Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > מסעדות מומלצות> כתבת ביקורת על סופר סושי תל אביב

סופר סושי


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"לרול הזה קרה משהו מדהים, שהיפנים, בהקפדה שמרנית, פספסו לגמרי: הסלמון החיצוני נמס במקצת וקיבל מרקם של משי, וכל הטעמים התמזגו והתחדדו לכדי מנה שהיא פיתוח מקורי של המטבח היפני.." דניאל לוין, סופר סושי, תל אביב

תקופת המבחנים הייתה ארוכה ומתישה יותר מהצפוי, וביום שבו סיימתי לשלם לסמסטר א' את חובי, הצלחתי לשכנע את רועי לעשות הפוגה לראש ולפנק את הבטן, לפני שמתחיל עוד אחד כזה. "בתנאי שאוכלים סושי", הוא הכריז בעודנו על בן יהודה. "תעצור פה", פקדתי. "יש כאן בצד מקום מעולה".

חנינו ונכנסנו לסניף אידלסון של סופר סושי, רשת סושי בעלת שלושה סניפים בתל אביב. סניף אידלסון של סופר סושי מצטיין באווירה אורבנית מודרנית – שולחנות שחורים, עיצוב נקי ונגיעות של אלמנטים אסייתיים. ברקע מתנגנת מוזיקה אלקטרונית שקטה ותאורה מעט אפלולית אבל בהירה מספיק כדי שתוכל לקרוא את התפריט ולראות מה יש לך בצלחת. מיד כשהתיישבנו הוגשו לנו קונצ'י, חמוצים יפניים אופייניים למטבח האסייתי, מנה קטנה המורכבת מגזר, כרוב, מלפפון כבוש וירקות שורש נוספים.

לפתיחה חלקנו שתי ראשונות מהתפריט של סופר סושי. התחלנו בשני אגרולים שנצרבו בשמן אך שמרו על טעמו העדין של המילוי. הם היו ממולאים במילוי של אטריות שעועית שקופות ובמגוון ירקות. הבחירה באטריות עדינות הוכיחה את עצמה כמילוי מעניין אך לא דחוס. המנה השנייה שהוגשה הייתה טאטקי סלמון – פרוסות סלמון צרובות ברוטב פונזו, שהוגשו על סלט אצות, מהטריות שיצא לי לטעום. הצריבה הוסיפה להן טעם נהדר והרוטב המתקתק זרק את המנה למקום אחר לגמרי. בין לבין כרסמתי מסלט האצות. אף על פי שבאופן רגיל אני לא מתלהב מסלטי אצות, הסלט הזה תובל כך שטעמן של האצות הודגש והפך למעניין ממש.

כדי ליהנות מהמטבח של סופר סושי החלטנו להמשיך עם שתי מנות קטנות נוספות של סושי חגיגי. רועי התלהב מהסלמון גריל רול, שבקצרה ניתן לתארו כסלמון בתוך סלמון. בליבת הרול היו סלמון סקין, קנפיו (דלעת יפנית), ובצל ירוק. סביבם היה אורז וכל הסיפור הזה נעטף בפרוסת סלמון נדיבה ונשלח להקרמה איטית בתנור. לרול הזה קרה משהו מדהים, שהיפנים, בהקפדה שמרנית, פספסו לגמרי: הסלמון החיצוני נמס במקצת וקיבל מרקם של משי, וכל הטעמים התמזגו והתחדדו לכדי מנה שהיא פיתוח מקורי של המטבח היפני, מה שרועי הקפדן הכתיר כהברקה האמתית של הארוחה.

מנת הסושי השנייה הייתה ספיישל קראנץ' רול – רול סושי ללא אורז אבל עם הרבה ירקות וכמובן נתח משובח וטרי של סלמון. הרול צופה בטמפורה וטוגן בשמן לוהט כך שהתקבל ציפוי פריך, זהוב ומתקתק. על הרוטב נמזג רוטב טריאקי מתוק שהתאים מאד למנה.

שני גברים באים לסופר סושי, אבל אף מנה אמתית לא הוזמנה. הגיע הזמן לבחון את אגף הנודלס של המסעדה, ולשם כך הוזמנה אחת ממנות הדגל של סופר סושי, נודלס עם חזה אווז. גם כאן מדובר בשדרוג של מנה אסייתית קלאסית שכלל אטריות ביצים, מגוון ירקות ונתחים נדיבים של חזה אווז. הטיגון בווק היה אמנם מהיר, אבל הטעמים התחברו נהדר והיה כיף להרגיש בכל נגיסה את שלל מרכיבי המנה. חזה האווז נתן ארומה נהדרת לשאר המנה ואין ספק שבמקרה זה עלה השלם על סך חלקיו.

אי אפשר ליהנות מכזו ארוחה בלי קינוח טוב. רועי משך לגזרת השוקולדים ואני כמנהגי הסתייגתי. המלצר שלנו בסופר סושי הציע פשרה – בלה דונה. על שכבת עוגייה ספוגה בכל טוב הונחו זו על זו שכבות של וניל עוגיות, מוקה, קציפת וניל סמיכה ומוס שוקולד. אף על פי שאין בו כמות אדירה של שוקולד אוו של בצק, מדובר בקינוח רציני שבהחלט מצריך מקום בבטן. הוא שילב כמה רמות של מתיקות ולשמחתי גם מי שאינו פריק של שוקולד יוכל לאהוב אותו בלי שום בעיה.

שבעים מכל מה שאסיה יכולה להציע לנו, התרווחנו אחורה בכיסא של סופר סושי והתחלנו לתכנן טיול לסוף הלימודים. לא מפתיע שההתלבטות הייתה בין יפן לסין, אבל בינתיים נהיה מוכנים להסתפק גם בטעימה מסופר סושי, התל אביבית המוכרת.