Skip Navigation Linksראשי > ברים, יין ואלכוהול > ברים ופאבים> כתבת ביקורת על בר-מסעדה פראג הקטנה בתל אביב

פראג הקטנה


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"כשהגשם מכה בזגוגיות, חזרזירים צלויים ומבושלים מרפדים לנו את הבטן ובירה טרייה מחליקה בגרון – לא ראינו סיבה לחזור הביתה..." ובעיקר כשבשבוע הבא (7-9 בפברואר) חוגגת פראג הקטנה יום הולדת 10. אדם בר באלנבי

הזיכרונות שלי מפראג "הגדולה" קצת מטושטשים. זה היה ביקור חפוז, במסגרת חניית ביניים. אני זוכר קור גדול, גשם, ערפל ושיטוט תזזיתי בעיר העתיקה בניסיון להספיק (note to self: אל תנסה להספיק כשאתה בחו"ל. מרשם בדוק לסבל ותסכול). למעשה, הזיכרונות החיוביים היחידים שיש לי מהעיר (שעבור שאר העולם היא מקור לזיכרונות רומנטיים של חופשה נפלאה) הם פסקי זמן קצרים שלקחנו כדי להתחמם, לאכול ולשתות. הבירות והתבשילים הכבדים והעשירים, במסבאות עממיות קטנות בעיר העתיקה, הן הביטוי לגעגוע שיש לי לפראג (ולא עוד נשיקה סתמית על גשר בשעת שקיעה, כמו לכולם).

להבדיל מפראג הגדולה, פראג הקטנה נמצאת בהישג יד. המסעדה המקורית הוקמה ב-2002 ברחוב הכובשים על ידי מהגר עבודה מצ'כיה, שהתאהב בישראל (ובישראלית). מאז הספיקה המסעדה לנדוד לרחוב הירקון, ובמשכנה הנוכחי באלנבי היא מככבת כבר חמש שנים אם לא יותר. פראג הקטנה התרחבה גם לערים נוספות (בת-ים, אשדוד) ובקיצור – המטבח הצ'כי והמבשלות הצ'כיות תקעו בישראל יתד.

אז יצאתי עם ד' לערב בנים, כדי לשחזר את השמחה וההנאה מהמסבאות של פראג. הסניף באלנבי גדול, ומכיל, מלבד הבר, כמה חללים נפרדים, בעלי אופי מעט שונה. התחלנו את הערב בחלק שהעיצוב שלו משך את עינינו – הרבה עץ ואביזרים עתיקים שמשולבים בחלל: תנור, כלי מטבח וגם ספלי בירה עתיקים, מהאוסף הפרטי של בעל המקום. במקרה היה זה גם האגף שהייתה בו נוכחות נשית מסיבית (נראה שגם הן העריכו את האסתטיקה, ואנחנו – את כושר השתייה שלהן).

פתחנו עם שתי כוסות של פילזנר מהחבית. הצ'כים גאים בעובדה שהם ייצרו את בירת הלאגר הראשונה בעולם (1842. את שאר הפרטים תמצאו בוויקיפדיה) ומשם הועתקה טכניקת הייצור לשאר ארצות תבל. בפראג הקטנה, כמו בבית מרזח שמכבד את עצמו, המזיגה איטית, והטמפרטורה מדויקת. מלבד הפילזנר יש במקום עוד 13 ברזי בירה, כשכמעט כולן למעט אירית אחת ושתי גרמניות – צ'כיות טהורות. את הסיבוב הראשון שלנו ליווינו עם "האלושקי" – הגרסה הצ'כית ל"שפצל'ה", הבצקניות הנפלאות מדרום גרמניה. הן מיוצרות (כמו כל שאר המנות) במקום, ומוגשות ברוטב שמנת, שום ופטריות, עם פטרוזיליה קצוצה וגבינת אמנטל מגוררת ממעל – עונג חם ומנחם ליום חורף גשום. לצד ההאלושקי הזמנו גם ממרח צ'כי על בסיס מיונז, גבינה ושום. יחד עם פרוסות סלמי בשרניות, לחם וחמוצים, זו מנה קלאסית של בית מרזח.

לקראת המנות העיקריות בחרנו בבירה קוזל כהה בעלת טעם קרמלי עדין, כדי שהגולאש ושוק החזיר הצלויה )עם כרוב אדום ותפוחי אדמה) ירגישו בבית. האמת היא שבשלב הזה כבר אי אפשר היה שלא להרגיש בבית – כשהגשם מכה בזגוגיות, חזרזירים צלויים ומבושלים מרפדים לנו את הבטן ובירה טרייה מחליקה בגרון – לא ראינו סיבה לחזור הביתה. כשהתברר לנו שבחלל הסמוך מתחיל השידור של הסופר קלאסיקו בשידור ישיר מהקאמפ-נואו – עברנו מחדר הבנות לחדר הבנים, הזמנו לנו עוד בירה (קרושוביצה, אם אתם חייבים לדעת), אבל גם קינוח כדי לאזן את מרירות הבירה. פלאצ'ינקי (בלינצ'סים) ממולאי ריבה ומעוטרים בהררי קצפת סיפקו לנו את ה-Sugar rush האולטימטיבי כדי לעקוב בחדות אחרי תהפוכות המשחק.

בשבוע הבא (7-9.2) יחגגו כאן בפראג הקטנה יומולדת 10 שנים למסעדה. במסגרת המבצע ניתן יהיה לרכוש כוס בירה (1/2 ליטר) שעוצבה במיוחד למאורע ב-25 ₪ (כולל הכוס). כל מילוי מחדש של הכוס יעלה 10 ₪ בלבד. הולך להיות יום הולדת שמח!