Skip Navigation Linksראשי > ברים, יין ואלכוהול > ברים ופאבים> כתבת ביקורת על לוינסקי חיפה

לוינסקי


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"מפנים את המקום לחוגגים אסירי תודה בשנות העשרים לחייהם. יום אחד, כשממש נרצה לחדש את נעורינו, נגיע לפה לרקוד כל הלילה. בינתיים נחיה מצוין עם הארוחות..." (של לוינסקי) – אורלי פרש-אזולאי חוזרת להיות סטודנטית בחיפה

גל שוצף של נוסטלגיה הביא אותי אל פתחו של לוינסקי. בימיי הסטודנטיאליים העליזים הייתי מגיעה לפה בתדירות גבוהה, והיום התחשק לי שוב להרגיש שוב סטודנטית צעירה ונחשקת. בזכרוני, לוינסקי הוא פאב עליז ושוקק חיים, עם מוזיקה מצוינת (שעליה אחראי די.ג'יי הבית) ואלכוהול משובח, כולל תפריט עשיר של ויסקי וקוקטיילים ייחודיים. הכל עדיין נכון, אלא שזכרוני המתעתע השכיח ממני את הפרט החשוב ביותר: לוינסקי מגיש גם אוכל, ואוכל טוב.

לעופר בן גיגי, השף של לוינסקי, היסטוריה במיטב המלונות, וגם היום, בנוסף לפאב הוא גם השף של מלון נחשולים. שמו של התפריט של לוינסקי, העשיר בנשנושי בר, בסלטים, בשרים, דגים ופירות ים, יצא למרחוק, והיום עורכים כאן גם אירועים. המקום מכיל עד 240 אנשים וחדר VIP לאירועים קטנים. בנוסף, ממש לאחרונה החליטו להתרחב גם לשעות הצהריים ולהציע ארוחות עסקיות.

אבל אנחנו הגענו בערב, והיינו צמאים, רעבים ונדיבים. אז הזמנו זוג קוקטיילים וכמעט חצי מהתפריט. האלכוהול הגיע ראשון: אגוזי – פרנג'ליקו, באטר סקוטש, אייריש קרים וחלב – קוקטייל מתקתק של בנות שדווקא הוא השתלט עליו, כשהוא מסכם אותו בביטוי "לשתות ולמות". אני הסתפקתי בבנצי – קוקטייל חמצמץ של קמפרי, יגרמייסטר, מונין פסיפלורה ומיץ חמוציות, עם קרח כתוש – כיפי ומרענן.

בזמן שהאלכוהול התחיל לטפס בעדינות לראשנו, המנות התחילו לטפטף בזו אחר זו, וכולן היו מעוררות תיאבון, אסתטיות להפליא, וקושטו בירקות מגולפים שיצרו אצלנו תחושת חשיבות גדולה. שיפודי גבינה טל העמק ומוצרלה בפנקו הגיעו על מצע ירקות ברוטב ויניגרט והרגישו כמו החלק הכי טעים בטוסט, עוד לפני הטבילה ברוטב שאתו הוגשו, שהקפיץ אותם עוד דרגה אחת מעלה.

עוד ניסינו שיפודי סלמון נימוח בפנקו, על מצע סלט ירוק ועם רוטב סויה מלוח מאוד, שנתן קונטרה ראויה לטעם העדין של הדג, פיצה טורטיה עם בצק דק-דק-דק ומתפצפץ, עמוסה בגבינה ופטריות טריות; נאצ'וס בלקן, עם שפע של גבינות מגוררות מעל ורטבים לטבילה: סלסה עגבניות, טפנד זיתים ופלפלים קלויים.

אנחנו נעצרים לנשום קצת ולמלא את המצברים עם עוד אלכוהול טעים מבית היוצר של לוינסקי. עגלת תפוחים – קוקטייל טעים להפליא המורכב משנאפס תפוחים, טריפל סק ולימונדה, וג'ינה – קוקטייל מעקצץ על בסיס סודה, עם קרם דה קסיס, ג'ין ולימונדה. אני כבר מתחילה לצחקק ללא שליטה, וגם הוא נראה מרוצה למדי.

הוא מרוצה אפילו עוד יותר כשהמנות העיקריות מתחילות להגיע: סופלקי עוף, טורטיה עם טחינה, פלפלים קלויים, סלט עגבניות ועלים טריים; פלטת בשרים נהדרת שכוללת שיפודי אנטרקוט צלויים מדיום, עלים דקיקים של רוסטביף שחוסל כהלכה ושניצלים נהדרים בפנקו, שהוטבעו ברוטב צ'ילי וחוסלו עד תום.

עוד אנחנו מתענגים על שאריות הבשר, ולוינסקי סביבנו מתמלא עוד ועוד – הקהל משנה את פניו בין הערב ללילה. קשישים כמונו מגיעים לפה לארוחת ערב, וסביב 23:00 מתחילים להגיע צעירים (בני 21 ומעלה), שחוגגים עד שהם נופלים מהרגליים – לוינסקי פתוח עד הלקוח האחרון.

אנחנו מרשים לעצמנו עוד פרוסה של טריקולד, ומפנים את המקום לחוגגים אסירי תודה בשנות העשרים לחייהם. יום אחד, כשממש נרצה לחדש את נעורינו, נגיע לפה לרקוד כל הלילה. בינתיים נחיה מצוין עם הארוחות.