"תראו, בסך הכול בולינט הוא בר-קפה-מסעדה מגניב ולא מתיימר, ואם ההתפתחויות האחרונות של המקום הן באמת סימן לבאות, הרי שאנחנו נמצאים בפתחו של קיץ כיפי במיוחד..." יונתן שטרנברג מתכונן לקיץ בבולינט ירושלים
אני חייב להודות שלא הייתי בבולינט כבר שבע שנים לפחות. הייתי מגיע לפה הרבה, בעיקר בימי שישי ובשבת אחר הצהריים, שתמיד היו מלאים, בתקופה שבה זה היה אחר הברים-בתי קפה הכי נחשבים בירושלים. מאז זרמו מים רבים בנהר, והיום מתחיל לחול בו שינוי, שעם קצת מזל יחזיר עטרה ליושנה.
בולינט ממוקם במרכז העיר, ליד רחוב בן יהודה. באחרונה הוא החליף ידיים, והשותפים ארז ספיר ודור מוסקוביץ' החליטו להחיות את המקום עם מוסיקה חיה, מסיבות רחוב בימי שישי (פעם בולינט היה מפורסם בזכות האירועים האלו), תפריט משודרג, ערבי נושא, הנחות מיוחדות ודילים לסטודנטים וללקוחות קבועים, ובקיצור – כל מה שצריך כדי להבטיח שבולינט יהיה שוב הבחירה הטבעית של ירושלמים צעירים ותיירים.
זהו אחד המקומות היחידים בעיר (למיטב ידיעתי גם זוני וארומה נכללים ברשימה הזו) שפתוח 24/7, 364 ימים בשנה (סגור רק ביום כיפור), כך שאם אתם מחפשים המבורגר, סנדוויץ' או שקשוקה בארבע לפנות בוקר, ארוחת ערב ברבע לחצות או אם פשוט בא לכם ארוחת בוקר מוקדמת בשבת בבוקר, בולינט הוא אופציה מצוינת.
התפריט החדש עדיין בבנייה, כך שאחרי התייעצות קצרה שתבטיח שהכתבה תהיה רלוונטית גם בהמשך, החלטנו לטעום מהמנות שלדעת ארז יישארו – שניצלונים, סלט בולינט והמבורגר בולינט. ארז הזכיר שהתפריט החדש יכלול גם מנות יותר "רציניות", כמו סטייקים, פירות ים ואפילו קורדון בלו קלאסי, אבל שהמחירים עדיין יהיו הגיוניים ושהאווירה תישאר קלילה.
בזמן שאנחנו מחכים שהאוכל יגיע, אנחנו יושבים על טובורג ווינשטפן, ובינתיים מגלים בתפריט שייקים מעניינים. בהתחשב בכך שבחוץ היו חמש מעלות ושירד גשם זלעפות, החלטנו לוותר על האופציה הזו. אבל יום אחד, כשיהיה פה אחר צהריים קיצי, אני בהחלט אוכל לראות את עצמי יושב בחוץ עם שייק פירות קר.
האוכל של בולינט הוא לא מהמתיימרים וגם לא נכנס לרשימת תפריטי העילית, אבל הוא כל מה שאתם מקווים שיקרה בפאב-מסעדה מהסוג הזה. המרכיבים טריים, המנות נדיבות מאד (ועוד קצת), המחירים הגיוניים והשירות ידידותי ולא מעונב. מתוך שלוש המנות שטעמנו, המועדפות עליי היו הסלט בולינט והשניצלונים.
השניצלונים, כפי שכולם יודעים, הם האחות הקטנה של השניצל המסורתי שמוגשת כמעט בכל הברים בארץ. מה שנחמד בהם זה שהם בגודל נגיסה, ושבדרך כלל הם מוגשים עם צ'יפס וסלט בצד. הגרסה של בולינט הייתה מאד טעימה, הוגשה חמה במיוחד וזרעי השומשום בציפוי הוסיפו לה טוויסט קראנצ'י. גם הסלט היה מעולה – מבחר נאה של ירקות טריים עם המון גבינת פטה (או שאולי היא הייתה גבינה בולגרית) ותל נדיב של אגוזים וזרעים טריים שנקלו במחבת. טבח הבית סווהיל שוויקי מוסיף קורט סוכר לפני שהוא מסיר את תערובת האגוזים מהאש, והטריק הקטן הזה מקרמל את האגוזים ומוסיף שכבה נוספת של קרנצ'יות ומתיקות נעימה לסלט.
לקינוח נהנינו מפאי שוקולד מושחת שהוגש עם כדור גלידת וניל אמתית ושני אספרסו. תראו, בסך הכול בולינט הוא בר-קפה-מסעדה מגניב ולא מתיימר, ואם ההתפתחויות האחרונות של המקום הן באמת סימן לבאות, הרי שאנחנו נמצאים בפתחו של קיץ כיפי במיוחד.
