינה בולגרית, פרחי כרובית על מצע טחינה ועירית, פלפלים קלויים עם גבינת פטה וטימין, קוביות סלק עם גבינה בולגרית מגורדת ואגוזי מלך. מנה מעולה ומומלצת שרק ממנה ניתן לשבוע ולהנות.

זרמו לשולחן גם פטריות פורטובלו בגריל עם גבינת מוצרלה, עגבניות, נבטי חמנייה, צנובר ובלסמי מצומצם, מנה יוצאת מהכלל, חמימה ונימוחה עם טעמים עדינים ונכונים וסלט פפאיה רענן וטעים שהשתלב טוב עם החמימות של הפטריות.

ואז ברגע של התלבטות בין המנות העיקריות, נוגה, אשתו של דני, שאגב, אירחה אותנו בהמון לבביות כיאה לבעלת מקום שכזה, המליצה לנו על ארוחת הבוקר שלהם. מכיוון ששמה של הארוחה הזו ידוע בכל האזור, החלטנו ללכת על זה. לא טעינו. הארוחה כללה מגוון רחב של ממרחים וסלטים ביתיים, לחלוטין לא בנאליים ולגמרי מושקעים (סלט טונה, חצילים עם גבינה בולגרית, גבינה עם מלפפונים, פטה עם בלסמי, גבינת שמנת, טחינה, פלפלים קלויים, רוטב איולי תוצרת עצמית, טפנד זיתים, סלמון מעושן, מבחר גבינות בוטיק איכותיות וריבת תותים (home made) אשר מוגשים בכלי קרמיקה מרהיבים כשלצידם חביתה, סלט מרענן, לחמניות שום פרמזן ולחם כפרי, עם שתיה קרה או חמה.

למרות ששבענו, החלטנו בהמלצת המלצרית החביבה לא לוותר על מנות הקינוח. ושוב, לא טעינו, היו כאן הברקות מרעננות וטעימות שרק השביחו את הארוחה, קרפציו אננס טרי עם סמיפרדו בורלה וסורבה טרופי. אומרים שסמיפרדו הוא קינוח לא ממושמע, הוא לא קופא עד הסוף והוא נמס במהירות, אז צריך להתנהג איתו בעדינות - במקרה הזה אני הייתי זו שלא ממושמעת ולא התנהגתי בעדינות, ואין לי בעיה עם זה. הקינוח השני היה שוויצריה הקטנה - מרנג שוקולד, קרם מסקרפונה ושוקולד לבן עם רוטב תותים ותותים טריים ומתוקים שהפכו כל ביס למסיבת קולות של עונג צרוף עבור סעודה נהדרת שהסתיימה באספרסו קטן וחצוף.

לסיכומה של חוויה, צל התמר, מסעדה באווירה משפחתית, ברמה קולינרית גבוהה המזמינה את אורחיה לסעודה כיד המלך כשברקע מים זורמים, ברווזים, תוכים ומוזיקה נעימה.