החג של החגים

פסטיבל החג של החגים בחיפה מציע למבקרים ארבעה סופי שבוע של סבלנות וסובלנות בין שלוש הדתות לצד אירועי אמנות, תרבות וקולינריה. השף גיל חובב תכנן סיור בין הפנינים של ואדי ניסנאס ולרעבים מומלצות גם מסעדות בסביבה

בעקבות השריפה בכרמל יחולו שינויים במועד פתיחת פתיחת פסטיבל החג של החגים

פסטיבל החג של החגים בחיפה נפתח מחר (יום שישי), ומבטיח ארבעה סופי שבוע של סבלנות וסובלנות בקרב בני שלוש הדתות, לצד אירועי תרבות, אמנות וקולינריה. לכבוד הפסטיבל תכנן השף גיל חובב מסלול טעמים בוואדי ניסנאס, הכולל את פניני השוק האורבני שופע החנויות, המסעדות והדוכנים, שבהן אפשר לבקר לבד או בסיור מודרך. את הסיור בעקבות הדרכתו של חובב מלווים טעמים וריחות חזקים של קפה, פול, דגים, פיתות בתנור ועראק בבקבוקים, מפולפלים כולם בסיפורים על חברויות ואינטריגות בין שוכני השוק והבאים אליו.

אנחנו מתחילים את הבוקר עם קפה ב"אראביקה קפה הוואדי", שם מכין מרואן דאוד קפה ערבי במקינטה – האין זה סמל לסובלנות. אפשר לקנות את התערובת הטרייה כדי להכין בבית ואם כבר הוצאנו את הארנק, בקבוק עראק מהמבחר שנמכרים כאן יוכל גם הוא להתלוות אל הסיור. ממשיכים עם העראק ביד למסעדת מטר הסמוכה, בהבטחה מדובר בפול הכי טוב שמכינים בארץ. הוא כל כך לימוני ומתחנן לניגוב נוסף. כמובן, גם החומוס לא רע, ויש מג'דרה עם בורגול ובקבוקי קולה וספרייט ממולאים בחמוצים ביתיים. אבל עכשיו תורם של הממולאים של נדימה סביתי – המלכה האם של ואדי ניסנאס, שהמסעדה שלה היא מוסד ותיק של תבשילי פלא – ירקות ממולאים בכל-טוב.

עוצרים רגע בצד לעיכול וממשיכים לסלע המחלוקת של הפלאפל בוואדי ניסנאס. שתי פלאפליות – פלאפל הזקנים ופלאפל מישל – ממוקמות זו מול זו ומציעות כדורים מעולים ללא עוררין. התחרות בין השתיים היא בעיקר סביב מי יצליח לדחוס יותר לתוך הפיתה ובקרב הזה ברור מיהו הצד השלישי שמרוויח. שווארמה אמיל, למי שעוד רעב, היא המפורסמת בחיפה, עדיין עובדים כאן עם סכין ידנית ואין שום סלטים ליד העגל והכבש – לכל היותר חמוצים וטחינה משובחת. מקנחים אצל ממתקי עבד אלהדי, כאן אפשר לשבת סוף-סוף ליד השולחן, ליהנות מכנאפה עם מיץ לימון ולקנות הרבה סוגי בקלאווה הביתה.

עכשיו כשהרעב קצת שוכך אפשר להבחין ביצירות האמנות שמעטרות את הקירות, את החלונות, את המרפסות, את המדרכות ואת החנויות. היצירות מתחברות היטב עם הרחוב ומתכתבות אתו וביניהן, האמנים, כמובן – בני שלוש הדתות. בחנות למכשירי אלקטרוניקה, על גבי מסך הטלוויזיה שמוצג למכירה בחלון הראווה, מוצגת עבודת וידאו ארט. מבצרו של אמן קש, אשקר טוני, שהוא גם אספן ג'אנק כפייתי נפתח לציבור הרחב, שם כל הנפלאות שהפאנג שוויי אמר לנו כבר מזמן שעלינו להשליך אל הפח, נגלות לעני כול. ועץ זית עשוי ברזל ונחושת, מעשה ידי אמן מרמלה בשם ניהאד דביט, נשתל ברחוב שליד השוק, לידו עוברים ילדי ואדי ניסנאס ושואלים מי שם כאן את הזייתון. דווקא עץ הזית, אחד מסלעי המחלוקת בין יהודים לערבים, מונח פה, שקוף, פשוט ומקסים, מסמל הפעם שלום ודו-קיום בין דתות.

מומלץ לסייר בוואדי ניסנאס בימי שישי (פרטים בקישור לאתר "החג של החגים" בתחתית העמוד), מאחר שבשבת הוא עמוס עד אפס יכולת לזוז. בראשון, יום המנוחה, הוא סגור ברובו. זה הזמן לפקוד את המוזיאונים הפזורים בעיר, ולסיים עם ארוחת צהריים באחת המסעדות שמציעות ארוחת מבצע ב-55 שקלים, ביניהן מסעדת גאודי, גארדן, פייסס, טייסטי גריל, אלריאן ויאן יאן.

המלצת היום - יאן יאן

היא קיימת מאז שנת 1984, הבעלים יודעים עליכם כבר הכול. האוכל הוא סיני כמו שאוכל סיני צריך להיות, הטעמים עשירים ומעוררים תיאבון. בלוטות הטעם עובדות שעות נוספות ולכם מומלץ לשבת ולספוג את האווירה. תוכלו גם לקחת את האוכל ולאכול אותו במקום אחר. איך אתם רוצים את הארוחה הסינית שלכם – עם או בלי מרק, דים סאם או אגרול, עם טופו, עוף, בקר או ברווז, עם דגים, פירות ים או אורז, עם אטריות או בלי. מה שבטוח הוא שגם בשביל הסינים יש לחיפה סובלנות.