רוזמרין

"הגענו לבית הוריה ומיהרנו לחמם בסירים ובמחבתות את המאכלים הנהדרים. תחילה פתחנו בכבד הקצוץ שמרחנו על מצע צנימים ושדרגנו עם ריבה ביתית..." אמיר נהרי טורח בערב שישי ומביא הביתה אוכל ממסעדת רוזמרין בראש העין

בכל יום שישי לקראת השעה שש אנחנו מתלבשים במיטב מחלצותינו ונוסעים להוריה לארוחת ערב משפחתית. הפעם החלטנו להקל על אמה ולהביא אתנו את האוכל. הבטחות לחוד ומציאות לחוד, סיימנו לעבוד מאוחר ולא הספקנו להכין ארוחת מלכים לארבעה אנשים בעלי חוש קולינרי מפותח. הפתרון, כמובן, הוא למצוא מקום שמציע אוכל מוכן שאפשר לקחת הביתה, שיש בו מגוון גדול וטעים, אפילו טעים מאוד. רוזמרין בראש העין ענתה על כל הסעיפים. אמנם ביום-יום מספקת רוזמרין שירותי הסעדה לאירועים או מגישה אוכל לסועדים במקום, אך בימי שישי פוקדים אותה מאות אנשים מכל האזור ומביאים אוכל איכותי הביתה לשבת בלי להוציא יותר מדי כסף או לעמול כל היום במטבח.

אחרי העבודה מיהרנו לראש העין לפני שתיסגר רוזמרין או שייגמר האוכל, מה שיקרה קודם. בכניסה המזרחית, ליד אזור התעשייה, מצאנו את המקום בקלות. עוד ביציאה מהאוטו הצלחנו להריח ריחות תבשילים ביתיים נישאים באוויר, ריחות שהובילו אותנו ישירות אל הדלת של רוזמרין. רוזמרין אינה גדולה לעומת המטבח הענק ששוכן בירכתיה, אך היא עמוסה במגוון רב של אוכל, כל אחד יכול למצוא כאן מאכל שיהיה ערב לחיכו – סלטים קרים וחמים, פסטלים, בשר, דגים, תוספות, מנות צמחוניות ואפילו סיר גדול של חמין. לאחר חקירת שתי וערב של העובדים והבעלים, תפסנו כל אחד כמה קופסאות והתחלנו לעבור מאכל אחר מאכל. ליד הקופה, כשהן היו מלאות, עלה בנו החשש שמא לקחנו יותר מדי, ובכל זאת יצאנו לכיוון הרכב עם ארוחה כשרה למהדרין באמתחתנו.

הגענו לבית הוריה ומיהרנו לחמם בסירים ובמחבתות את המאכלים הנהדרים. תחילה פתחנו בכבד הקצוץ שמרחנו על מצע צנימים ושדרגנו עם ריבה ביתית. הוא היה טעים מאד וכבר בהתחלה קיבלנו הנהונים מרוצים מההורים. לאחר מכן הגשנו מאפה פופולרי במילוי כבד וחצילים, שהיה שווה את המאמץ. הבצק היה פריך וספוג בטעמו החזק של הכבד, סיימנו אותו במהרה.

כעת הגיע תור המנות העיקריות, כלומר אלו שאנחנו החלטנו מבעוד מועד שתהיינה עיקריות. סיר עם אורז לבן וחמאתי ולצדו רבעי תפוחי אדמה אפויים עם כורכום ונימוחים בפה, עליהם שפכנו מעט מרוטב צלי הבשר. זכרנו להביא גם תוספות לאורז, וההורים התלבטו בין תבשיל אפונה עם לבבות ארטישוק לבין תבשיל במיה חמוץ פיקנטי. נחלקנו לשני מחנות – הבנות חיסלו את האפונה והארטישוק, בעוד אנחנו הבנים גוננו על תבשיל הבמיה המצוין. לא שכחנו לפנק את זוג ההורים בקופסא קטנה של סחוג תימני אסלי, שזכה מצדם לביקורות נלהבות. גם במנות הבשריות דאגנו שתהיה בחירה: מחד, רגליים וירכיים של עוף בשמן זית או עם שזיפים מתוקים ומאידך מדליוני צלי בקר ברוטב סמיך וטעים, אותו הרוטב שהזלפנו על האורז. כאן כבר לא היו חילוקי דעות, כולם אכלו מהכול. החשש מפני כך שהבאנו יותר מדי התבדה כשבדרך הביתה החזרנו אתנו רק קופסאות ריקות של רוזמרין.