Skip Navigation Linksראשי > ברים, יין ואלכוהול > ברים ופאבים> כתבה על שטרן 1 תל אביב

שטרן 1


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

הבעיה של דניאל לוין עם חג הפסח היא איסור שתיית בירה. רגע לפני ליל הסדר הוא מגיע לשטרן 1 שבפלורנטין – בר בירות, ויסקי ונקניקיות. עם יותר מ-160 סוגי בירה ונקניקיות איכותיות של אלן טלמור, כדאי להגיע איך שפסח ייגמר

יש אנשים שפסח הוא בשבילם סיבה למסיבה, אבל אני לא אחד מהם. ולא בגלל המצות, אלא כי המשמעות של החג הזה בשבילי היא שבוע בלי ויסקי ובירה. ערב לפני ליל הסדר יצאתי עם גל במיטב המסורת כדי לנצל את הזדמנות הבירה האחרונה שלנו.

נפגשנו בשטרן 1, שמגדיר את עצמו כפאב בירות, ויסקי ונקניקיות. האווירה בכניסה מזמינה, ומוזיקת הרוק שהתנגנה ברקע התחלפה לאורך הערב בכמה טראקים אלקטרוניים ובג'אז. העיצוב קלאסי ונקי, נטול גימיקים שמנסים לגנוב את ההצגה, מה שמשאיר מקום לחובבי אלכוהול טוב. מיד כשהתיישבנו במרכז הבר קיבלנו מהברמן תפריט כללי, ועוד אחד, שמוקדש לבירות בלבד.

במקום לספור את ברזי הבירה שנפרשים לאורך הבר של שטרן 1, הצצתי בתפריט, שגילה לא פחות מ-28 סוגים שנמזגים מהחבית, ארבעה מתוכם מתחלפים. אם מוסיפים לאלו את הבירות שמוגשות בבקבוק, מגיעים יחד ל-160 פריטים שונים. המבחר מרשים אך מבלבל, ולשמחתנו הברמן נחלץ לעזרנו. קודם כל הוא שאל לגבי ההעדפות שלנו, ואז הגיש לנו כמה כוסיות קטנות לטעימה: לה טראפ קוואדרופל - עשירה בטעמים ובעיקר מרירה, פרנסיסקנר הפה - מאזנת בין חמיצות למרירות, ובירה ישראלית בשם "הדובים" - ריחנית כמעט כמו בושם. בסוף החלטתי על לה טראפ קוואדרופל, וגל, שטעם בינתיים ארבע בירות אחרות, בחר באלכסנדר בהירה.

בזמן שהמקום התחיל להתמלא, הכוסות שלנו התרוקנו, ונעשינו רעבים. הברמן הציע שלפני שנזמין נקניקיות, נטעם מהמנות הראשונות - וצדק. אז התחלנו עם מנה של פלפלונים חריפים ממולאים בגבינה מטוגנת, שהוגשו על טוסטונים. הם היו פיקנטיים במידה וליוו את הבירה בצורה מצוינת. בנוסף הגיע גם שניצל חציל, שטוגן בציפוי פאנקו והיה קריספי מבחוץ אבל בשרני מאד בפנים. את שתי המנות הייתי מזמין ליד הבירה גם אם לא הייתי רעב, רק כי הן טעימות וכיפיות.

לסיבוב השני גל הזמין כוס לה שוף, ודיווח שהיא פירותית ומתקתקה. בסבב ב' שלי אני סמכתי על המלצת הברמן, ונהניתי מבירת הבית, שנקראת כמובן "שטרן 1". עברנו לתפריט הנקניקיות, שמציע מבחר יפה של מנות מיוחדות לפחות כמו הבירות, מעשה ידיו של השרקוטייה המפורסם אלן טלמור. נקניקיות הטולוז שלי נעשו מבשר לבן, קוביות של גבינת פיקורינו ובצל ירוק. הן היו עסיסיות והטעם שהגבינה הוסיפה הורגש. הנקניקייה הוגשה על מצע של כרוב מבושל לצד שלושה רטבים: מיונז ועשבי תיבול, מיונז חזרת, וצ'ימיצ'ורי הבית, שלושתם מעולים. לתוספת קיבלתי טבעות בצל שהיו מדהימות בזכות רכות החומר, האווריריות והעובדה שלא נספגה בהן טיפת שמן.

גל הזמין נקניקייה גרמנית קלאסית שנקראת דיקלביג בראדווקסט, שהצטיינה בטעם חזק מאד, ולצדן קיבל צ'יפס-שום משובח. אבל ההפתעה של הערב הייתה הנקניקייה השלישית שקיבלנו: צ'וריסוס ספרדית, שהטעם שלה הזכיר לי מאד נקניקייה שאכלתי בכפר קטן בצפון ספרד. היא הייתה אותנטית ושפעה טעמים, ואם לא הייתי מלא עד אפס מקום, בטח הייתי מזמין עוד אחת.

הגיע סוף הערב שלנו בשטרן 1, והיינו בהחלט מוכנים לשבוע נטול בירה וסוגים אחרים של חמץ. בפעם הבאה שנגיע, יחכו לנו טעמים נוספים לגלות.