Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > מסעדות מומלצות> סיור העמותה לתיירות תל אביב בפלורנטין והמלצה לפאבים

פלורנטין מתעוררת


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

שירלי רחמים כבר התאהבה בסיורים של העמותה לתיירות תל אביב, והפעם היא מתעוררת בפלורנטין. הסלוניקאים, הפולנים, הבוכרים, הפרסים, האמנים, מסיבות הרחוב ומגדלי היוקרה – ועוד לא שתינו, אז גם המלצות לפאבים בשכונה

שוב נגמר השבוע ופינה את מקומו ליום שישי. באחרונה, משהתאהבנו בסיורים של העמותה לתיירות תל אביב, אנחנו מתעוררים מוקדם בכל שבוע, ועוד לפני הקפה של הצהריים מספיקים גם לסייר וללמוד קצת. השבוע בחרנו סיור בשכונת פלורנטין הדרומית.

את פלורנטין ייסד בשנת 1927 דוד אברבאנל והקבלן שלמה פלורנטין שעלה לישראל מסלוניקי שביוון. שמה של השכונה נועד להנציח את אביו של האחרון – דוד, כך מספר לנו המדריך דורון עוזר בפינת הרחובות וושינגטון-סלמה.

בשדרות וושינגטון כל פינה היא מעניינת, מודעות ועיצובי חלונות יצירתיים מעטרים את הרחוב. בבורקס מיס שברחוב שטרן מספר לנו הבעלים על המקום שהחל את דרכו כבר לפני 50 שנים עם מאפים נפלאים שהמשפחה מתמחה בהכנתם עוד מימי סלוניקי. הייתה לנו הזכות לטעימה משובחת מהמגוון של מיס - בורקסים של חצילים קלויים וגבינות בטעם נפלא, עוגת תפוז נהדרת ועוגת שוקולד מעולה.

רחובות פלורנטין הם יפהפיים, עם כל הפעמים שביקרתי בשכונה עדיין לא גיליתי את כל נפלאותיה. בבית הכנסת "תפארת ישראל" של משפחת מרגלית אנחנו שומעים כמה סיפורי פיקנטריה על השכונה ויושביה לאורך ההיסטוריה: אם פעם פלורנטין הייתה של הסלוניקאים, הפולנים, הבוכרים והפרסים, הרי שהיום נוף השכונה נראה קצת אחרת והיא מזמנת אליה צעירים רבים, אמנים ואנשי רוח. ברחוב אברבאנל ובעוד כמה פינות בשכונה כבר התחילה בניית בתים חדשים ויוקרתיים, מה שעשוי לסמן את כניסתם של דיירים חדשים לשכונה.

אבל רחוב אריאל אקוסטא הוא עדיין קטן, מיוחד ונושא ניחוח אירופי קסום: בית קפה קטן, מנורת רחוב מרשימה, מסעדה וחנות כלי בית ייחודית. בהמשך הרחוב ואחרי כמה צעדים אנחנו מגיעים לרחוב הרצל המפורסם, הידוע כרחוב הרהיטים. גם לרחובות אחרים בשכונה, מתברר, יש התמחויות שונות, קחו לדוגמה את רחוב המנורות ואת רחוב הצעצועים.

ברחוב וולפסון אנחנו פוגשים את יהודה מחנות המסגרות. הכול התחיל כשיום אחד, יהודה נעדר לרגע מהחנות. מי שחיפש אותו השאיר לו על הדלת ציור וחתימה במקום הודעה רגילה, ואחרי עוד ציור ועוד חתימה, הדלת הפכה מבוקשת, ומיטב האמנים מכל הזמנים כבר חתומים עליה.

כהוכחה לימיה הסלוניקאים של פלורנטין, עברנו בקונדיטוריה של אלברט ברחוב מטלון, שמשנת 1935 ועד היום מכין מרציפנים איכותיים בעבודת יד וללא התערבות מכונה. ברוח עכשווית יותר, סיבוב נוסף ברחובות השכונה גילה לא מעט ברים ובתי קפה בכל פינה, והרי השכונה שוקקת חיים ומסיבות רחוב ספונטניות.

בדרכינו חזרה טעמנו ממסעדת "בראשית" הבוכרית-אותנטית: מאפה עם בשר שכבר סימן את אותותיו לשעת הצהריים. סיימנו במוזיאון הלח"י ברחוב שטרן, ומי שבחר להישאר במוזיאון כמונו זכה להרצאה מדהימה ולסיפור חיים מרתק, שקרה ממש כאן לפני עשרות שנים.

אבל, בפלורנטין כמו בפלורנטין, אני לא הולכת הביתה בלי לשתות משהו

שטרן 1 (לא קשה לנחש איפה הוא נמצא) הוא פאב קטן שבו עשרים וארבעה ברזי בירות והמון נקניקיות איכותיות (מרגז עצבנית, אייריש לפריקון, טולוז מונאמור ואחרות). עכשיו, כשחורף, פוזלים כאן גם לעבר הוויסקי.

סאצ'מו בר ברחוב ויטל 6 נמצא במרכז הבילוי של השכונה, והוא בעל סגנון אנגלי, ריח אלכוהולי אפוף עשן ויותר מ-60 סוגי ויסקי ומבחר קוקטיילים. כמו פלורנטין עצמה, הסאצ'מו הוא חם, קטן, ביתי ושכונתי.

צילום: שירלי רחמים