בר גיורא: דיזינגוף

"המגמה המתקתקה נמשכת גם לעיקריות, עם ג'רי קא קווארה – נתחי אנטרקוט ברוטב שזיפים מתקתק וסמיך, עם פטריות פורטובלו, בצל וקשיו, שמשתדכים היטב לאורז פרסי חלק..." מיכל גיא וברת בבר גיורא במסלול בין דיזינגוף סנטר לכיכר

המסלול דיזנגוף סנטר (שופינג) – כיכר דיזנגוף (סרט) הוא די קבוע אצלנו, אבל בעיה אחת תמיד נותרת בו בעינה: האוכל. הסנטר מלא בבתי קפה סתמיים, שלארוחתנו באחד מהם התלוותה יום אחד מריבה קולנית בין שני ניצים בשנות השישים לחייהם, שאת מה שהם צעקו זה על זו אני מתביישת לחזור. לא שאני לא מתרשמת מיכולתו של הקניון לספק לי בידור עם ארוחת הערב – אבל השבוע, כשנקלענו לאזור, החלטנו בכל זאת לחפש את מזלנו מחוץ לו. בר גיורא הצמוד משך את תשומת לבנו מייד, עם חצר חיצונית מרווחת ונעימה, ספות רחבות ומפתות, מאווררים גדולים ואווירה משוחררת ולא מחייבת.

בר גיורא קיים פה מזה 11 שנה, ויותר משהוא מסעדה, בית קפה או פאב – הוא מתחם בילוי. בקומה התחתונה נערכות הופעות. בכל יום ראשון מופיע פה אפרים שמיר, בימי שני במה פתוחה לאמנים צעירים, ובשלישי – ערבי ג'אז. בקומה העליונה - מתחם אירועים, ובאמצעית - האוכל. כולל בר אלכוהול שפתוח, כמו המקום, משמונה בבוקר ועד הלקוח האחרון, כולל ארוחות בוקר, עסקיות צהריים וספיישלים המשתנים מדי יום. אנחנו מתיישבים בחצר המרווחת, מבקשים ומקבלים מים, בבקבוק כחול, עם הרבה קרח בכוסות. ואחריו מגיע עוד אחד, ועוד אחד, בלי שנצטרך לבקש. לאיזון אנחנו מזמינים גם דיאט קולה ומיץ גזר טרי, סחוט במקום. כיף לשבת בבר גיורא באוגוסט.

התפריט של בר גיורא הוא ישראלי עם טאץ' אוריינטלי-ביתי, וכולל סלטים, כריכים, פסטות, המבורגרים ומנות בשריות. אנחנו פותחים עם עלעלים דקיקים של קרפצ'יו פילה בקר, כבוש היטב בשמן זית, חומץ בלסמי ופלפל שחור גרוס טרי, ומוגש עם פרמזן ופוקצ'ה טרייה, המשוחה אף היא בשמן זית. לצדם - חציל קלוי בגריל בשלמותו, רך מאוד מבפנים וקראנצ'י מבחוץ, מנה נפוצה למדי שקיבלה בבר גיורא טוויסט חמוץ-מתוק, של עשבי תיבול חמצמצים ומרעננים מחד, וטחינה וסילאן מאידך.

המגמה המתקתקה נמשכת גם לעיקריות, עם ג'רי קא קווארה – נתחי אנטרקוט ברוטב שזיפים מתקתק וסמיך, עם פטריות פורטובלו, בצל וקשיו, שמשתדכים היטב לאורז פרסי חלק. ועוד מהמטבח הפרסי: דולמה - ממולאים פרסיים: פלפל, קישוא ועלי גפן ממולאים באורז ובשר, ברוטב לימון פרסי ורימונים, מתובל ומתקתק. מנה נהדרת, שמצליחה לעשות את מה שלא הצליחו אלפי מנות לפני: להביא לסולחה ביני לבין הפלפל, הירק שאותו אני מכנה "זדוני" ונוהגת להתרחק ממנו כמו מאש. זה של בר גיורא היה שווה את הפשרה – מתברר שאימא של אחת הבעלים מגיעה מדי שבוע ומבשלת מנות פרסיות מיוחדות, המופיעות בתפריט הספיישלים, ומקדמות, כאמור, את השלום.

הסיומת מבטיחה לא פחות: פיטר לוגר קוקי – עוגיית שוקולד צ'יפ ענקית, אפויה במקום ומוגשת עם רוטב שוקולד חם וגלידת וניל; ומילפיי ברולה – גלילי קרם ברולה קפוא מונחים בין שכבות בצק פילו, בזיגוג רוטב טופי-קרמל. אנחנו מלקקים את הצלחות, אחר כך את האצבעות, ואחר כך מבטיחים לעצמנו לא להתפשר יותר: בפעם הבאה, בין השופינג לסרט, חוצים את גבולות הסנטר לבר גיורא. כי מגיע לנו.