Skip Navigation Linksראשי > ברים, יין ואלכוהול > ברים ופאבים> כתבה על בר-פאב המגדלור ביפו העתיקה

המגדלור של יפו


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

כבר שכחנו איך זה לצאת לדייטים: אפרת רוזנטל מגיעה עם בן זוגה אל המגדלור של יפו העתיקה, הממוקם, מאז ומתמיד, בתוך בית אבן יפואית עתיק, שתי קומות של מערות אינטימיות מרופדות בכריות מזמינות. ויש גם קוקטיילים

כבר שכחנו איך זה לצאת לדייטים, לראות בפיק-אפ-ברים את כל המאוהבים ואת אלו שמעמידים פני מאוהבים, אנחנו קצת מקנאים בהם מאז שאנחנו כבר לא תל-אביבים. פיק אפים זה טוב ויפה, אבל בינינו, מי בכלל יכול לדבר בתוך בליל הרעש ועשן הסיגריות? חיפשנו פתרון ביניים, קצת פחות מבולגן מבר אבל קצת יותר שמח ממסעדה או בית קפה. מצאנו.

בתוככי יפו העתיקה פנימה מסתתר המגדלור. בית עתיק מאבן יפואית מהממת, בנוי כשתי קומות עם מערות יפהפיות ואינטימיות, בתוך כל מערה מבודדת ניצבות ספות מרופדות בכריות מזמינות. שילוב נדיר של אינטימיות ושקט לצד מוזיקה עולם מעולה, צלילים של יסמין לוי וגם פלמנקו. מושלם לדייטים וגם לזוגות. בשעה עשר בלילה הם מתחילים להגיע לבר המגדלור, זוגות-זוגות של יפים, שמחים ומאוהבים, ישראלים לצד תיירים. הקוקטייל הראשון מהבר נותן את אות הפתיחה לתחילת הערב.

אנחנו מזמינם אותו מפנק על בסיס תות-בננה-פינקולדה. טעים נורא אפילו לי, שקצת מתקשה עם אלכוהול. בן זוגי מזמין לו פיג'לינג, ומכאן, בשעת לילה זו, החיים בהחלט יפים. המלצריות של המגדלור לא מפסיקות להגיש קוקטיילים לכולם, ואנחנו, ישראלים סקרנים, מנסים להבין מה מקשקש הזוג הספרדי שמולנו. הקוקטיילים פותחים לנו את התיאבון, ואנחנו מתחילים להתפרע: חציל קלוי בטחינה, פיצת הבית עם בולגרית וזיתים, ופלטת גבינות וירקות, הכוללת גבינה מעושנת, פטה, רוקפור ומוצרלה, בקיצור חגיגה מושחתת.

ראשונות מגיעות הפיצה ופלטת הגבינות, מלווה בג'בטה ריחנית וחמה. אנחנו בוצעים ממנה ומתענגים על הלחם הטרי שהרגע יצא מהתנור. אהובי מתנפל על הרוקפור, ואני בתמורה מחסלת לו את המעושנת ואת הפטה. את הירקות אנחנו טובלים במטבל אלף האיים שמגיע בצד. ואז אנחנו עוברים לפיצה, שהספיקה קצת להתקרר. הבצק שלה מעט עבה לטעמנו, אבל הטעם פשוט מושלם, היא מכילה כמות מדויקת של רוטב נפלא, כמות נדיבה של מוצרלה והמון זיתים, כמו שאנחנו אוהבים. רק אחרי שאנחנו מחסלים את שתי המנות עד הפירור האחרון, אנחנו נרגעים, מסתכלים בעיניים, לבד בתוך מערה סודית.

עכשיו מגיע תורו של החציל להגיע, והוא, כמובטח, גולת הכותרת של הארוחה. מרגישים שהוא נקלה בזה הרגע בתנור, והוא גדול, בשרני וחם-חם. מעליו נמזגה בנדיבות טחינה משובחת, ולצד כל הטוב הזה שנפל בחלקנו, המון טוסטוני פיתה קלויים ומתובלים. עד לפני רגע עוד היינו בטוחים שאנחנו כבר לא רעבים, אבל החציל היתל בנו.

אחרי כל האוכל, אנחנו זקוקים לתה עם נענע. זה אולי נשמע מוזר, אולי קצת זקן, להזמין תה עם נענע בבר, אבל המגדלור מקבל אותי כמו שאני, עם התה ועם הנענע.

אחרי התה הרותח, אנחנו מזמינים סופלה שוקולד. הוא נאפה במקום, פריך מבחוץ, לוהט מבפנים, עם לבת שוקולדת לבן נוזלית מבעבעת, והמון גלידה וקצפת בצד. איש לא היה מסרב.

אנחנו מלקקים את שאריות הסופלה האחרונות, ומשתהים עוד קצת. שעה אחרי, אנחנו יוצאים ללילה של יפו העתיקה, מוכנים להישבע שאנחנו קצת יותר מאוהבים.