איטלקיה בפשפשים

"על מצע הניוקי הונחה ריבת פלפלים, פוזרו מעט תבלינים מעניינים והרבה מאוד שרימפס טרי. המנה הוגשה בצלחת חרס יפה וחמה שהציגה כפריות איטלקית אמיתית - מנה מוצלחת מאוד ומומלץ בחום..." דן תורן מתענג על מנות מארץ המגף במסעדת איטלקיה בפשפשים ביפו

אוכל איטלקי בישראל הפך לסוג של נורמה. מפיצריות ופסטוריות שמציעות מאכלי איטליה הקטנה במחירי שוק ועד למסעדות שף גורמה שמציגות רפרזנטציות חריגות של מאכלים מסגנון איטליאנו מענג. ביום שלישי האחרון זכיתי להיחשף למסעדה איטלקית מסוג אחר לגמרי כשאחי ניר ואני התיישבנו לארוחת צהריים באיטלקיה בפשפשים (שוק הפשפשים ביפו) והנה הסיפור המלא.

איטלקיה בפשפשים כבר הספיקה לעבור דירה ממעמקי השוק הרוחש והגועש אל פאתי השוק, ממש על הרחוב הראשי. המסעדה שוכנת בין אין-ספור חנויות מדליקות המציעות שלל מיני עתיקות, בגדים, תכשיטים וסחורה יד שנייה שווה במיוחד. אווירת השוק מורגשת גם בתוך המסעדה - נינוחות ונעימות לצד אווירה עירונית תוססת.

את הארוחה זכינו לחלוק עם טל, אחד ממייסדי האיטלקיה, שאפילו אכל איתנו בין סיפור לסיפור ודאג לעטוף כל מנה בסיפור מעניין. טל מספר על האיטלקיה, על הרעיון ועל הביצוע המרשים; "תמיד רצינו לעשות משהו שונה אבל שלא יהיה מאולץ או לעוס. לפתוח מסעדה איטלקית איכותית בסביבה כל-כך שונה מהמקובל, זה כשלעצמו ייחודי ומעניין. את הדרך הארוכה התחלנו באחת הסמטאות כאן, בין בית קפה ציורי לבר רחוב מגניב, הצלחנו לצבור קהל לקוחות עם ראש פתוח שהתחבר לרעיון הייחודי והתמיד בביקורים. האוכל שלנו משדר את הקלילות שברעיון - הכל מאוד טרי, הכל מאוד צבעוני והכל מאוד מתחבר לאווירה של השוק, יחד עם זאת תמיד שמרנו בקנאות על איכות המנות והשירות".

האווירה אכן משכרת וסוחפת ומכל צד שמסתכלים מקבלים את השוק הצבעוני במלוא הדרו, אבל אווירה זה לא הכל ובסופו של דבר ניר ואני הגענו למלא את הפה באוכל איכותי... אז בואו נאכל.

את הסעודה פתחנו בקרפצ'יו עגל טרי שעוטר בפתיתי פרמז'ן גסים, בלסמיקו מצומצם ועלים טריים ובמנת ריזוטו סלק שהיתה פשוט תענוג לחיך מאותגר קולינרי. מנות הפתיחה הציגו יכולות מטבח גבוהות במיוחד לצד ליברליות מרעננת בכל הנוגע לעיצוב ולהגשה. המנות מעט "פראיות" והופכות את הארוחה למעניינת לא פחות מאשר טעימה ונעימה.

אחרי מנות הפתיחה החלטנו להיות רציניים ולהתחיל לאכול באמת. לעניין הזה בחר עבורנו טל כמה מנות איטלקיות למדי אך דווקא כאלו שקיבלו טוויסט ייחודי מהשף במסעדה. לשולחן הוגשו שלוש מנות יפיפיות וריחניות שמילאו את השולחן באור ואת פנינו בחיוך רעב: פיצה עם פטריות יער גסות ובייקון, פסטה קרבונרה אוורירית וניוקי שרימפס טרי ועסיסי.

הפיצה, שהורכבה על מגש עגול ונאפתה בתנור אבן, היתה לחלוטין פראית ומשוחררת. לא משלושים רגילים, לא חלוקה הנדסית ומוקפדת של התוספות וגם לא צורה עגולה מושלמת כמצופה. התוספות פוזרו בנדיבות על גבי הבצק ומעליהן פוזרה שכבה נדיבה וראויה של מוצרלה איכותית ופרמז'ן ריחנית. פסטה קרבונרה, שהיא מנת קאלט בעיני, הוגשה בצורה שונה לחלוטין וכללה נגיעות טעם ייחודיות שכמותן וטרם פגשתי במנה הזו. הפסטה טריה ואל-דנטה בדיוק מושלם, הרוטב שמנתי ועדין אך עם זאת מכיל אין-ספור טעמים חדים וברורים ונתחי הבייקון נראים כאילו נבצעו ידנית ובאהבה גדולה ולא נחתכו בסכין חלילה. הניוקי היה התגלמות איטליה בישראל! ניוקי הוא בן כלאיים ויש שיטענו שמדובר בפרודוקט שמקורו בטעות. כבר שמעתי אין ספור ספקולציות על כך שהניוקי הומצא כאשר איזה פסטיונר איטלקי הכין פסטה אך טעה ביחסי החומרי בבצק ומשם נולדו כופתאות בצק קטנות אשר זכו לכינוי "ניוקי" (בתרגום חופשי מאיטלקית לעברית; "גוש"). על מצע הניוקי הונחה ריבת פלפלים, פוזרו מעט תבלינים מעניינים והרבה מאוד שרימפס טרי. המנה הוגשה בצלחת חרס יפה וחמה שהציגה כפריות איטלקית אמיתית - מנה מוצלחת מאוד ומומלץ בחום.

את הארוחה סיימנו באספרסו על ספסל רחוב מחוץ למסעדה וספגנו מעט מאווירת השוק ומהבריזה היפואית הנעימה של שעות הצהריים.

איטלקיה בפשפשים היא מסעדה חריגה בנוף הישראלי ומציעה חוויה מסוג שונה בהחלט מזו שניתן לקבל במסעדות איטלקיות אחרות בישראל. איכות המנות גבוהה בהחלט, השירות נעים וחברי, האווירה קלילה וסוחפת והשילוב בין כל המרכיבים יוצר הרגשה ייחודית ומאוד נעימה.