מונטיפיורי

"פיסות דקיקות של דג מוסר תובלו בחמאת לימון חמימה וארומתית, איולי בתוצרת בית ולבבות ארטישוק צלויים. הניגוד בין הטעמים כמו גם הבדלי החום הדגישו את איכות הרכיבים..."יונתן שטרנברג, ארוחה במסעדת מונטיפיורי, ירושלים

הזמנו מקומות במונטיפיורי לשעה 19:00 והקדמנו בכוונה. משכנות שאננים הוא אזור יפהפה לטיול – הסמטאות הישנות, הגנים התחומים, האווירה השלווה והחשוב ביותר: הנוף המרהיב של העיר העתיקה – הופכים אותו לאזור מושלם לטיול נעים בערב. מצאנו את מסעדת מונטיפיורי בדיוק בזמן, והובלנו אל מקומנו ליד החלון, שם הצלחנו להציץ בשמש השוקעת על רקע נופם של מגדל דוד וחומות העיר העתיקה.

כפי שאתם בוודאי יודעים, משכנות שאננים הייתה השכונה היהודית הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה של ירושלים. היא נוסדה בשנת 1860 על ידי סיר משה מונטיפיורי, ומאז הייתה עדה להתרחשויות רבות, בעיקר כשהייתה הבסיס של כוחות ההגנה בשנים 1929-1948, אז מילאה תפקיד עיקרי בהגנה על העיר.

לאחרונה התחלפו בעליה של מסעדת מונטיפיורי, וכיום מנצח על התזמורת השף והמסעדן הוותיק מאיר בן ארוש. חלק מהירושלמים בוודאי מכירים את בן ארוש מקפה בתיאטרון, בית קפה-מסעדה חלבי הממוקם בכניסה לתיאטרון ירושלים בעיר. בן ארוש והצוות שלו עבדו על תפריט חדש למסעדה, שעיקרו לקוח ממתכונים איטלקיים מסורתיים בשילוב עם רכיבים ים-תיכוניים טריים וכמה טוויסטים מעניינים.

החלטתי הפעם לבדוק את המנות הקלילות של מונטיפיורי. פתחתי בשתי מנות קלאסיות של סלט קפרזה וקרודו דגי ים. הסלט, בסגנון קאפרי שבאיטליה, הוא מאד פשוט, אחד הסלטים האיטלקיים האהובים עליי. כשמכינים אותו מרכיבים טריים, הוא מעדן אמתי. הגרסה של מונטיפיורי הייתה קרובה מאד למקור, והוכנה מעגבניות שרי צהובות ואדומות (האיטלקים בדרך כלל משתמשים בעגבניות רגילות), עלי בזיליקום טריים, קרוטונים תוצרת בית וכמות נדיבה של גבינת מוצרלה מחלב בפאלו. על כל אלו הבזיקו חומץ בלסמי ושמן זית. הקרודו ("נא" באיטלקית) הוא הגרסה האיטלקית של הסשימי היפני או הסביצ'ה הפרואני, פיסות דקיקות של דגים טריים נאים שלרוב מתובלים קלות בשמן זית, עשבים טריים ולימון. גם כאן ניכר מגע השף ולדעתי זו הייתה נגיעה מבורכת. פיסות דקיקות של דג מוסר תובלו בחמאת לימון חמימה וארומתית, איולי בתוצרת בית ולבבות ארטישוק צלויים. הניגוד בין הטעמים כמו גם הבדלי החום הדגישו את איכות הרכיבים והמנה נזללה מיד.

מנות פתיחה קלאסיות ומעניינות נוספות בתפריט של מונטיפיורי כוללות את הארצ'יני גורגונזולה פמדורו – כופתאות אורז שבאופן מסורתי ממולאות בבשר, גבינה ואפונה. כמובן, מכיוון שמונטיפיורי היא מסעדה כשרה, הגרסה הבשרית אינה כלולה בתפריט. עוד מצאתי ניוקי ריקוטה המתובל בעגבניות צלויות ובחמאת מרווה ומבחר פיצות בעשייה ביתית, שאותן ניתן להזמין כמנה עיקרית או לחלוק בין שני סועדים למנה ראשונה.

הסיבוב הבא כלל קרפצ'יו סלמון ורביולי פטריות ברוטב שמנת. הקרפצ'יו הזכיר לי יותר דג סלמון מעושן מאשר קרפצ'יו מסורתי, מאחר שהוא מעושן כאן, על עצי הדר ומוגש עם שמנת חמוצה ופירות יער טעימים. המנה הייתה נדיבה מאד, אני יכול לדמיין את עצמי יושב על המרפסת עם כוס יין מבעבע וצלחת סלמון מעושן. הרביולי היה טעים גם כן - כיסי פסטה בגודל אחיד בהכנה ביתית ובדרגת בישול אל-דנטה שהוגשו עם קרם שמנת עשיר. אמנם טעמתי רק אחד, אבל מאופן התגובה של שותפתי לארוחה, נראה שהיא מאד מרוצה.

נותר לנו מקום לקינוח אחד שחלקנו בינינו, וברוח חג השבועות שחל לאחרונה, הזמנו פיסת עוגת גבינה ושני אספרסו והחלטנו לסיים בזאת את הערב. אגב, מונטיפיורי גם עורכת אירועים פרטיים הכוללים עד 100 מוזמנים ובשל קרבתה למרכז העיר כמו גם לעיר העתיקה, זוהי מסעדה אידיאלית לחגיגת בר/בת מצווה או אירועים משפחתיים אחרים. מזל טוב.