Skip Navigation Linksראשי > ברים, יין ואלכוהול > ברים ופאבים> כתבת ביקורת על פראג הקטנה אשדוד

פראג הקטנה


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

אמיר נהרי מגיע לאירוע הפתיחה של הסניף השלישי של הבר-מסעדה פראג הקטנה באשדוד: נמצאו למעלה מחמישה עשר סוגי בירה בחבית ועוד מספר לא מבוטל של סוגים המוגשים בבקבוקים. וגם האוכל הצ'כי נהדר. מומלץ להגיע במונית

ביום רביעי הוזמנו לאירוע הפתיחה של הבר-מסעדה פראג הקטנה, לא בדיוק אירוע מהסוג שאפשר לסרב לו. עם הבטחה לאוכל טוב והרבה אלכוהול, נסענו לפתיחת הסניף החדש בחוף לידו באשדוד. שלט גדול ומואר וציור מדויק של השעון המפורסם של פראג סימנו לנו שהגענו, וכאשר נכנסנו קיבל את פנינו ליאון, מנהל השיווק של הרשת, שענה בסבלנות מרשימה על כל שאלותינו.

קודם כל התמקמנו על הבר הגדול של פראג הקטנה והתרשמנו מהעיצוב המושקע. האווירה הייתה חגיגית במיוחד (כמו בכל יום בפראג הקטנה), עם מוזיקה טובה, בופה טעימות לאורחים והרבה אלכוהול, כמובטח. בפראג הקטנה, כמו בפראג הגדולה, יש בירה. הרבה בירה. מעל חמישה עשר סוגי בירה מהחבית ועוד מספר לא מבוטל של סוגים המוגשים בבקבוק. זוגתי הזמינה כוס של גמברינוס – בירה בהירה מבית היוצר של פילזנר הצ'כית, בעלת טעם עדין ומרענן, ואילו אני התכבדתי בכוס ג'וסר, שהיא בירה אוסטרית כהה עם סיומת מתקתקה וריח שמזכיר במעט סילאן. לאחר שלגמנו מעט, עברה המארחת וחילקה צ'ייסרים של בחרובקה, הלא הוא הליקר הצ'כי המפורסם, המורכב מאין ספור עשבי תיבול שלו טעם דומיננטי של קינמון. הרמת כוסית לחיים קצרה, וחזרנו לכוסות הבירה.

האורחים המשיכו להגיע, ביניהם זיהינו בחור גדול וחייכן. הברמן הסביר שזה הוא ראסטו, בעל הרשת, מהגר צ'כי שהקים את פראג הקטנה בתל אביב למען חבריו הצ'כים בארץ עוד בשנת 2002. מתברר שהטעם הצ'כי מצא חן בעיני הישראלים ובמהרה נפתח גם הסניף השני, וכעת אנחנו חוגגים את היווסדו של השלישי. הפעמון בבר צלצל וכולנו נקראנו לצאת החוצה לטקס גזירת הסרט. ראסטו עמד נבוך מולנו, ניסה להסביר כמה הוא מתרגש, והצליח לרגש את כולנו. לאחר גזירת הסרט ולקול מחיאות הכפיים מיהרנו פנימה ליהנות מהיצע הבופה. ליאון הסביר כי שפית צ'כית מגיעה מדי כמה חודשים לארץ במיוחד בכדי לפקח על התפריט וללמד את הצוות את סודות הבישול המזרח אירופי. אין זה מפליא, אפוא, שפראג הקטנה מצליחה לשמור על הרמה הגבוהה שבה התחילה.

זוגתי שבה לבר ואני ניגשתי להעמיס לנו שתי צלחות בכל טוב. לקחתי מעט שניצלונים פריכים ומרוקעים היטב ולצדם תפוחי אדמה אפויים עם שמיר, שתי נקניקיות ארוכות במיוחד שנתחבבו על בת זוגי בשל טעמן העז, בשר בקר נימוח ברוטב צ'כי עממי שהיה טעים מאד ונוגב עד תום, וההעדפה האישית שלי – ברוסקטה בשילוב צ'כי וים תיכוני עם ביצה קשה, נקניק, פרוסת עגבנייה, מלפפון חמוץ ומוצרלה. אני מודה שאכלתי יותר מברוסקטה אחת. בסדר, גם יותר משתיים. האוכל העלה בי תחושת צמא, ומאחר שרוקנתי את כוס הבירה עוד קודם לכן, ומכיוון שצ'ייסר הוויסקי ששתיתי עם הברמן לא הספיק, הזמנתי עוד שתי כוסות בירה. לזוגתי – בירה קרושביצה בהירה ומעט מרירה, שלמרות שמה היא דווקא מגרמניה, ובירה קוזל בשבילי – צ'כית כהה ומתוקה יותר מרעותה האוסטרית, שאותה הרביתי לשתות גם כשהייתי בפראג הגדולה. טוב, עוד צ'ייסר לקינוח עם הברמן.

את השלב הבא בערב אני פחות זוכר, אבל זוגתי סיפרה שהיו מעורבים בו גם שטרודל תפוחים נהדר שנעשה במקום, ועוד צ'ייסר או שניים. מומלץ להגיע אל פראג הקטנה, בפעם הבאה במונית או עם חבר אלרגי לאלכוהול.