דבלין

"אני אוהב לנצל את המגוון של דבלין, ובכל פעם מנסה בירה חדשה אחרת, לומד על טעמיה ומרקמיה, מהיכן הגיעה ומה הסיפור מאחוריה..." אמיר נהרי מנסה את מזלו בבר דבלין הרצליה – מתברר שכאן הבירה היא עניין של אמנות

כחובב ברים מושבע, אני מכיר היטב ומזה זמן רב גם את רשת הברים האירית דבלין. בכל פעם שאני מגיע אל הרשת, בין אם ברחובות, בירושלים או בהרצליה פיתוח, אני נהנה מחדש מהעיצוב המושקע, ממגוון הבירות והוויסקי וממקצועיות הברמנים. הברים של דבלין מתאפיינים בגימורי עץ כהים וכבדים, בחלונות ויטראז' מדהימים ובכיסאות מרופדים וגבוהים, והבר בהרצליה אינו שונה מאחיו. האווירה בדבלין הרצליה תמיד עליזה, ובכל פינה ישנם זוגות או קבוצות שנהנים ממשקה כזה או אחר וניכר כי רבים מיושבי המקום הם תיירים.

אני אוהב לנצל את המגוון של דבלין, ובכל פעם מנסה בירה חדשה אחרת, לומד על טעמיה ומרקמיה, מהיכן הגיעה ומה הסיפור מאחוריה. הפעם, כאשר התיישבנו זוגתי ואני לצד אחד השולחנות הגבוהים הפזורים ברחבי הפאב, ביקשנו לטעום כמה סוגים לפני שנחליט. בהמלצת המלצר של דבלין הרצליה קיבלנו ארבעה צ'ייסרים שונים: בירה ברבר דבש, בירה קריק דובדבנים, בירה פיץ' (אפרסקים) ובירה גורדון חזקה. אני החלטתי להזמין בירה ברבר. זוהי בירה בלגית כהה בעלת טעמים כבדים ושמונה אחוזי אלכוהול, שאת המרירות שלה מאזנים באמצעות תיבול דבש. היא מיועדת לחימום הגוף ביום סגריר. זוגתי הזמינה את הגורדון פיינסט גולד, בירה המתהדרת בעשרה אחוזי אלכוהול, ועם זאת טעמה חלק ומתקתק והיא בעלת קסם ייחודי. המלצר של דבלין הרצליה הזהיר כי הגורדון אוהבת להפתיע, ושלאחר חצי ליטר או שתיים תגלה שהקימה מהכיסא הופכת למשימה די מאתגרת.

לא הרבה יודעים זאת, אך בדבלין, בירה היא לא רק משקה אלא עניין של אמנות. ממש מתחת לרגלי הלקוחות, בקומה התחתונה, שוכן חדר קירור מיוחד שבו ישנם כעשרים סוגי חביות בירה המקוררות בטמפרטורה של 14 מעלות. מהחביות יוצאים צינורות אשר עוברים במתקן מיוחד המקרר את הבירה עד ל-7 מעלות, ולמעלה, בברזים שבבר, נמזגת ללקוח הבירה שהזמין בדיוק בטמפרטורה הנכונה, לא מעלה אחת פחות.

כדי לנטרל את השפעת האלכוהול או לפחות למזער אותה, הזמנו מהתפריט המכובד של דבלין הרצליה. התחלנו בלחם הבית שהגיע חם ומהביל והמשכנו למנה של שרימפס בחמאת שום ושמן זית מעולה המגיעה במחבת רותחת. נעזרנו בלחם בכדי לנגב אותה עד תום, וכשהיא פונתה, הונחה במקומה צלחת גדולה עם המבורגר וצ'יפס, מנה קלאסית לכוס בירה טובה. ההמבורגר היה עסיסי, עבה ואדמדם, כמו שביקשנו.

בעוד אנחנו בוצעים בבשר, עברה מלצרית בין הלקוחות והציעה להם, תמורת 20 ₪, להשתתף בתחרות הבינגו שעומדת להתחיל. מתברר שבכל יום שני עורכים בדבלין הרצליה תחרות בינגו נושאת פרסים, כאשר הפרס השלישי והשני הם ליקרים והפרס הראשון עשוי להיות אף ג'וני שחור או בלק בוש. בכל כמה דקות מקריאה המנחה מספר שעולה במחשב והלקוחות ממשיכים לשתות ולדבר, עד שלפתע צועק אחד 'בינגו!', ועולה לקבל את הפרס שלו. גם בשאר השבוע ישנן אטרקציות שונות ללקוחות דבלין הרצליה, כך, למשל, בכל יום ראשון מתקיים ערב סטנד-אפ בהשתתפות מיטב האמנים.

בזמן שהמתנו לקינוח עיינתי מעט בתפריט האלכוהול של דבלין. תפריט הוויסקי מחולק, כמובן, לוויסקי סקוטי, אירי, אמריקאי וכדומה. אך מעבר לכך, הוויסקי הסקוטי מחולק לתתי-נושאים, כגון מעושנים, בעלי טעמים פירותיים, מההיי לנדס של סקוטלנד, ואף כאלה שיושנו בחביות עץ אירופאיות. כך יכול כל אחד לפנות לטעם שהוא אוהב ולהכיר סוגים רבים נוספים בקטגוריה. הקינוח הגיע וזוגתי ואני נהנינו מפאי תפוחים ירושלמי חם וטעים בליווי קצפת. קמנו לאט ובזהירות מכיסאותינו והלכנו לכיוון הדלת. אמנם יצאנו עם ידיים ריקות אך עם בטן מלאה.