Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> כתבה על מסעדת קאזה דו ברזיל ראשון לציון

קאזה דו ברזיל


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"אבל אני כבר מתענגת על המנה הבאה: פקאניה, נתח ייחודי ונדיר מאחורי הפרה..." ערב יום העצמאות, אפרת רוזנטל חוגגת בארוחת שחיתות מהסוג הקרניבורי במסעדת קאזה דו ברזיל שבראשון לציון. מה יותר טעים, הבשר או הקינוח?

דקה לפני המנגלים של יום העצמאות חשקה נפשי בארוחת שחיתות מהסוג הקרניבורי. בן זוגי יודע שאין לזלזל בכישורי אכילת הבשר שלי, ומכין את עצמו לאתגר של כמה שעות וכמויות בשר אינסופיות, הפעם במסעדת קאזה דו ברזיל בראשון לציון, שמציעה ארוחת אכול כפי יכולתך. בשעה שבע בערב אנחנו מתייצבים מורעבים, ומבטיחים זה לזה לא להתפתות לשום מנת פתיחה - הבטחה שכמובן לא עומדת במבחן המציאות.

על שולחננו מונחים סלט ירוק בוויניגרט מתקתק, אורז לבן, תפוחי אדמה אפויים בעשבי תיבול, צ'ימיצ'ורי, בשר בקר קצוץ ושעועית שחורה ברוטב עגבניות ולחם בית חם וטרי. קרעי הג'בטה הפריכה מנגבים את תבשיל הבשר והשעועית השחורה, ולא נרגעים עד שהמנה מתחסלת. עד שיגיע הבשר, אנחנו מעסיקים את עצמנו בכוסות של יין ריחן אדום ובקפיריניה לימונית ריחנית, עם נגיעה קלה של אלכוהול. המשקה הקליל מרמה אותי בגדול, ותוך כמה דקות אני מסוגלת רק לאכול ולצחוק. מבחינתו זהו הדגם האידיאלי שלי, כך שהוא כבר אוהב את קאזה דו ברזיל.

ועכשיו יוצאת ארוחת השחיתות לדרך. הדיל "צ'ורסקריה קאזה דו ברזיל" כולל 11 סוגי בשר: אנטרקוט מובחר ומיושן, אסאדו עגל, שוק טלה, פיקאניה, מאמיה, פרגיות במרינדת סויה, דבש ויין לבן, לבבות ביין אדום, כבד עוף במשרה מתקתק, נקניקיות צ'וריסו דרום-אמריקאיות, כנפי עוף בברביקיו וקציצות בשר ברזילאיות. הבשרים לא מגיעים בבת אחת כמו בכל מסעדה סטנדרטית, כאן החוויה נמשכת ונמשכת, עד שאתה נופל שדוד, שיכור ומבושם.

מתחילים בנתחי פרגיות במרינדת סויה, יין לבן ודבש, רכות ועסיסיות, מתקתקות בשוליהן, פותחות תיאבון. הציפייה מותחת ומסקרנת, שכן אי אפשר לבחור את סדר הגעת המנות, רק להתמסר לפינוקים שנוחתים בזה אחר זה, בקצב ובעיתוי נכונים. בניגוד לחשש שלנו, הסטייקים לא נשמרים לסוף הארוחה, אלא מגיעים מיד כשאנחנו מסיימים את הפרגיות. כל אחד מאתנו מקבל נתח אנטרקוט עסיסי צלוי בדרגת מדיום, צרוב משני צדדיו ואדום-אדום בתוכו, נחתך בקלות, רך, משויש, בשרני, ארומתי וטעים מאד.

עכשיו מתחילה החגיגה הברזילאית, ולרגע נדמה שאנחנו בחו"ל, או לכל הפחות בבר שמח באילת. למסעדה נכנסות שתי רקדניות ברונטיות חייכניות לבושות בגדי ים ברזילאים, כשעל ראשיהן נוצות בצבעים עזים. המוזיקה הברזילאית השמחה מתגברת והן רוקדות בטירוף לצליליה, לא מותירות אף אחד אדיש למראה הסוריאליסטי. אחרי הריקודים פלוס אתנחתא קלה אנחנו מקבלים נקניקיות צ'וריסו מעולות ופיקנטיות במידה, ומיד אחריהן כבד עוף ברוטב פרובנסל, לבבות וקציצות בקר ברזילאיות עסיסיות ומתובלות. המלצר נעלם בין השולחנות, ולנו אין מושג שמנות הדגל עדיין לא הגיעו.

והנה הם באים, הבשרים המשובחים. המלצר מגיע הפעם עם שיפוד ענק בידו, וחותך לנגד עינינו נתחי אסאדו שומניים. הוא מגיש לנו מהקצוות ומפנים השיפוד, ולא עוצר עד שאנחנו אומרים לו די. אחרי כמה נפילות קשות עם מנות אסאדו במקומות אחרים, אסאדו העגל שלנו הוא רך באופן שערורייתי ממש. כאן אנחנו עוצרים כדי לקבל הסברים על הבשרים בקאזה דו ברזיל: הם נצלים בגריל מיוחד שמעביר אותם תהליך ייחודי של אידוי במים במקביל לצלייה, מה שהופך אותם לעסיסיים ורכים כחמאה.

אבל אני כבר מתענגת על המנה הבאה: פקאניה, נתח ייחודי ונדיר מאחורי הפרה. טעימה אחת מספיקה כדי שאכתיר אותה נסיכת הערב, אדומה עזה עם טעם בשרני עשיר שנשאר בפה. אחר כך מגיע שיפוד המאמיה הענק, שקצת מזכיר אותה בטעם, אבל בעיניי לא משתווה אליו. אחרון חביב הוא שוק הטלה, גם הוא רך, נימוח ונושר מהמזלג ישר לפינו. בלי לשים לב אנחנו מתפנקים בארוחה הזאת כבר שלוש שעות, אך באופן מפתיע דווקא לא התמלאנו באופן חריג. בזכות המגוון והשפע, אנחנו מצליחים רק לטעום ולא להגזים. הרקדניות הברזילאיות מחליפות תלבושות וממשיכות לרקוד, מלוות את הארוחה עד תומה, ואנחנו מרגיעים את טעמי הבשר העזים עם תה חם שופע נענע טרייה, השיטה הבדוקה להצליח להכיל גם קינוחים.

ובכן, שניים: לה בום במילוי קרם שוקולד וולרונה בלגי ותחתית קרנץ' וגם פונדט שוקולד עשיר, אם כבר שחיתות אז שיהיה עד הסוף. מתברר שאת הקינוחים מכין במקום הקונדיטור, שמוציא תחת ידיו בום שוקולד קפוא למחצה, מצופה בשוקולד איכותי ועוטף בתוכו כיפת מוס שוקולד בלגי משובחת. פונדט השוקולד מגיע סוף-סוף נוזלי. למה סוף-סוף? כי בהרבה מסעדות הוא מוגש אפוי לגמרי וכמעט נטול לבת שוקולד. היה קשה לי להחליט ממה הכי נהניתי - מהבשר או מהקינוח – אבל מה זה משנה.

יום עצמאות שמח.