מה בין זיכרון יעקב, אזור הכרמים המסורתי של ישראל, לבין מומחה הוויסקי ג'ים מורי? יובל בלנקוסקי ממליץ על יינות קלילים לעונת הקיץ וגם מסביר כמה דברים חשובים בקשר לוויסקי: "לנו נותר לטעום, להעמיק וליהנות"
עם הקיץ מגיע החשק למשקאות קלילים, ואת מקומם של היינות המרוכזים, העוצמתיים והסמיכים תופסים אלו שמצליחים לרחף על הלשון ולהעניק לנו חוויה של טעם וריח. רכס לבן ורכס אדום, מהסדרה האזורית של יקבי כרמל, הם שני היינות הפשוטים מתוך הסדרה האזורית של יקבי כרמל.
הענבים של שני היינות נבצרו בכרמים של אזור זיכרון יעקב ההיסטורי המסורתי בענף היין הישראלי, שגפן יין גדלה בו ברציפות עוד משלהי המאה ה–19. האזור מתאפיין באקלים ים תיכוני עם כמות משקעים ממוצעת של 500 מ"מ בשנה, הכרמים ששימשו להכנת היין מאופיינים בקרקע גירית ואבנית, בטמפרטורה ובלחות נמוכות יחסית. היקב והכרמים שמהם מיוצרים היינות ממוקמים ליד רכס הכרמל, ומכאן שמות היינות.
רכס לבן, זיכרון יעקב 2011: יין לבן יבש, שהופק מזני הענבים 50% קולומבאר, 35% סוביניון בלאן ו-15% ויונייה, מרביתם מאזור גידול זיכרון יעקב. ביקב אומרים כי היין מתאים במיוחד לאקלים הים תיכוני החם, וזהו אכן יין אפריטיף טוב, שילווה היטב גם ירקות קלויים, דגים צלויים ומאכלי פסטה.
רכס אדום, זיכרון יעקב 2011: יין אדום יבש, שהופק מזני הענבים 63% קריניאן, 35% שיראז ו-2% מורבדר מאזור גידול זיכרון יעקב. ביקב ממליצים לשלב את היין בקיץ עם ארוחות לא כבדות מדי, ולהשתמש בו לליווי בשרים צלויים, מגוון מנות עוף ומאכלי פסטה.
והוויסקי
ומכאן לנושא שונה לגמרי. הדמות המזוהה ביותר עם הוויסקי בעולם היא ג'ים מורי, מחבר "תנ'ך הוויסקי" - מדריך עולמי המעניק בכל שנה ניקוד לוויסקי שיוצא ברחבי העולם. ג'ים מורי הגיע לביקור קצר בארץ לרגל זכייתו של ויסקי בליינט'ס פיינב בפרס הבלנד הסקוטי של השנה. לפני שאתאר לכם איך הוא שכנע אותי לעשות קולות של דג ולגרגר ויסקי בליינטס משובח, כדאי להקדים עם כמה דברים:
את הוויסקי מקובל לחלק לשני סוגים - סינגל מאלט ובלנד. סינגל מאלט הוא ויסקי שנעשה מזיקוק יחיד ואילו הבלנד הוא ויסקי שמעורבבים בו כמה זיקוקים. מכאן אתם יכולים להבין את מלאכת האומנות של ה"מאסטר בלנד" - האיש שקובע כל שנה את הערבוב של הזיקוקים השונים של הוויסקי כדי להגיע לטעם איכותי ולשמור על קו רציף של טעם ביחס לוויסקי שיוצר בשנים הקודמות.
כדי לטעום ויסקי, ג'ים מורי סבור שיש תחילה לגרגר מעט ממנו בפה ולירוק. אז ורק אז יש ללגום לגימה ולעשות מעין תנועות דג בפה – כך שחלק מן האלכוהול יתאדה והחמצן יחדור לחלל הפה וישחרר את טעמי הוויסקי. רק לאחר מכן אפשר לבלוע את הוויסקי ואז - מגיעה שתיקה ארוכה עם גלים על גלים ארוכים של טעם שהולכים ומתפזרים בחלל הפה. וזה אכן עובד – עוד ועוד טעמים גודשים את הפה בדקה שלאחר בליעת הוויסקי. על סמך טעמים אלו מנקד ג'ים מורי במדריך המתפרסם מדי שנה.
בלנטיינ'ס 17 שנה הוכתר גם הוא על ידי ג'ים מורי כבלנד הסקוטי הטוב ביותר של השנה, זו השנה השלישית ברציפות. ג'ים מורי שמר את מדליית הזהב לבלנד הסקוטי הטוב ביותר בקטגוריית 13-18 שנה לבנטיינ'ס 17 אשר זכה בתואר הנכסף לאחר שקיבל את הניקוד המרבי של 97.5% מבין כל המתחרים.
בשבילי הבליינט'ס שיושן 12 שנה היה ויסקי נהדר שלא נפל מאחיו הגדול במאומה. אבל כשנפרדתי ממומחה הוויסקי הוא שאל אותי: "איזה ויסקי הכי הפתיע אותך?" "הוויסקי הכי פשוט שטעמנו" עניתי, "הבלנטיינ'ס 5" - מעולם לא הרגשתי שיש בו כל כך הרבה טעמים". מורי חייך בסיפוק ואמר: "כן, הוא וויסקי נהדר, יש הרבה עומק בוויסקי". המומחה עשה את שלו וימשיך לרחף בעולם בחיפוש אחר הוויסקי הבא, ולנו נותר לטעום, להעמיק וליהנות.
