היה היה

שירלי רחמים מסתובבת בשוק מחנה יהודה הירושלמי ומגלה בו עוד פינות חמד קסומות. אחת מהן, כשתי דקות מרחוב אגריפס, היא הביסטרו החלבית הכשרה – היה היה. היה היה כאן קפה-מספרה, אבל באמנות כמו באמנות, זה רק חומר גלם

ירושלים היא עיר קסומה של זהב, ובכל פעם שכף רגלי הקטנטנה נכנסת בשעריה, מראה לי הניחוח הקסום את אותותיו. אין כמו שיטוט בסמטאות, הליכה ברחבי העיר העתיקה ואין כמו שוק מחנה יהודה. בשנים האחרונות הפכה כל פינה בשוק לפינת חמד עם חנויות ובתי קפה חדשים, והישן בתוך החדש הופך את המקום למקסים מתמיד. נטלי ואני התחלנו יום של כיף ויציאה מהשגרה בסיור בשוק הכולל קניות מכל הבא ליד.

ביציאה לכיוון רחוב אגריפס, במרחק הליכה של שתי דקות מהשוק, גילינו את מסעדת היה היה ממש בסמוך לרחוב, לא עבר רגע והתיישבנו ליד שולחן בפנים. הסיפור של מסעדת היה היה מתחיל, כמובן, בכך שהיֹה היה כאן לפני שמונה שנים קפה-מספרה של אמיר בלולו, שלימים הבין שבאמנות כמו באמנות הכישרון נשאר וחומר הגלם הוא הדבר היחיד שמשתנה, ועם המון אהבה לבישול ואחרי למידה מהטובים ביותר החליט להסב את המספרה למסעדת ביסטרו חלבית כשרה. כיום, כבר למעלה משנה אחרי, מסעדת היה היה רק הולכת ומשתבחת.

מסעדת היה היה היא קטנה, אינטימית ומעוצבת ברטרו מודרני בטעם של פעם, נראית כמו מקום שהזמן עצר בו מלכת. שנייה לפני שהרמתי את הראש כדי לקרוא למלצר, גיליתי שהתפריט של היה היה מעוצב כפלייסמנט על השולחן. הוא מרענן ומורכב מפרודוקטים טריים שנעשים במקום. לצד שקשוקות ביתיות ופסטות עם רטבים מגוונים, מוגשים כאן גם קינוחים מעולים ופנקייק שמספרים שהוא מיוחד במינו.

הייתה זו שעת צהריים מוקדמת ובחרנו להתחיל עם שתי מנות ראשונות וקלילות. נטלי בחרה בסלט הקפרזה – סלט נפלא של חסות טריות, עגבניות קלויות ומעט שחומות, אגוזי מלך, והכול ברוטב פסטו טרי. ההפתעה בסלט הייתה פיסות אגס שהיו מצוינות וגם הוסיפו טעם מתקתק. יחד עם הסלט לקחנו חציל בלאדי שלם עם יוגורט באפלו, וזו הייתה מנה נדיבה, היוגורט חמצמץ בדיוק במידה הנכונה ועוטף את החציל לכל אורכו. מעליו הונח סלט ירקות קצוץ עם בצל ועגבניות שהוסיף לו עוד טעם וגוון.

לא פעם נכנס לקוח רק כדי לומר שלום, ושאר הקהל מגוון. לצד אנשי עסקים יושב זוג צעיר וגם עוד שתי חברות כמונו לשיחת חולין. למנה עיקרית בחרה נטלי ברביולי במילוי גבינת פטה ופטריות, שילוב מוצלח וטעם דומיננטי של גבינה.

ואני – אף על פי שאיני חובבת דגים מושבעת, משכה את תשומת לבי מנת דג סול בציפוי פנקו, פירורי לחם יפניים פריכים. כשהגיעה המנה הבנתי שבחרתי בחירה מעולה - מנת הסול הייתה נפלאה, שני דגי סול הונחו על מצע של חציל, עטופים בפנקו קריספי, כשבפנים, מתחת למעטפת, הדג רך וטעים להפליא.

תמונות של פעם ופריטים ישנים מבצבצים על המדפים של היה היה, המוסיקה נעימה ובערב אפשר לשבת על הבר לכוסית משקה. את הארוחה שלנו בהיה היה סיימנו עם עוגת גבינה עם פירורים והמון גלידת שוקולד מעל שלא הפסקנו ללקק עד תום.

היה היה פתוחה בכל ימות השבוע החל מ-7:30 בבוקר ועד חצות, ובשישי עד השעה 15:00. ועוד טיפ קטן – זכרו שהיה היה כאן קפה-מספרה, ואם תהיו נחמדים תוכלו עדיין לקבל מהספר חוות דעת. חזרתי לתל אביב והשארתי את הקסם הירושלמי מאחוריי.