Skip Navigation Linksראשי > מסעדות כשרות > פשוט מוכשרת> כתבת ביקורת על מסעדת מונטיפיורי בירושלים

מונטיפיורי


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"הרוטב המתוק השתלב נפלא עם המליחות של גבינת העזים והמרקם של התאנה נשמר קרוב לצורתה המקורית ולא נפגע כתוצאה מתהליך הבישול הקצר שעברה..." מי טל שבתאי חוזרת אחורה בזמן אל טעמים נשכחים במונטיפיורי שבירושלים

מי לא היה מוכן לנסוע במכונת זמן לו היו מציעים לו? לפעמים החיים מזמנים חוויות שכמו שולחות אותנו אחורה בזמן לתקופה אחרת. מי שהולך בסמטאות ימין משה ומשכנות שאננים בירושלים יכול לדמיין שנזרק 150 שנים אחורה בזמן אל סוף המאה ה-19, כשסביב השכונה עוד היו סלעים וטרשים ומנגד עמדה רק העיר העתיקה של ירושלים. במסעדת מונטיפיורי שבמשכנות שאננים, מקבלים את אותה התחושה, וגם חווית האכילה כמוה כנסיעה בזמן.

מונטפיורי יושבת במרכז הכנסים ע"ש אדנאואר, והיא גם ספקית המזון לאורחים שמתארחים במלון הבוטיק הסמוך, שהוקם במיוחד עבור אנשי רוח, מספרים לנו במסעדה. מונטפיורי היא מסעדה חלבית איטלקית, שהמנות בה נראות כאילו נלקחו משנות ה-80, המסעדה גם מתהדרת בכך שהיא מעסיקה את המלצר הוותיק בהיסטוריה: אחמד ג'ובראן.

ג'ובראן הוא יליד אחד הכפרים באזור חברון שנולד במערה וחי בה עד גיל 7. בגיל 14 נאלץ לעזוב את הבית כדי לסייע בעול הפרנסה של המשפחה. כך הוא הצטרף למלון פאל בתל אביב, כשבפיו מילה אחת בעברית: שלום. תוך שמונה חודשים שלט בשפה, ובזכות מסירותו ורצינותו קודם על ידי מנהלו האהוב למשרת מנהל אחת המסעדות במלון, והוא בן 15 בלבד. ב-1985 הגיע למסעדות בירושלים ומאז הוא פה.

הייחוד הוא בפשטות: למונטיפיורי אין יומרה ליצור תפריט מקורי עם מנות חדשניות, אלא לשמר את הטעמים מוכרים תוך הקפדה על חומרי גלם איכותיים. מאיר בן ארוש, השף הראשי, לא רכש השכלה מקצועית בתחום, וכמו רבים אחרים, גם הוא ספג את הידע והגישה מהבית. בן ארוש, ג'ובראן ואחרים ארחו אותנו בחמימות ודאגו לספק תחושה ביתית ונעימה.

ולאוכל: למנות ראשונות קיבלנו כמה טעימות נדיבות: ניוקי לימוני ברוטב עגבניות מתקתק שליווה אותם והשתלב יפה עם החמיצות; קרפצ'ו סלמון, שעושן אותו במקום בתהליך מורכב וארוך; פוקצ'ה מעניינת שהוגשה כגלילי בצק ארוך עם ציפוי מבריק ומעט מתוק, ואליה התלוו אליה מתבלים טעימים כמו פסטו וממרח עגבניות מיובשות.

מנה ראשונה נוספת ומיוחדת במינה הייתה תאנה שמולאה בגבינת עזים והוגשה ברוטב שמנת מקורמלת ואגוזי מלך. נכון, השמנת והאוכל המוקרם הם נחלת שנות ה-80 שכבר מזמן הוכרזו כ"פאסה". ובכל זאת, המנה הזו הייתה מעולה והיא מומלצת. הרוטב המתוק השתלב נפלא עם המליחות של גבינת העזים והמרקם של התאנה נשמר קרוב לצורתה המקורית ולא נפגע כתוצאה מתהליך הבישול הקצר שעברה. עוד טעמנו טורטליני במילוי גבינות עזים ורוטב שמנת עם פטריות פורצ'יני – מנה טעימה שמזכירה טעם ילדות נשכח.

את המנות העיקריות פתחנו עם צלחת ובה שלוש מנות דג: דניס בעשבי תיבול, סלמון ומוסר ים על מצע של עלי סלק חלוטים, פטריות ואספרגוס. הם היו טעימים מאד וטריות הדגים ניכרה במנה, הוכחה להקפדה על איכות חומרי הגלם.

גם הקינוחים היו בסגנון שנות ה-80: עוגת גבינה אפויה טעימה ואוורירית, קרם קרמל (קציפת ביצים מוקשית שהוגשה ברוטב קרמל), קרם בוואריה ברוטב שוקולד ומוס שוקולד שגם בו היה טעם של ילדות. כאמור, לנסיעה קצרה בזמן, סעו לירושלים, נווטו אל משכנות שאננים ושבו לאכול במונטיפיורי, חוויה נוסטלגית מובטחת.