Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > מסעדות מומלצות> כתבת ביקורת על מסעדת הדייגים בנמל יפו

הדייגים בנמל יפו


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"פילה הסלמון שלי מגיע כשהוא שחום וצרוב בפסי גריל שחורים, ובפנים בשרו אדמדם ורך. אני סוחטת עליו המון לימון, בוזקת מלח ונוגסת בשמחה..." אפרת רוזנטל פותחת את האביב עם ארוחת דגים במסעדת הדייגים שבנמל יפו

זה כנראה שעון הקיץ. סוף סוף, אחרי ימים סגריריים מדי, השבת האחרונה הייתה שטופת שמש, ואנחנו החלטנו על טיול בפארק יפו על גדות הנמל. גבעות דשא גדולות, מרחבי הליכה ורכיבה, מגרש משחקים אתגרי, חוף ים סלעי, בריזת ים ושמש הם כולם תפאורה מושלמת לבילוי זוגי או משפחתי.

אחרי כמה שעות בפארק וטיול על נמל יפו, הרעב מזדחל לבטן של שנינו. בהשראת הים וריח המלח, אנחנו נכנסים למוד של ארוחת דגים, ותופסים שולחן על גדות המים, מרחק פסיעה מהסירות, הדייגים והחכות. מסעדת הדייגים קיימת במתכונתה הנוכחית כבר 48 (!) שנים. זוהי מסעדה אותנטית וגדולה, שגולת הכותרת שלה היא השולחנות על גדות מי הנמל, וכמובן - דגים טריים שהרגע נמשו מן המים במחירים סבירים לגמרי, מבחר אינסופי של סלטים, או בקיצור - מתכון מנצח ליום שבת.

אנחנו פותחים עם מבחר סלטי הבית, שתוך דקות מונחים על השולחן: גמבות חמוצות, סלט תירס, סלט טונה, חמוצים ביתיים, זיתים סוריים דפוקים גדולים, מטבוחה פיקנטית, חצילים בעגבניות וסלט עגבניות טורקי. לצד אלו המלצרית מגישה לנו את חומוס הבית בליווי פיתות חמות וקרעי פיתות שנצלו על הגריל בשמן זית וזעתר. גרגירי החומוס בתיבול המדויק מתחסלים במהירות, ותוך שתי דקות אנחנו מזמינים מנה נוספת. שאר הסלטים טובים וטעימים, אבל אנחנו מפתחים התמחות בגמבות ובסלט חצילים. המנה הראשונה שלנו היא גבינת חלומי - משולשי גבינה חמים ושחומים עם טעם בשרני מעולה. אחריה אנחנו מעניקים לעצמנו כמה דקות של חסד ושקט ורק בוהים בסירות בנמל, מחפשים תשובה לשאלה למה לא כל יום יכול להסתיים ככה.

את המנות העיקריות אנחנו בוחרים בקפידה, דגים כמובן: בשבילי - פילה סלמון צרוב בגריל בליווי סירות תפוחי אדמה בתנור, ובשבילו - מוסר ים צלוי בתנור בתוספת צ'יפס. פילה הסלמון שלי מגיע כשהוא שחום וצרוב בפסי גריל שחורים, ובפנים בשרו אדמדם ורך. אני סוחטת עליו המון לימון, בוזקת מלח ונוגסת בשמחה. בן הזוג עסוק בשלו, עד שאני מחליטה, למורת רוחו, לטעום גם משלו, טעימה שגורמת לי לזנוח את הסלמון שלי לאנחות. דג המוסר שלו גדול ובשרני, עסיסי ונימוח, עם טעם וארומה של דג אמתי וטוב. המנה שלו כל כך גדולה, שאני הופכת אותה, תולשת בלי בושה מחצית לצלחת שלי ונהנית מכל ביס. "תזכיר לי להזמין בפעם הבאה את המוסר" אני זורקת לו תוך כדי זלילה, ושומעת בחצי אוזן את צקצוקי הלשון שלו.

כמה דקות אחר כך אנחנו מסיימים בתה נענע וסופלה שוקולד, שמגיע עם הפתעה של קוביות שוקולד לבן בתוך לבת השוקולד הנוזלית שלו. הוא עטוף בשלושה כדורי גלידת וניל וסירופ שוקולד. מנות גדולות כבר אמרנו? אנחנו מסיימים ארוחה מעולה ויום טיול כיפי עם מבט אחרון לעבר הנמל ושאיפה אחרונה מריח המלח המשכר של הים. יותר מזה אנחנו לא צריכים.