Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> כתבת ביקורת על מסעדת ריבר בתל אביב

ריבר


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

מתברר שאחת לחודשיים בוחרים בריבר במדינה או באזור, ומקדישים להם תפריט מיוחד שכולל מנה ראשונה, עיקרית וקוקטייל במחיר של 99 ש"ח (אפשר גם להזמין כל מנה בנפרד). אז מה ציפה לנו בסין? עופר פרוסנר אוכל בריבר תל אביב

הימים הם ימי בחירות, ואני והיפה מתווכחים כמו שלא התווכחנו אף פעם. ויש לדעת שאני והיפה לא מתווכחים על דברים שוליים בכלל. לאחרונה חזרנו מטיול של שבועיים בחו"ל, ואף על פי שהיינו צמודים זה לעכוזה של זו, לא רבנו ולו פעם אחת.

אבל עכשיו? סדום ועמורה בבית המשותף. ועל מה הוויכוח? ניקיון? זכויות צפייה בטלוויזיה? מכסה אסלה שלא הורד? לא ולא, לא ולא! הרבה יותר חשוב. מדובר בוויכוח בנושא אוכל. היפה מעוניינת באוכל אסייתי, ואני טעיתי טעות חמורה והצעתי שנאכל משהו סיני. היא מיד זרקה בי מבט חודר וצעקה שאני גזען. לא כל אסייתי הוא סיני, הלכה לחדר וטרקה את הדלת. דפקתי מעדנות, ושאלתי אם בא לה ללכת לריבר, יש שם גם הרבה עניינים אסייתיים, וגם יש להם החודש ספיישל סיני. היא התרצתה, התלבשנו ויצאנו לאבן גבירול.

המיקום של מסעדת ריבר הועבר אליה בירושה מאסייתית אחרת, מינה טומיי, כך שמי שמגיע יודע למה לצפות. אבל בואו נלך רגע לשורה התחתונה, ונגיד שהיה טעים ואפילו מפתיע (בגלל הקינוחים, אבל נגיע לזה). ריבר, שעברה לאחרונה מיתוג מחדש וכעת מתהדרת בססמה "נהר של טעמים מהמזרח", הוסיפה מגוון מנות בתפריט ושינתה את שמן של חלק מהקיימות. כך המרקים קיבלו שמות אקזוטיים כמו "הסוד של מיאגי" או "סבתא סן", והמיצים כולם מרגישים כמו טיול לתאילנד. בין המנות החדשות אפשר למצוא פטריות ממולאות כבד אווז וקוביות סלמון מקורמלות בדבש, שתי מנות שרק השם שלהן עושה ריר בפה.

נתחיל בספיישל הסיני – מתברר שאחת לחודשיים בוחרים בריבר במדינה או באזור, ומקדישים להם תפריט מיוחד שכולל מנה ראשונה, עיקרית וקוקטייל במחיר של 99 ש"ח (אפשר גם להזמין כל מנה בנפרד). אז מה ציפה לנו בסין? המנה הראשונה הייתה מיקס באו-צה: חמישה כיסונים מאודים וצרופים במילוי עוף או עגל או ירקות. הם היו טעימים מאד והרוטב שאתו הם הגיעו היה נהדר. המנה העיקרית הייתה עוף בנוסח קונג פאו, שזכורה לטוב מסיינפלד. מדובר במנה גדולה מאד, המורכבת מנתחי פרגיות במרינדת מחית צ'ילי מעושן ויין סיני, שמוקפצת בווק עם בצל ירוק, פלפל אדום, ערמוני מים, יין סיני ופלפל חריף. כל זה מוגש עם אורז מאודה, ואף על פי שהמלצרים האדיבים והחמודים הזהירו אותנו שהיא פיקנטית מאד, היא הייתה בדיוק במידה.

הקוקטייל המוגש, סנגרייה שאוסין חמה, היה נהדר ומחמם במיוחד בליל החורף הקר שהיה בתל אביב. מדובר ביין חם עם תבלינים ותפוחי עץ, שעושה בדיוק את האפקט שהוא אמור לעשות וגם טעים ומתקתק אבל לא יותר מדי.

הזמנו גם מנות אחרות – סלט הריבר, אחת הקלאסיקות של הרשת, מורכב משלושה סוגי חסה ברוטב ויניגרט, בוטנים וצ'יפס דקיק מבטטה פריכה מעל. הוא מרענן ומתקתק, ועושה חשק למנות העיקרית – במיוחד שזו שהגיעה אחריו השלימה אותו בדיוק. "עשן אדום" הן אטריות ביצים אדומות (לא חריף) עם פרגית מעושנת, נתחי עוף, כרוב, נבטים, גזר ובצל סגול. האטריות האדומות היו נהדרות, והוסיפו להגשה של המנה שהייתה יפהפייה.

היינו צמאים אז הזמנו קו פאנגאן – מיץ טבעי של קוקוס ומלון שהיה מתוק ומרווה ועשה לנו חשק לעוד, ואז הגיע הזמן לקינוחים (זוכרים – הבטחנו לכם שזה יגיע). היפה טענה בפני כשהכרנו שאסור להזמין קינוחים במסעדה אסייתית, בגלל כל מיני סיבות שלא אפרט אותן עכשיו. אבל הכול היה כל כך טעים שהחלטנו לזרום עם זה, ולא הצטערנו בכלל.

אז שני הקינוחים שהזמנו היו כדור גלידת קוקוס וקסטת ריבר – שניהם ענקיים. הראשון היה כדור גלידה שנעשתה מחלב קוקוס והייתה מתוקה במידה הנכונה, כשהכול נעטף בפקאנים מסוכרים וברוטב טופי. הקסטה, (KASATA), הייתה בעצם סנדביץ' גלידה עם שוקולד לבן שאין לי הרבה מה לומר עליו חוץ מזה שכדאי לאכול אותו.

אחד הדברים הטובים בריבר הוא שלא הרגשנו מלאים עד אפס מקום ועוד קצת, וזאת למרות הכמות הנאה של האוכל. כיף לצאת החוצה לרחוב ולא להרגיש שהבטן שלך שולחת אותך לשכב תיכף ומיד. והכי חשוב, היפה ואני הגענו להסכמות – מי אמר שאין מה להצביע?