פרנצ'סקה

ביום חמישי אחר הצהריים, בזמן שכולם היו בעבודה, חתכה אפרת רוזן לחוף היום של ראשון לציון, שם לא הייתה מתאימה יותר ממסעדת פרנצ'סקה. היא קוראת לעצמה איטלקייה, אבל כולם יודעים שאין יותר ישראלית חמה ומזמינה ממנה

ביום חמישי אחר הצהריים, בזמן שכל יושבי המשרדים הקלידו במקלדות המחשבים והוסיפו דף נוסף לערימה על השולחן, אנחנו חתכנו מהעבודה היישר לחוף ראשון לציון, לבריזת הים, לכחול השמים ולקצף הגלים. עוד דקה השמש שוקעת, ריח המלח ממלא כל חלל ריק בריאות, ואני שוכחת מה עשינו עד עכשיו. בתוך כל האווירה הזאת אין נכונה יותר ממסעדת פרנצ'סקה.

למי שלא מכיר את פרנצ'סקה, מדובר בנסיכה יפהפייה אמתית. היא טוענת שהיא איטלקייה, אבל אנחנו מכירים אותה, ויודעים שהיא הכי ישראלית שיש. גם המון האנשים שבכניסה אינו מפריעה לה להיות חמה ומזמינה. החלל הפנימי של פרנצ'סקה הוא אלגנטי ומהודר, המרפסת שלה ביתית, פתוחה וצופה לים, מכניסה פנימה משבי רוח וקרני שמש. אנחנו בוחרים להתיישב במרפסת החיצונית, ליד השולחן הקרוב ביותר למים. פרנצ'סקה זכורה לנו מכל מיני תקופות, בחלקן בכלל לא היינו ביחד, אבל היא עדיין מיוחדת. תמיד המנות איכותיות, תמיד המלצרים מחויכים ואדיבים בצורה יוצאת דופן, תמיד נשאר לנו בפה טעם של עוד. מצד אחד, פרנצ'סקה כבר בת 10. מצד שני, היא רק בת 10, והיא יכולה להמשיך ולהתחדש עוד כמה שמתחשק לה. הנה, רק עכשיו חָבַר לכוחותיה השף המבטיח אבי נעמני לוקסמבורג, והוסיף לה נגיעה רעננה בדמות מנות משודרגות וקינוחי קיץ חדשים.

אנחנו פותחים עם שני קוקטיילים מרעננים. הוא עם אפל מרטיני על בסיס וודקה וסיידר תפוחים, ואני עם קוקטייל פרנצ'סקה בָּרָדי תות-לימון, ספק מתוק ספק חמוץ, עם כדור גלידת וניל שטובע בתוכו. דקה אחר כך אנחנו מקבלים אוטומטית את לחם הבית, חם-חם עם מטבלי השף: חמאה, מוס סלמון מעושן, גזר עם שום בחומץ ולימון, מטבל עשבי תיבול פיקנטי, חציל עם פלפלים קלויים בלימון, קונפי פלפלים קלויים בלימון עם גבינת פטה מגורדת, שיני שום אפויות ביין אדום וסוכר חום ועגבניות עם גבינת פטה מגורדת, חומץ בלסמי ובזיליקום. אנחנו בוצעים מן הלחם ומחסלים את המטבלים, בזמן שאדם, המלצר החביב, שב וממלא את הצלוחיות שלנו.

אנחנו ממהרים להזמין את המנה הראשונה שנשמעת לנו הכי מפתיעה: מדליוני גבינת עזים במעטפת פנקו, על סלט אגסים מקורמלים, סלט עלים ורוטב ויניגרט. זוהי מנה שמספיקה לשני מורעבים. אנחנו טועמים מפרוסות גבינת העזים החמה בציפוי הפריך, שנמסות לנו בחלל הפה ומשתלבות בטעמי שלל העלים הבשרניים הדומיננטיים והמעט מתקתקים. אפילו העייפים ביותר ימצאו את שילוב מתיקות האגסים ומליחות גבינת העיזים מרענן.

אחרי המנה הראשונה, אנחנו לוקחים רבע שעה של שקט לכבוד השקיעה של פרנצ'סקה, ואחריה אנחנו מתאווים לבשר טוב. אני מזמינה מנת נתחי פילה בקר על ריזוטו מח עצם בפורטובלו, והוא - מדליוני פילה בקר ושרימפס ברוטב פיורנטינה. שתי המנות אינן דומות זו לזו כלל. הריזוטו שלי סמיך ואפוף ארומה וטעם דומיננטי של שמנת ופורטבלו, ובתור חובבת פטריות מושבעת לבי נמס. אני ממלאת חופן של ריזוטו ומניחה עליו בכל נתח פילה בקר רך ועסיסי, אדמדם מבפנים. את הבשר אני טובלת ברוטב הפלפלת, ומתענגת עד בלי די. בעלי מתמוגג מהשילוב של בשר פילה אמיתי, המתמזג עם טעם הים של השרימפס.

את כל החוויה אנחנו מסיימים עם תה נענע וקינוח השמור לנסיכות בלבד: מקפא טרטופו שוקולדי במיוחד, עם קרמבל עוגיות וגלידת וניל בצד. את הטעם האגדי אני משאירה לדמיונכם הפרוע. זהו. עכשיו אתם יכולים או לשבת בבית ולקנא, או לבוא לפרנצ'סקה.