Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > מסעדות מומלצות> כתבת ביקורת על ריבר נודלס בר רמת גן

ריבר נודלס בר


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"המנות תמיד גדולות ומשביעות, והשירות יעיל ומחויך, עם מלצרים שיודעים לפרט את המרכיבים של כל מנה ומנה ויעזרו לך בסבלנות להחליט מה בא לך היום..." שפרה צח מלבנת עניינים בארוחת ערב בריבר נודלס בר שברמת גן

ריבר היא מסוג המסעדות שבהן אתה הולך על בטוח. מקום שאליו אתה מגיע כדי לאכול שוב את המנות שאתה אוהב, בלי לצפות לחידושים קולינריים מסעירים וגם בלי ליפול לאכזבה עם מנה לא מוכרת. המנות תמיד גדולות ומשביעות, והשירות יעיל ומחויך, עם מלצרים שיודעים לפרט את המרכיבים של כל מנה ומנה ויעזרו לך בסבלנות להחליט מה בא לך היום. חידוש אחד בכל זאת נרשם בביקורנו האחרון בריבר רמת-גן: ערב ג'אז, עם שלישיית נגנים שהנעימה בנגינתה ליושבים בחוץ. אנחנו, שתכננו להקדיש את הזמן בעיקר לשיחה לעומק, העדפנו שולחן פינתי קטן בפנים, שיאפשר לנו ללבן בשקט את כל הטעון ליבון.

אנחנו פוצחים בשני משקאות בריאות – לימונענע גרוס, מעין "ברד" ירקרק, חמוץ-מתוק ומרענן, ומלון-ג'ינג'ר מתקתק וטעים. המלצרית החמודה מביאה לנו גם צלחת של קימצ'ה – כרוב כבוש ברוטב צ'ילי מתוק, ועל הדרך גם מנסה לשפר את יכולותיי בתחום האחיזה במקלות. "זה פשוט", היא מסבירה, "בסך הכול צריך קואורדינציה". אאוץ'. עדיף כבר לדבר על התפריט. על סושי לא נוותר, כמובן. אבל איזה? ומה לעיקרית?

טוב, אז נתחיל עם הסושי ונחליט. המגש שלנו מקבץ שתי אופציות מוצלחות במיוחד: ספיישל דגים – רולים של טונה, סלמון ודניס במילוי אבוקדו, מלפפון וגזר ו"יאמי רול", שכשמו כן הוא – מעטפת אבוקדו ומילוי של סלומון, טונה ופירורי טמפורה, שמוסיפים לו פריכות נעימה. מסושי לסושי השיחה מתקדמת, ורק המגש המתרוקן והמלצרית שחוזרת אלינו מזכירים לנו שבעצם היינו אמורים בזמן הזה גם לדון במה שנרצה להמשך. המלצרית מנסה לעזור: נודלס? המנה הכי מומלצת היא זו הקרויה "שחיתות", אטריות ביצים מוקפצות עם כבד אווז, נתחי עוף וירקות. ויש עוד אחת מעניינת הקרויה "עשן אדום" על שם שני מרכיביה העיקריים - אטריות ביצים אדומות ופרגית מעושנת. אבל לנו בא דווקא יותר על משהו לנעוץ בו את השיניים. זה כבר מתחיל לתת כיוון, אבל גם במדור הגריל של ריבר עדיין האפשרויות רבות: דג? יש פילה סלמון על מצע ירקות. בקר? יש אנטרקוט על האש, על מצע בטטות.

בסופו של דבר מה שתופס אותנו הוא דווקא התיאור של מנות העוף, שאותן אנחנו מזמינים: בשבילו "שיפודי פודי" - שלושה שיפודי פרגית במשרה טריאקי על מצע של בטטות אפויות. "הבטטות סתמיות", הוא קובע, "אבל השיפודים טעימים". כדי שלא ירגיש מקופח אני ממהרת להעביר לצלחת שלו חצי ממנת העוף בקשיו שלי – מנה גדולה ועשירה, ובה נתחוני עוף מוקפצים בקשיו, בצלים, פטריות, בצל ירוק, ברוטב קרמל ולמון-גראס שמעניק למנה כולה טעם מתקתק-פיקנטי. כל התפארת הזאת מונחת על אורז מוקפץ עם פירורי טאמאגו ובצל ירוק, שגם סופג את הרוטב הטעים. ככל שהיא טעימה לנו, הכמות היא קצת מעבר לכוחותינו. "אז נארוז לך הביתה" פותרת שוב המלצרית של ריבר את הבעיה.

על קינוח ברור שאין מה לדבר. זאת אומרת, כמעט ברור, או... אולי בכל זאת? קשה לסרב לתיאור של המנה הקרויה "נקודת שוקולד": שלוש שכבות של בראוניז מצופות במוס שוקולד לבן ומעל שוקולד חלב ופצפוצי שוקולד. או בקיצור – מנה של שוקולד עם עוד הרבה שוקולד, שמתאימה למי שאוהב הרבה מתוק.