Skip Navigation Linksראשי > מסעדות כשרות > פשוט מוכשרת> כתבת ביקורת על מסעדת רג'ינה מתחם התחנה בתל אביב

רג'ינה


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"נגסתי בברבוניה הראשונה, ולא יכולתי לעצור. אכלתי ברבוניה אחרי ברבוניה, ממש כמו גרעינים. הטעם הקריספי עינג את החייך, מה שגרם לנו להבין שצדקנו בבחירה..." רונן סולומון לוקח את בת הזוג לערב נוסטלגי ברג'ינה הכשרה השוכנת במתחם התחנה המחודש בתל אביב

הפעם החלטתי לקחת את זוגתי למסע בזמן. מתחם התחנה בתל-אביב, הינו אחד ממקומות הבילוי המרתקים בעיר, כזה המשלב בין עבר, הווה ועתיד. השילוב של מבני תחנת הרכבת ההיסטורית, טרמינל הסחורות, בית החרושת, חנויות ואפילו דוכן מיץ גזוז כמו פעם, גורמים בקלות למחשבות להפליג לתקופה שלפני קום המדינה. לרגע אפילו דמיינו, כמו בסרט ישן, שזוגתי עומדת ברציף ומנופפת לי לשלום, בעודי עולה לרכבת לנסיעה רחוקה. נו טוב, אחרי קצת נוסטלגיה, ואחרי סיור בין חנויות בגדי המעצבים והתכשיטים (מה שהלהיב את זוגתי לא פחות), היינו רעבים והחלטנו לקפוץ לרג'ינה, שהינה המסעדה הכשרה היחידה באזור.

כבר בכניסה למסעדת רג'ינה התפעמנו מהמבנה שנשמר ברוח התקופה, מהסגנון ומחומרי הבנייה הטיפוסיים לשנותיה הראשונות של המדינה. את המסעדה מקיפה גינה מטופחת ומושקעת, הריצוף אותנטי ומקורי ובפתחי המבנה נעשה שימוש בקשתות אליפטיות מאבן. על הקיר תלויות תמונות בשחור-לבן שצולמו באותה תקופה, הריהוט שכולל שולחנות עץ וכיסאות ישנים יחד עם התאורה הרומנטית, היוו המשך למסע נוסטלגי בזמן. בעודנו בוחנים כל פרט ופרט במסעדה הקסומה, ניגשה אלינו שחר, המלצרית שליוותה אותנו באותו ערב, והציעה להציץ בתפריט הקיץ.

התפריט שמר על אותנטיות התקופה, ומציע ארוחות ממגוון העדות לצד מאכלים מודרניים. נראה שכל "נוסעי הרכבת" יוכלו למצוא מאכל בייתי, בין אם דג מרוקאי, גולש הונגרי, קציצות מבגדד או עוף ירושלמי. גם הטבעוניים יכולים למצוא מנות מתאימות בתפריט.

החלטנו כפתיחה לנסות את כבד העוף, איקרה, וסביצ'ה. שחר הגישה לנו גם לחם מרוקאי שנאפה במקום, יחד עם זעתר ושמן זית. מנת הסביצ'ה הייתה אטרקציה מרעננת. השילוב של דג מוסר טרי יחד עם חתיכות קטנות של פלפל, בצל ירוק, גמבה, לימון, פטרוזיליה ועשבי תיבול, היו פתיחה מוצלחת והותירו טעם של עוד.

כעבור מספר דקות קיבלנו גם את כבד העוף הקצוץ והאיקרה. שתי המנות הוגשו כשהן מעוטרות בבצל ירוק וסגול ונראו מעוררות תיאבון, כך שלא ידענו מאיפה להתחיל. לקחנו ביס מהלחם הטרי יחד עם כבד העוף המתקתק, והוקסמנו מהכבד שנימוח בפה. לשם איזון טעמנו גם מהלחם והאיקרה, והתקשינו להחליט מי מבין המנות טובה יותר.

עודנו מתענגים על כבד העוף והאיקרה, זוגתי הזמינה לשתייה קוקטייל רג'ינה ביער - וודקה עם פירות יער ונענע, ואני בחרתי בכוס משקה גזוז של פעם בטעם פטל. חזרנו לעיין בתפריט, והתלבטנו מה מבין המנות העיקריות המוצעות יתאים לרוח התקופה. לבסוף החלטנו להזמין את מנת הברבוניות והרוסט ביף. ביקשנו גם לנסות את מנת הבמיה הצהובה.

קיבלנו צלחת עמוסה בברבוניות מטוגנות קלות, יחד עם סלט טרי, טחינה ורוטב צ'ימיצ'ורי. נגסתי בברבוניה הראשונה, ולא יכולתי לעצור. אכלתי ברבוניה אחרי ברבוניה, ממש כמו גרעינים. הטעם הקריספי עינג את החייך, מה שגרם לנו להבין שצדקנו בבחירה.

גם סינטת הרוסט ביף הייתה מנה מנצחת. פרוסות בשר משובח, בתבלון נכון, שדרגו את המנה. תפוחי-האדמה הקטנים שצורפו כתוספת למנה, היו פריכים וחמים. טעמנו גם מתבשיל הבמיה, העדשים, ירקות שורש והופתענו מחדש. הטעם המעודן של העדשים הכתומות והקינואה שהוגשה כתוספת למנה, היו בהחלט הפתעה שווה.

השעה כבר הייתה מאוחרת, אבל אנו היינו שבויים באווירה קסומה. האם זה השילוב של ישן וחדש, האם בגלל המנות, הגזוז של פעם, או השילוב של כולם - אין לי מושג, אבל העיקר שהתענגנו. שחר המלצרית המקסימה שלנו חזרה אלינו והציעה שננסה מתפריט הקינוחים של רג'ינה. בחרנו במלבי, שהיה על בסיס קרם קוקוס ומעל סירופ מתקתק ובוטנים. המשכנו להתענג מכל ביס במלבי, שהיה רך ומתוק, ממש עד חצות.

אין כל ספק, שהאווירה הקסומה במתחם התחנה ובמסעדת רג'ינה, החזירה אותנו למסע בזמן. טעימה ממאכלי העדות שאפיינו את תקופת קום המדינה, עם טוויסט של אוכל מודרני ועכשווי, הייתה חוויה מרתקת ומיוחדת במינה. חזרנו לטייל בסמטאות מתחם התחנה, כשאנו עדיין מוקסמים ומהופנטים מהאווירה של פעם.