האווזים ראשון לציון

"על סטייק אנטריקוט נפלא ורך שוכנים להם בבטחה, הס פן תעיר, זוג מדליוני כבד אווז נימוחים ומהממים שספגו בהנאה את טעמי הבשר המשובח..." גיל ח' עמית לוקח את האישה שלצידו לארוחה במסעדת האווזים במתחם יס פלאנט בראשון לציון

מה שנחמד במתחם יס פלאנט בראשון לציון היא ההפרדה בין אזור בתי הקולנוע לאזור המסעדות, מה שמאפשר לבחור שילובים; כן סרט, לא סרט, כן מסעדה, לא מסעדה. הפעם הגענו, חמוטל ואני, למקום במטרה לאכול. לא ארוחה קלה לפני סרט, אלא כזו שמהווה בילוי בפני עצמו. במילים אחרות – באנו לאכול בשר.

את מסעדת האווזים המיתולוגית אני מכיר עוד מהסניף המקורי בתל אביב, ונחמד היה ללכת ולבדוק האם הסניף החדש במתחם יס פלאנט עומד בציפיות של המקור. הסניף הזה קטן ואינטימי יותר מהסניף המקורי והאווירה שונה בהתאם. המסעדה מחולקת לשניים: החלק החיצוני נותן אפשרות צפייה נפלאה ורומנטית לאגם המלאכותי הנמצא בסמיכות למסעדה. בחלק הפנימי הדגש הוא יותר על המסך הענק שהקרין משחק כדורגל. איש איש והעדפותיו.

התחלנו בסלטי הבית. כמה עושר, כמה גוונים, צבעים וטעמים! שנים עשר סוגי סלטים ולצידם לאפה טעימה וקריספית. עגבניות שרי בעשבי תיבול, סלסה, חמוצים עם שמיר, כרוב אדום, חציל מטוגן, סלט טורקי, קולורבי, ביצים, סלק, תירס וגזר מרוקאי... פשוט טעים. יחד איתם הגיע חומוס עם בשר (35 ₪). טעם החומוס בדיוק כמו הטעם של החומוסיות של פעם, מרקם חלק ואוורירי שנתפס על הלאפה בתנועה סיבובית - פשוט לעצום עיניים, לאכול ולהתענג. הבשר שעליו הוא בשר טחון ומתובל והמלצרית סיפרה לנו בסוד שזה הבשר של הקבב מה שגרם לי לחכות עוד יותר לקבב שהזמנתי.

אחרי מנות הפתיחה הגיעו העיקריות. הקבב (25 ₪ לשיפוד) ענה על כל הציפיות. מתובל בדיוק, יחס מושלם בין בשר לשומן ומרקם שיורד בקלות מהשיפוד וישר לפה. נקניקיות המרגז (40 ₪) היו עשויות כמו שאני אוהב. חרוכות מבחוץ כך שכשמנקבים אותן עם המזלג הן מתפצפצות, ולא רכות מדי מבפנים. החריפות של הנקניקיות מעודנת מספיק כדי שכל הטעמים יורגשו אבל עדיין יהיה שמח על הלשון. הטעות היחידה במנה הזו הייתה להזמין אותה יחד עם הקבב. מדובר במנה ענקית שלא הייתה צריכה שום מלווים. כל אלו, אפילו המרגז, החווירו מול העיקרית האמיתית. שאטו אנטריקוט (130 ₪). השאטו לסוגיה היא אחת ממנות הדגל של האווזים, ורבותיי: מדובר בתענוג טהור. שילוב של כל מה שטוב בבשר. על סטייק אנטריקוט נפלא ורך שוכנים להם בבטחה, הס פן תעיר, זוג מדליוני כבד אווז נימוחים ומהממים שספגו בהנאה את טעמי הבשר המשובח. המנה הזו כל כך טעימה ששכחתי ששבעתי כבר מהמרגז ופשוט צללתי לתוך התענוג הזה שבתיאוריה היה אמור להיות של חמוטל, רק שאחרי מדליון אחד וחצי סטייק הודיעה שהיא לא מסוגלת לאכול עוד ביס.

אחרי שפתחנו את הכפתור במכנסיים בדקנו את הקינוחים. חלק מהמנות כאן ייחודיות לסניף הזה והחלטנו ללכת על אחת מהן - מוס קוקוס אננס (29 ₪). המוס, שכשמו כן הוא, ישב על בסיס של חתיכות אננס שבעצמן ישבו על תחתית עוגתית. פתיתי הקוקוס הורגשו גם הם היטב והטעמים הפירותיים העדינים היו בדיוק מה שחיפשנו אחרי כל הבשר והתבלינים.

כשסיימנו לנוח קמנו שלובי זרועות וצעדנו לאורך השביל שלצד האגם חזרה אל העולם שבחוץ. הבטנו במתחם הקולנוע והמשכנו לצעוד, שבעים, לעבר המכונית.