"מי בכלל זוכר מה החג הזה מציין? אני, בכל מקרה, מוצאת הרבה יותר עניין במנהגים. מאחורי הדלפק שלי מונחת שורה של שקיות גדושות ומעוררות קנאה, אלו הזמנות שנלקחו מראש לקראת שבועות..." אורית איציק בלחם ארטיזן
יש מדפים שגורמים לי לרצות לעבור ביניהם עם שק גדול, להכניס אליו בעזרת מגל את כל תכולתם, לסחוב על הגב הביתה ולאכול ללא הבחנה. ככה הרגשתי כשעמדתי בפתח החנות של לחם ארטיזן. לחמי ענק ולחמניות קטנות, קסטנים, לחמים עם צימוקים ואגוזים, עם פיסטוקים, עם בצל, עם עגבניות מיובשות, בייגלס, גרנולות, גריסיני, עוגיות גבינה מלוחות, כיסוני פילו קטנטנים ממולאים בריקוטה ובפטל, לחם שוקולד - ובשלב הזה הסתחררתי.
תסתכלו סביב
מכיוון ששכחתי הפעם להביא אתי את המגל, התיישבתי על כיסא גבוה ליד דלפק העץ, קרוב למכונת האספרסו. כדי להירגע ביקשתי קודם כל כוס מים ורק אחרי זה אמריקנו גדול עם חלב בצד. עכשיו העיניים שלי הצליחו לראות עוד כמה דברים מלבד המדפים. לדוגמה את העובדים בחנות, לבושים חולצות אדומות שמבחינות אותם מהקונים (ביום שישי ממש עמוס כאן), עוברים בין האורחים, מסבירים על תוכן המוצרים, וגם מציידים בהוראות הפעלה: "רבע שעה בחום של 170 מעלות, רק תוסיפי מה שבא לך, ויש לך פיצה; שמתי לך בשקית נייר כי הלחם עדיין חם, אבל אחר כך תכניס גם לניילון; אם אתם לא אוכלים עוד היום, תקפיאו מיד." וכולם מקשיבים בצייתנות ויוצאים עמוסי שקיות.
מכורי בצק שכמותי חיים כל השנה בשביל שבועות. כשהחג הנכסף מתקרב, תכניות הבישול מציגות פתאום המון מתכונים למאכלים חלביים, המעדניות מתמלאות שפע סוגי גבינות, עוגות עסיסיות מציצות מחלונות הראווה של הקונדיטוריות, והיין הלבן נכנס לכוננות. מי בכלל זוכר מה החג הזה מציין? אני, בכל מקרה, מוצאת הרבה יותר עניין במנהגים. מאחורי הדלפק שלי מונחת שורה של שקיות גדושות ומעוררות קנאה, אלו הזמנות שנלקחו מראש לקראת שבועות. בלוטות הריר כבר לא עומדות בקצב.
העיסוק האובססיבי שלי במדפים לא מבטל את קיומו של השולחן המרכזי בחנות. מדובר באי של טעימות: מגוון סוגי לחמים עם גוש חמאה אדיר ממדים, שצריך רק למרוח ולטעום; קישים, שאר מאפים ועוגות מתוקות פרוסות לפיסות קטנות ומתוקות. לא עובר כאן איש בלי לטעום לפחות עוד משהו קטן אחד.
בשביל הבריאות
אנשים כמוני, שחיים בשביל שבועות, לא חייבים לסבול מחסימת עורקים. אלו מאתנו שמעדיפים לאכול את לחם המחמצת שלהם מחומרים טובים כמו חיטה מלאה, שיפון או דגנים; אלו מאתנו שמעדיפים להתרחק מחומרים משמרים; אלו מאתנו שהטריות חשובה להם (מדובר בשני סבבי אפייה ביום, כך שגם אם אתם מגיעים לחנות בערב, הלחם שתקנו עדיין נאפה רק לפני כמה שעות); אלו מאתנו שמעדיפים שהלחם שלהם ייעשה בעבודת יד ולא על ידי מכונה שגם כולאת אותו בתוך שקית פלסטיק למשך שבוע שלם – לחם ארטיזן הוא המקום בשבילנו. זאת ועוד: בימים אלו עובדים כאן במרץ על פיתוח מוצרים נטולי גלוטן, והתוצאות אמורות להגיע בקרוב.
אבל נחזור לשבועות. כמובן, את החנויות של ארטיזן ממלאים שפע של מוצרים, שלמעשה יכולים להרכיב ארוחה שלמה – מהלחם דרך המנה העיקרית, הקינוח ועד העוגיות שתגישו בסוף הארוחה ליד התה. הנה כמה טעימות: לחם שאור בתוספת זיתים ועשבי תיבול פרובנסיאל; כיכרות לחם במשקל שני ק"ג שאפשר לפרוס לכל האורחים וגם להשתמש בו לקישוט שולחן החג; קישים; כיסוני גבינה מלוחה; סלסלות תרד וגבינה מבצק פילו; עוגת גבינה בציפוי שוקולד לבן; עוגת שמרים, גבינה ולימון; והס מלהזכיר את המילה בורקס.
ראו, הוזהרתם:
הזמנות לחג מתקבלות עד יום חמישי, 24 במאי, בשעה 16:30, ומומלץ לא לחכות עד הרגע האחרון. אפשר יהיה לקנות מוצרים ללא הזמנה בחנויות גם בבוקר שישי, יש לקחת בחשבון שהן יהיו עמוסות קונים. ועוד אזהרה אחת: שיהיה לכם חג שמח וטעים.
