Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> כתבת ביקורת על קפה אלברט בתל אביב

קפה אלברט


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"אחד השיאים של הארוחה, קרוי בפשטות "סטילטון": עלי אנדיב שבתוך כל אחד מהם נחות קוביות של גבינת סטילטון חמה יחד עם פיסות זעירות של אגס ביין ופיסטוקים מקורמלים..." שפרה צח מוצאת מגוון עשיר של מנות בקפה אלברט, קניון רמת אביב, תל אביב

מה הופך ארוחה במסעדה לכזו שטעמה מלווה אותך עוד ימים רבים אחר-כך? לפעמים זו מנה מיוחדת שגילית, לפעמים זה הרכב הארוחה וזרימת המנות, ולפעמים, כמו במקרה של "קפה אלברט" – גם וגם. אבל לפני הארוחה חייבים להגיד משהו על המקום עצמו. ההגדרה "קפה" לא מתקרבת בכלל לתאר את מה שמוגש בו, ואכן בחודשים האחרונים נוספה לו המילה "בראסרי", שמשקפת יותר את אופיו: חלל פתוח שמעוצב באופן שמזכיר תחנת דרכים אירופאית, עם תפריט בעל אוריינטציה צרפתית אבל לא אדוקה מדי, כזאת שמאפשרת קריצות אל המטבח הים תיכוני מזה ואל האסייאתי מזה. הדגש הוא על חומרי גלם טריים והכנה מושקעת, בלי קיצורי דרך. ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר, זה רק מפני שקפה אלברט עוצב על-ידי מתי ורותי ברודו, שתרמו לקולינריה הישראלית מוסדות כמו הקופיבר, הבראסרי, הוטל מונטיפיורי ועוד. עם זאת, בהתחשב במיקומו בתוך קניון רמת אביב, הוא מכוון לכל סוגי הקהל ולכל שעות היום. ארוחות בוקר עשירות מוגשות לאורך כל היום, התפריט מקיף כל אופציה אפשרית – מארוחה קלה של סלט או כריך, דרך מבחר פסטות ועד דגים ובשר, והספיישלים מתחלפים פעמיים ביום.

מגוון המנות של "קפה אלברט" מקשה על הבחירה, ומוביל אותנו להחלטה שמתבררת כמוצלחת במיוחד: לבנות את הארוחה בעיקר על פתיחים ומנות ראשונות כדי לדגום כמה שיותר. ראשית מנת הדגל – פטה כבד, שסוד טעמו הוא בקצת גרידת תפוח שמעורבת בו, והוא מוגש לצד אגס שלם שבושל ביין לבן ותבלינים עד לגוון זהוב וטעם משכר. אחר כך שני סלטים. האחד הוא "פטיט גריק" ובו שילוב של עגבניות שרי אדומות וצהובות, חלקן טריות וחלקן צלויות, ועליהן כמות נדיבה של גבינת פטאקי יוונית מלוחה ועלעלים טריים. השני, שמבחינתנו היה אחד השיאים של הארוחה, קרוי בפשטות "סטילטון": עלי אנדיב שבתוך כל אחד מהם נחות קוביות של גבינת סטילטון חמה יחד עם פיסות זעירות של אגס ביין ופיסטוקים מקורמלים. מנה שיוצרת שילוב מרתק בין הטעם החריף של הגבינה הכחולה, מתיקות האגסים ומרירות האנדיב.

את אגף הפסטות מייצגות בכבוד שתי מנות בטעמים עשירים: האחת רביולי גבינת עזים – רביולי עגולים וגדולים, במילוי נדיב של גבינת עזים, טובלים ברוטב שחמחם של חמאת עגבניות עם "חיזוק" של עגבניות מיובשות. והשניה, שנבחרה מהספיישלים היומיים, ניוקי רפיניו שמנמנים ברוטב ארומטי של פטריות ג'ומנג'י, עם "גילוחי" פרמזן מעל.

אחרי כל הטעימות האלה אנחנו מסתפקים במנה עיקרית אחת לשנינו: פילה בורי, קריספי מבחוץ ועסיסי מבפנים, על מצע של ריזוטו ליים ואספרגוס. הריזוטו מפתיע בקלילותו, לעומת הגירסה האיטלקית השמנתית המוכרת, טעמו הלימוני מחמיא לדג, והאספרגוס הטרי שמנקד אותו מעניק לו תוספת רעננות.

גם בקינוחים אנחנו מסתפקים, שלא כהרגלנו, רק באחד, אבל כזה ששווה כל ביס: שטרודל תפוחים, עשוי עלה בצק דקיק ופריך שחובק מלית מתוקה-חמוצה של תפוחים מקורמלים, ולצידו תלולית צחורה של קרם פרש. והפוך מצויין ליד. כי "קפה" זה גם קפה.